הבלוג של Ortal Ganot

בדרך למעלה

בת 27. תל אביבית מבטן ומלידה. אחרי שלמדתי, חוותי, טיילתי וראיתי, אני בדרך הנכונה- למעלה! קצת עלי: בוגרת תואר ראשון בפוליטיקה וממשל בשילוב עם תקשורת ואומנות יצירה מאוניברסיטת בן גוריון. כיום, סטודנטית לתואר שני במדעי... +עוד

בת 27. תל אביבית מבטן ומלידה. אחרי שלמדתי, חוותי, טיילתי וראיתי, אני בדרך הנכונה- למעלה! קצת עלי: בוגרת תואר ראשון בפוליטיקה וממשל בשילוב עם תקשורת ואומנות יצירה מאוניברסיטת בן גוריון. כיום, סטודנטית לתואר שני במדעי המדינה עם התמחות בתקשורת פוליטית באוניברסיטה העברית בירושלים. עובדת במשרד יחסי ציבור ותקשורת אסטרטגית.

עדכונים:

פוסטים: 9

החל מנובמבר 2010

אולי אני מפונקת בכך שאני רוצה לקבל משכורת שבה אוכל לסגור את החודש (עם המשכורת שלי כיום אני אפילו לא יכולה לשלם על דירה עם שותפים בבאר שבע+ נסיעות כל יום לעבודה שלי בתל- אביב). זהו מכתב תשובה למאמר שפורסם לאחרונה ב- Ynet ע”י אורית-קלייר ארזי.

24/05/2011

 גברת ארזי היקרה,

אני לא מכירה אותך אבל את חושבת שאת מכירה אותי ואת בני גילי דור ה- Y.

אז תרשי לי לספר לך קצת על עצמי- שמי אורטל גנות ואני בת 27 וחצי (כן בגיל הזה עדיין מדברים בחצאים). אני בוגרת תואר ראשון בפוליטיקה וממשל בשילוב עם תקשורת ואומנות יצירה מאוניברסיטת בן גוריון בנגב וכיום סטודנטית לתואר שני במדעי המדינה עם התמחות בתקשורת פוליטית באוניברסיטה העברית. במקביל אני יועצת תקשורת במשרד יחסי ציבור בתל אביב ועובדת בבית קפה כמלצרית להשלמת הכנסה. אני גרה אצל ההורים שלי ומנסה לחסוך שקל לשקל כדי שעוד חצי שנה אוכל לשכור דירה במרכז, ליד העבודה. אין לי רכב, אין לי רכוש (טלפון נייד, לפ טופ, וטלוויזיה נחשב?) אבל יש לי השכלה שעליה אני לא מוכנה לוותר.

גברת ארזי, במאמרך שפורסם בYnet  השבוע יצאת חוצץ נגד בני גילי, בני דור ה- Y. דור ה- Y למי שאינו בקיא, הינו בן 25-35 (הדור שבא אחרי דור ה-X) ונחשב משכיל, שאפתן, בעל מיומנויות מולטיטסקינג וטכנולוגי ומאידך בעל דרישות גבוהות (למשכורות ולאיכות חיים), בעל “קוצים בישבן” ובעל שאיפה לחיי משפחה על חשבון קריירה (גוועלד!)  (מתוך הויקיפדיה).

גברת ארזי, הרשי לי לספר לך עוד קצת על הדור שלי- דרך מקרי הבוחן של חברי ושלי: גדלתי בתל אביב, לשני הורים (נשואים!) ואני האחות הגדולה מתוך שניים, מגיל צעיר הורי החדירו לי את החשיבות של ההשכלה וההתפתחות האישית (צופים, חוגים) במקביל לצורך ולקיום המשפחה (טיולים, ארוחות, שיחות). הורי עבדו בעבודות תובעניות יחסית ועם זאת לא הזניחו אותנו והגיעו הביתה כל אחרי הצהריים/ לפנות ערב, שאלו לשלומנו והכירו את כל החברים שלי וכך גם היום.

חברי ואני התחנכנו בתיכונים עירוניים בתל אביב ובתנועת נוער (צופי ים), חלקנו עשינו שנת שירות וכולנו התגייסנו (ליחידות קרביות, מודיעין, 8200, פסגות, תלפיות, חייל הים וחייל אוויר) כשהאחרון מהחבר’ה השתחרר רק השנה. אחרי הצבא עבדנו במלצרות, שירות לקוחות, מכירות וטסנו לטייל ולראות עולם- ואז חזרנו למציאות לפסיכומטרי וללימודים.

הרוב עזבו את המרכז, עברנו 7 חבר’ה לבאר שבע ללמוד באוניברסיטה, 5 נוספים עברו לירושלים, שתי בנות עברו לטכניון ורק 3 למדו באוניברסיטת תל אביב- כולנו למדנו באוניברסיטאות בזכות היוקרה, התואר וגם בגלל השכר הלימוד הריאלי (כמעט 12 אלף לשנה לעומת כמעט 30 אלף במכללה).

במהלך התואר (ששולם על ידי הורי- שאמרו ואומרים לא פעם כי הם יממנו לי את ההשכלה- אני את כל השאר) עבדתי בין 2 ל-3 עבודות כל הזמן תמורת שכר מגוחך של 17-25 לשעה כדי לשלם חשבונות, לקנות אוכל ולפעמים להתפנק באיזו בירה בפאב השכונתי.

אחרי שסיימתי את התואר (בינינו- אם לא הייתי עובדת הממוצע שלי היה גבוה ב- 10 נקודות אם לא יותר) חזרתי לגור אל הורי, המשכתי למלצר והתחלתי לחפש עבודה שתתאים לי עם לימודי התואר השני- בהתחלה עבדתי במשרד קטן ובימים אלו אני משתדרגת למשרד גדול ומשפיע הרבה יותר.

השנה הזאת אצל הורי נקראת “שנת איפוס כלכלי” שנה שבה אני עובדת וחוסכת ועובדת וחוסכת כדי שאוכל לשכור דירה בעיר, כל עיר- העיקר שיהיה ליד העבודה (מקסימום אסע ללימודים).

כפי שציינתי, אין לי רכב, אני נסמכת על תחבורה ציבורית- ולוקח לי להגיע לעבודה וחזרה בערך 3/4 שעה לכל כיוון. אכן, מגורים בפריפריה זולים יותר משמעותית מבתל אביב אבל אם נחשב את שכר הדירה הזול ונוסיף לו שעות נסיעה ואת מחירי התחבורה הציבורית (שכפי שאת יודעת אי אפשר לסמוך עליה: הרכבות עולות באש, הכבישים עמוסים) תתוודעי לדעת כי בסופו של דבר, משתלם יותר לגור במרכז ולשם יותר מאשר לגור רחוק ולשלם על הזמן הרי TIME IS MONEY  לא?

אז נכון, אולי אני מפונקת בכך שאני רוצה לקבל משכורת שבה אוכל לסגור את החודש (עם המשכורת שלי כיום אני אפילו לא יכולה לשלם על דירה עם שותפים בבאר שבע+ נסיעות כל יום לעבודה שלי בתל- אביב). בדרום כפי שאת יודעת (או שלא) אין הרבה עבודה וחבל. הדרום יפיפה, איכותי אבל לבעלי תואר במדעי החברה (כמוני) אין איפה לעבוד (אילו הייתי ריאלית יותר, הייתי יכולה לעבוד בהיי-טק בדרום ואולי אפילו לחסוך- אבל כפי שקראת, לא כך המצב). ולכן חזרתי להורים.

אבל לא כולם כמוני, לא כולם החליטו להמשיך לתואר שני- ואת כאישה, משכילה, יועצת ארגונית ופסיכולוגית צריכה לדעת ולעודד נשים לצאת ולרכוש השכלה. את את התארים שלך לא קיבלת עם סיום התיכון אלא השקעת שנים בלימודים ובמחייה מצומצמת- את בטוח מכירה את הקושי הקיים בשוק מחד של תקרת הזכוכית בשוק העבודה ומאידך את הצפייה להקים משפחה ולהיות שם בשביל הילדים שלך.

גברת ארזי, אני בטוחה שאת אישה מוכשרת שבזמן לימודיך, הצלחת למצוא בעל, לשכור/ לקנות דירה, להקים משפחה, לנקות, לבשל כל יום ארוחה חמה ולהיות כל יום עד 4 בבית בלי עזרה כלכלית או עזרה עם הילדים- סבסדת הכל מכיסך ועל כך שאפו!.

את הצלחת- אנחנו לא. אנחנו נאבקים להשיג עבודות בתחום הלימודים שלנו, עבודות מאתגרות שיועילו לנו לפתח את הקריירה ואת העתיד- ולא עבודות שטחיות שלא נדרשות תעודות על מנת לעשות אותן (בלי לפגוע). המעסיקים יודעים את זה ולכן משלמים לנו משכורות מביכות שאילולא עזרה כלכלית מההורים שלנו (ועל כך שוב תודה) לא היינו מצליחים להחזיק מעמד- כי גיל 27 זה לא הגיל שבוא כדאי להתחיל לקחת הלוואות מהבנק בשביל שכר דירה.

הרשי לי לחזור לחברי, אני ה”כבשה השחורה” שהלכה ללמוד פוליטיקה וממשל- תואר שבאמת אין מה לעשות איתו ופשוט למדתי מתוך עניין ומתוך המחשבה כי העתיד שלי בתקשורת ועלי לרכוש עוד ידע על מנת להתפתח ולצמוח (ואני לחלוטין לא מצטערת על ההחלטה) רוב חברי למדו כלכלה/ ראיית חשבון וכיום נמצאים עמוק בתוך הסטאז’ (12-15 שעות ביום ובזמנם הפנוי לומדים למבחני הלשכה) וגם הם מרווחים משכורות נמוכות מאוד (5,500 זה גם לא מספיק) וגם הם נעזרים בהוריהם.

כיום, אנשים לא נשארים באותה העבודה כל החיים אלא מדלגים בין משרות כאשר כל משרה מקדמת אותם במעמד, בתנאים ובמשכורת, אין הדבר ייחודי רק לדור ה-Y אלא לכל שוק המועסקים ב- 2011 (הפתעה- לא רק בישראל)

בועידת הנל”ן של כלכליסט שנערכה בשבוע שעבר, דיברו כל המכובדים אודות מתן הקלות ועזרה לצעירים ברכישת הדירה הראשונה, בין אם על ידי הפשרת קרקעות בחינם לקבלנים, בניית דירות קטנות יותר ומוזלות וכמובן דנו בהחלטות הממשלה העתידיות כלומר, כיום אין למדינת ישראל צפי לקליטת עלייה מאסיבית ובידי הממשלה תחזיות וסטטיסטיקות היכולות לצפות את העתיד- כמה זוגות ינשאו בשנים הקרובות, כמה ילדים יולדו וכו’ ועליהם להיערך בהתאם- יצירת עוד יחידות מגורים, שיפור התשתיות- גני ילדים, כבישים, תחבורה ציבורית דרך שמירה על שצ”פים (שטחים ציבוריים פתוחים לרווחת התושבים) והוספת מקומות עבודה בקרבת יחידות הדיור.ולכן, על הממשלה לחשוב קדימה ולהכין תשתיות ריאליות למגורים- מגורים שאנחנו עם המשכורות שלנו נצליח לקנות (כי מי כמוך יודעת ששכירות אינה משתלמת לטווח הרחוק) דירות ולפרנס את עצמנו בכבוד ללא עזרת ההורים.

החלום שלי, בניגוד לטענתך אינו להיות מיליונרית כמו צוקרברג (למרות שאמא תשמח) או להרוויח מיליונים בלוטו, אני מאמינה בעבודה קשה, בעצמי ובדרך שלי- אני מאמינה שאני עוד אסלול את הדרך שלי ושאצליח לכבוש כל פסגה שאחליט, אולי זה ייקח לי יותר זמן, אבל בסופו של דבר אני אצליח- אני אסיים את התואר, אצליח לשדרג את עצמי למשרה מכניסה יותר שתבין איזה אוצר (לא אמרתי שאני צנועה) יש לה בידיים ותסכים לתת לי צ’אנס- ללמד אותי ולתת לי ללמוד. כי אני אצליח, וכך גם בני דורי- ובד בבד לחסוך ולחסוך על מנת לא לקחת משכנתא לא פרופורציונלית- ולמעשה לעבוד בעבורה ובעבור הדירה.

אני מסכימה איתך לגבי העובדה שעלינו לנסות ולרכוש דירות קטנות יותר (לפחות כצעד ראשון) ולנסות ולשדרג את עצמנו לדירה גדולה ומרווחת יותר- אך מאחר ואין דירות כאלו בשוק, ההצעה שלך אינה רלוונטית ומעשית.

דור ה-Y המפונק לדעתך הוא העתיד של המדינה הזאת (בפרט ושל העולם בכלל) אנחנו נכבוש עוד מספר מועט של שנים את המשק, את הפוליטיקה ואנחנו נהיה אלא שנקבל את ההחלטות, ואת? אני לא יודעת את גילך (וגם לא נהוג לשאול גברת לגילה) אבל את והורי תצאו עוד כמה שנים לפנסיה, אתם תקבלו עזרה מהמדינה בתקציבים- אם אנחנו לא נקבל משכורות גבוהות- לא נוכל לשלם מיסים (גבוהים) ואתם תפגעו מכך בסופו של דבר- הרי החיים הם כמו גלגל- את האנשים בדרך למעלה את פוגשת כשאת בדרך למטה- לא היית רוצה שמישהו יכתוב עליך ועל יתר הפנסיונרים בזלזול כפי שאת כותבת עלינו כיום.

מקווה שהצלחתי להעביר את מחשבותיי. הטקסט נכתב בנשימה אחת תוך 25 דקות בלילה שבין שבת לראשון בין משמרת בבית הקפה ובין עוד יום במשרד.

  

עוד מהבלוג של Ortal Ganot

תל אביב שלי

"לא, לא איפה את גרה עכשיו.. מאיפה את במקור?" "תל אביב" "באמת? לא ידעתי שיש משפחות בתל אביב, רגע, מצפון תל אביב?" "לא, לא, תל אביבית אמיתית- בין כיכר רבין לסנטר. עכשיו אני צפונית  (וכן, מעבר לירקון זה צפוני- צפון הארץ זה כמעט...

תגובות

פורסם לפני 8 years
תצוגה מקדימה

לדפדף עם האצבע

המרצה שלי אמר השבוע שאנחנו נמצאים בתקופת האבן של העידן הטכנולוגי. האמת? בהתחלה לא הבנתי אותו, אנחנו ניאנדרטלים? אנחנו מייחלי האייפון והאפליקציות, עם  של משוררי הסטטוסים והציוצים? נמצאים בעידן האבן? באמת? ובכן, ממש...

תצוגה מקדימה

סיכום המסע לפולין וצ'כיה 30.9.1999

את הפוסט הבא כתבתי לפני כמעט 12 שנה כשחזרתי מהמסע בפולין ובצ'כיה בכיתה י"א במסגרת בית הספר. "...שבוע שלם היינו בפולין, יש כאלה שהיו שנים, חודשים ואפילו יובלות (אם לא מאות שנים). אשמת פולין ספוגה בדם, של יהודים, פולינים, צ'כים,...

תגובות

פורסם לפני 8 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה