הבלוג של Ging

Ging's blog

סוערת, צוחקת, רצה, מתעצבנת אבל נרגעת מהר, כאן עכשיו ומיד, זה או זה- מה עדיף לא יודעת להחליט,לא יכולה כן יכולה , החלטתי אז זה יקרה,ותעזבו אותי בשקט...

עדכונים:

פוסטים: 20

החל מינואר 2013

אף פעם לא הייתי שייכת למגזר עושי הדיאטות. לא שילמתי כסף למכונים, לא השקעתי את כספי בשיקויים/כדורים ועושי נפלאות ,לא ספרתי נקודות ופגישה שקיימתי עם דיאטנית לפני מספר שנים הותירה בי טראומה. ובכלל, המילה דיאטה הפכה אותי לאישה רעבה. ואפילו מאד.

12/08/2013

תמיד הייתי קצת מלאה. “במקומות הנכונים” או לא, זו כבר שאלה סובייקטיבית. בעיני זה היה לא. אבל להודות על האמת, למעט חוף הים שגרם לי מבוכה מסויימת זה לא הפריע לי מעולם. טוב, אולי “מעולם” זו אמירה קצת גורפת. היו רגעים שהסתכלתי במראה והרגשתי בטטה, אבל בסה”כ הרגשתי נח עם עצמי. כל אחד מאיתנו מקבל סוכריות אחרות. אז כן, גוף של בר רפאלי אין לי, אבל יש דברים אחרים , או כך לפחות אני מאמינה (מובן שבחורים בגיל עשרים פלוס/ גברים בכללי אולי יחלקו עליי, אבל היי, גם רובכם איך לומר בעדינות לא דומים לבן אפלק….)

למה אני מקדימה ומספרת? כי אף פעם לא הייתי שייכת למגזר עושי הדיאטות. לא שילמתי כסף למכונים, לא השקעתי את כספי בשיקויים/כדורים ועושי נפלאות ,לא ספרתי נקודות ופגישה שקיימתי עם דיאטנית לפני מספר שנים הותירה בי טראומה. ובכלל, המילה דיאטה הפכה אותי לאישה רעבה. ואפילו מאד.

גם לפני שנה פלוס, כשרק התחלתי לרוץ, הודעתי מפורשות לרן ,המאמן שלי דאז, שלא ידבר איתי על דיאטה. אני מוכנה לעשות פעילות אירובית נוספת, אבל שאת הצלחת שלי יעזוב בשקט. היתה לו ברירה? כנראה שלא.

הצלחתי לרדת עם שינוי מינורי בתזונה, שנבע בעיקר בתשומת לב מיוחדת של אכילה לפני ואחרי אימון. ירדתי לאט במשקל, צמצמתי היקפים, העלאתי מסת שריר והורדתי מסת שומן אבל האמת שהרגשתי שזה לא מספיק.והייתי תקועה. וזאת למרות שכמות הפעילות האירובית עלתה. לראשונה בחיי הסתכלתי במראה והפריע לי עודף המשקל וזאת למרות שמעשית הייתי רזה יותר מכפי שהייתי 10 שנים ויותר אחורה ושהסביבה נתנה לי פידבק חיובי שאני נראית ממש מצויין. אבל זה תמיד אני בסופו של דבר שעומדת מול המראה ומחליטה אם אני אוהבת/לא אוהבת את מה שמשתקף…

אז מה קרה בעצם? מתי התחולל השינוי?
פציעת ספורט שהיתה לי לפני מספר שבועות השביתה אותי מריצות למשך כשבוע. הייתי מתוסכלת מאד ושחררתי פוסט קצר לפייסבוק. זה כמובן גרר תגובות כאלה ואחרות אבל תגובה פרובקטיבית מסויימת אחת של אבישי הובילה לשינוי. תגובה שעוררה את הסקרנות שלי בעיקר בנושא התזונה והובילה לשיחה ארוכה .ומכאן זה התחיל.

אז מה בעצם קרה פה?
אני רק אקדים ואומר שתמיד אהבתי בצק. גם “לחם בלי כלום” טעים לי. כן, וגם מתוק אני אוהבת אם כי איכשהו את האהבה הזו קצת יותר ריסנתי עם השנים. כשהתחלתי לרוץ משמעותית, הרשתי לעצמי יותר. בעיקר לחם אני מניחה. אני אחרי אימון, מה לא מגיע לי?
אבישי הציע לי ניסוי של 30 יום. 30 ימים שלמים שבהם אפסיק לצרוך לחם וכל מה שקשור בקמח, להוריד סוכר ברמה דרסטית וגם אז לצרוך אותו בצמצום (נגיד קצת פירות פה ושם) ולצרוך שומנים טובים והרבה. האמת, זה היה נשמע לי מטורף. בלתי אפשרי. אני, בלי לחם? פסטות? ולחילופין- להכניס הביתה גבינות שמנות? לא, זה בלתי אפשרי…אני אדם שפוי, אוהבת לאכול ולאפות, איך אפשר?

איך אומרים? להפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי? העמידו אתגר פה לפניי ואני אלך מסביב במקום להתמודד איתו? אני שתמיד גאה בנחישות שלי? 30 יום…מה יכול להיות? ובכל זאת פעם בשבוע מותר לחרוג ולהנות מ”האוכל הישן”.

הסתכלתי על אופה הלחם, על סוגי הקמח השונים שבמקרר, על ספרי האפיה והודעתי להם שאני בפגרה. מתנצלת, שום דבר אישי, פשוט חייבת לבדוק עם עצמי משהו..ויצאתי לדרך.

אספר כי בתום 28 ימים, כמעט סוף הנסוי,הייתי סקרנית לדעת מהן תוצאות השינוי מבחינה גופנית .זה היה מרכיב חשוב בשינוי התזונתי הזה. עליתי על המשקל והצטיידתי בסרט מידה. התוצאות היכו אותי בשוק. 3.5 ק”ג 4 ס”מ בבטן…וואו..לא להאמין…

איך ומה? בפוסט הבא…

מוזמנים לעקוב אחריי ע”י לחיצת “אני עוקב” כאן למעלה, כך לא תחמיצו את הפוסט הבא ותקבלו אימייל כל פרסום חדש שלי (כן, רק שלי!) בעיקר חשוב, אם אתם לא חברים שלי בפייסבוק..

עוד מהבלוג של Ging

תצוגה מקדימה

מה קרה, מלחמה?!

המירוץ הולך ומתקרב והגענו למסקנה ב"ספידיעין" שאין מנוס מלהעלות על מדי א' ולהיפגש כולנו יחד על כוס קפה, עוגה או בירה או הכל ביחד.. אז יש מירוץ ויש כמעט רצים. כמעט- כי ברגע האחרון מישהו ביטל. שזה יטריד אותנו? אחרי הכל, "יהיה...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

30 יום של מסע בזמן- לנצח את השומנים...

אני כמעט מתפתה להתחיל עם השורה התחתונה ולספר כמה קילו שומן הורדתי ב 6 שבועות, אבל אם אני אתחיל משם יש סיכוי שתנטשו אותי כבר בהתחלה. אז אני לא לוקחת סיכון. נשאיר את זה לסוף. אז לקוראי הבלוג הקודם שלי – ...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

סיפור מירוץ לא מצונזר (טוב, כמעט)

8 רצים פלוס בן זוג מלווה (סליחה, בן זוג מלווה שבמקרה הוא גם ראש הקבוצה), צימר אחד, "כל אחד יביא משהו קטן מהבית" והגענו לכמות אוכל שמתאימה לשבוע , ג'קוזי שלא מתמלא וטוש שדורש יכולות אקרובטיות מופלאות על מנת להשמיש אותו בעיקר...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה