הבלוג של אמא לנערה בהפרעה

girl_interrupted_mom

עדכונים:

פוסטים: 35

החל מספטמבר 2015

Chiled

 

“הם קוראים לי דפוק, אמא”

“הם אמרו, שאני לא אראה את החיים שלי, אם אצא מהכיתה, את לא מבינה שאני פוחד?”

ואני שומעת והגוש הזה שבגרון, מתחיל לחנוק, והדמעות נאבקות חזק עם המחשבות. רק שלא אשבר, שלא יראה, שאני צורחת ובוכה בפנים. רק שלא יראה.

ושוב שיחה עם המורה,

ועוד שיחה עם היועצת.

הילד שלי תמיד בעייתי, הוא מתפרץ הרבה, הוא לא נשאר פראייר, הוא מרביץ בחזרה, צורח ומשתולל.

הוא גוזר לעצמו את הבגדים, בורח ומסרב להירגע ולהיכנס לכיתה.

הוא צריך להתמודד, הוא צריך להתאפק, הוא צריך להתנהג יפה.

ואני, חסרת אונים, בלי כלים, שואלת – למה?

למה הילד שלי המדהים והרגיש כל כך, הנדיב, החכם עד לכדי תסכול, למה הוא  צריך להתמודד מול מערכת שלא מסוגלת לראות אותו? שגם אם מאוד ירצו אין להם כלים בעצמם להתמודד?

למה הוא צריך ללמוד להתמודד עם השפלות, עם חרם ובדידות חברתית, עם מכות עד לכדי, שמורה מתקשרת אלי בוכה, להתנצל, שנאלצה לטפס על שולחנות כדי להפריד את המכה ממנו?

עם אגרופים לפנים ולגוף ביד אחת, כשהיד השנייה של הילד צמודה לו לגרון וחונקת.

ל מ ה?

אז בית הספר שולחים מכתב למתעללים, אז שוב מדברים עם ההורים ואפילו השעו את המכה לשלושה ימים.

אז עכשיו הוא חזר כועס לכיתה, המריד נגד הבן שלי שוב, את כל החברים.

והילד שלי חזר הביתה, ועם כוחות מדהימים הכריז “אני לא הולך יותר לבית הספר, לא רוצה להתמודד יותר”

ואני איתו.

כמו שאני איתה,  הולכת ממטפל למטפל, מנסה למזער נזקים, לקבל הדרכה

שרק לא  יתפרק כמו שהיא התפרקה, שרק לא יקרה, מה שלה קרה, שלא יחווה ויעבור מה שהיא עוברת.

קושי שלו מתערבב עם הקושי שלי, ולבסוף קושי זה כל מה שרואים.

וכמו במקרה שלה, גם במקרה שלו, אני לא מוותרת. אני נלחמת עבורו. גם אני לא פראיירית. מלמדת אותו במעשים שלי, שמגיע לו חיים טובים, שהוא אהוב עד מאוד ומצליח.

וזה לא משנה לי מה הציונים שלו, וזה לא אכפת לי בכלל, אם הוא לומד או לא.

הוא נולד חכם, השכל שלו לא יברח.

אבל הביטחון העצמי שלו כן יכול לברוח, וכך גם האמונה שלו בעצמו, בי, במערכת. כמה השפלות הוא צריך לעבור? כמה אלימות כדי שכל אלו יברחו לו וישאירו שריטות.

ואני לא אתן להם להרוס אותו,

כנגד כולם, אני איתו.

3.5 שבועות בבית נותנת לו לנוח, לאגור כוחות להיות הכי אהוב בעולם

כשאני יוצאת להילחם במערכת אטומה, שרואה רק את הצרכים הקטנים והמעוותים שלה.

שהאינטרס שלה הוא לפתח אנשים בינוניים, בלי אישיות אינדיבידואלית, פועלים קטנים וכפופים.

אני לא אתן לזה לקרות אצלי.

את הילד שלי הם לא יצליחו לכופף.

את החיים שלו הם לא יצליחו להרוס.

הילד שלי ילמד ששווה להילחם על מקום טוב יותר, על כך שיאהבו ויכבדו אותו.

ואני רק לא מבינה למה?, למה זה צריך להיות ככה?

embedded by Embedded Video

Thank you So much http://nicolasbrunophotography.com/  for this beautiful picture that is so accurate to what i fill

 

 

 

עוד מהבלוג של אמא לנערה בהפרעה

תצוגה מקדימה

"הפרעות אכילה" לא מה שחשבתי

     עד לפני שלוש שנים גם אני, כמו הרבה האנשים, שאני מכירה, הייתי משתפת כל פוסט בפייסבוק, שמדבר בגנותם של חנויות, פרסומות, תכניות דוגמניות צנומות, שמשדרים שלהיות רזה...

תצוגה מקדימה

חותכת

כבר שלושה חודשים, שהיא חותכת את עצמה. ככה אני  קיבלתי את זה אז מן הראוי שככה זה גם יוצג. תחושות אשמה , כעס, בלבול, חוסר הבנה, אין לי אויר...עם כל זה אני צריכה לצאת מהחדר ולהסתכל אליה בעיניים היפות שלה, היא מסתכלת עלי בתחושת...

מחול של שדים

החיים שלי כרגע הם רכבת הרים. הכפתור של ה"עצור" נעלם בתוך הסחרחורת הזאת של טיפוס במהירות למעלה ונפילה במהירות כפולה למטה. כל צעד קטן. קטנטן, שלהורים אחרים נראה טריוויאלי  אצל הילדים שלהם כמו ללכת לבית הספר, לצחוק מכל הלב,...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה