gita60

עדכונים:

פוסטים: 11

החל מדצמבר 2019

  • gita60

    לחבק את הרוסית או, בעצם, כל שפה אחרת

    נתחיל בחידה: איך קרה הדבר שפת האם שלי איננה שפת האם של הוריי וגם לא שפת האם של ילדיי? התשובה טמונה בגורל העם היהודי: הוריי נולדו בלטביה, השפה הראשונה בה דיברו הייתה יידיש. את הרוסית למדו כבר ככשפה שנייה. שפת האם שלי רוסית. ולא, אני לא רוסיה. כך הייתי מסבירה לתלמידיי שהיו שואלים אותי למוצאי ...

    תגובות

    פורסם לפני 2 weeks
  • gita60

    לחבק את "נובי גוד" - שנה אזרחית חדשה

    כותרת משנה: המשך לפוסט קודם, “לחבק את העבר – 2″. לאחר פרסום הפוסט הסתבר לי שלא רק עבר חיבקתי אלא העתיד! מיליון וחצי אנשים בארץ, לפחות, חוגגים את החג של סוף שנה אזרחית ישנה וכניסת שנה אזרחית חדשה. העולם מתנהל לפי לוח שנה הלוח הגרגוריאני שהוא “הלוח המשמש כמעט את כל עמי העולם. יתר הלוחות משמשים ...

    תגובות

    פורסם לפני 3 weeks
  • gita60

    לחבק את העבר - 2

    השבוע חגגנו את “נובי גוד” – תחילתה של שנה חדשה במרחב הפוסט סובייטי. זהו חג אזרחי, שעץ אשוח עם כוכב אדום בצמרתו, ילדים מחופשים לארנבונים, זאבים,”פתיתי שלג” ועוד דמויות מוכרות ואהובות רוקדים סביב עץ שעל ענפיו מנצנצים כדורי זכוכית, אצטרובלים ושלל צורות מעוצבות מזכוכית דקה, כמובן. את העץ על קישוטיו עוטפת שרשרת נורות...

    תגובות

    פורסם לפני 3 weeks
  • gita60

    לחבק את העבר - 1

    לפני כמה ימים הקדיש ערוץ 12 כמה כתבות לעלייה הגדולה מברית המועצות לשעבר. 30 שנה עברו, הילדים שהועלו ארצה בגרו והשתלבו בחברה ישראלית, הפכו למפורסמים ודיברו על קשיי הקליטה. המונים הגיעו והשכיחו את העלייה הקודמת מברית המועצות, זו של שנות ה-70. עליית “שלח את עמי”. עלייה הרואית, עלייה חשאית, עליית אין חזור. עלינו ארצה, הוריי ...

    תגובות

    פורסם לפני 4 weeks
  • gita60

    לחבק הזמן או איך להמתין ביעילות

    זה יכול להתרחש בכל מקום: בהמתנה לרופא (שלא נדע), בהמתנה לטיסה (איזה כיף יהיה כשנגיע…) או בנסיעה. הזמן כמו נעצר, השעמום וחוסר הסבלנות מתגברים, כי תחושת הזמן המתבזבז קשה היא. אז מה עושים? איך הופכים את רגעי ההמתנה לרגעי ההנאה? היום הפתרון האולטימטיבי הוא הצמדות למסך כזה או אחר. זה טוב במקרים מסוימים, אבל אפשר ...

    תגובות

    פורסם לפני 1 month
  • gita60

    זכיתי!

    לפני שנים רבות הצלחנו, אני וחברתי, לחמוק לבילוי בוקר בתל אביב. הילדים הופקדו במסגרות ואנחנו התרווחנו בבית הקפה, מתענגות על שמש חורפית, חופש, שקט ושלווה. ארוחת הבוקר הוגשה לנו בחיוך, אז חייכנו בחזרה ושקענו בשיחת חולין קלילה. בשולחן לידינו ישבה גבירה נעימה כסופת שיער ומולה ישב ילד כבן עשר. החיוכים, השיחה ביניהם העידו על קשר ...

    תגובות

    פורסם לפני 1 month
  • gita60

    חיבוק של סבתא רבתא

    סבתא  שלי הצליחה לבקרנו בארץ הקודש מספר פעמים. החיים הארוכים שלה לימדו אותה לא לפחד. מצד שני, אולי דווקא בזכות יכולתה להתגבר על הפחד היו חייה ארוכים כל כך. הרבה חוותה וראתה סבתי במהלך המאה העשרים, שפות רבות ידעה, על גורלות של אנשים רבים ידעה לספר. את הבנים שלי, נינים שלה ראתה מספר פעמים, ואף ...

    תגובות

    פורסם לפני 2 months
  • gita60

    גבולות של חיבוק

    סבתי הייתה אומרת: “הילד יצא מהמסגרת”. ברוסית זה נשמע יותר טוב, כי בעברית אומרים: “זה כבר עובר כל גבול”. ואנשים, כידוע, אוהבים לבדוק גבולות, ואם אפשר, לעבור אותם. הילד רץ, מטפס, קופץ. הילד משתולל, אפילו מסכן את עצמו במעשיו, ולב של סבתא (או סבא) מחסיר פעימה. וזה מסוכן… אז מה עושים? אבא שלי סיפר שסבא ...

    תגובות

    פורסם לפני 2 months
  • gita60

    חיבוק לסבא

    עם לידת נכדינו  הראשון אמרת לי: “תמיד חלמתי לישון עם סבתא” וחייכת. גדלת ללא סבתא או סבא, הם נספו בשואה. אני זוכרת את הסבים שלי. אני זוכרת את סבא מצד אימא יושב בגינה ומקשיב למוסיקה קלאסית. אני זוכרת את סבתא שלי מקשיבה לסיפוריי. אני זוכרת את הטייגלך שהביאה סבתא מצד אבא עת באה עם סבי ...

    תגובות

    פורסם לפני 2 months
  • gita60

    סבתא מחלקת חיבוקים

    חיבוק, כולנו צריכים אותו מדי פעם. מגע מנחם, תומך ומעודד. לפעמים מספיקות מילה או חיוך לחבק את הנשמה, להרגיע את הסערה שבפנים או לשבור מחסום ולעודד לפעולה. במאה ה-21 התפקיד החשוב ביותר של סבים, לחלק חיבוקים, לא השתנה. היום נתתי חיבוק לנכדיי: שיחקנו ב”מנקלה” (mancala). מעבר להיותו משחק המפתח חשיבה אסטרטגית, שיקול דעת וסבלנות, אפשר ...

    תגובות

    פורסם לפני 2 months

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה