במה נשאר להאמין?

בהשראת הפוסט המצויין של  עדי שרף-ג’יבלי שגרם לי לנסות ולזקק כמה מחשבות על אמונה. לאו דווקא אמונה בהקשר של דת, אלוהים וכו’ אלא אמונה פשוטה כמשמעה.

לא מזמן יצא לי לצפות בסרטון TED נפלא והרי הוא לפניכם:

embedded by Embedded Video

אחרי שצפיתי בזה פעם, פעמיים, שלש פעמים, עדיין אני מרגיש שהתפוצץ לי המוח (Mind blown). איך אפשר ללכת לישון בלילה אחרי זה? או לקום בבוקר? באמת כבר אי אפשר לסמוך יותר על החושים שלנו?

מכאן יצאו המון דיונים (בין האישויות השונות אצלי בראש) וכל אחד מהם יכול להצית שעות ארוכות של בהיה בחלל ותהיָה לגבי יכולתנו (המין האנושי) לעבד נתונים.

עזבו לרגע את החוייה האישית. האם זה בלתי אפשרי שאקסיומות “מדעיות” פתאום מתערערות להן? הרי מדע מבוסס על צפייה ואבחנה. מבצעים ניסוי ועל בסיס אבחנת התוצאות מגיעים למסקנות. האם יש עכשיו לערער על כל “אמת” מדעית? לכאורה, התשובה חיובית.

בואו נחזור לרגע אל החויה האישית.

האם נכון הדבר גם לגבי כל מה שאנחנו חווים ביומיום? החל בדימוי העצמי שלנו, המשך בבחירות שאנחנו מבצעים לאורך היום וכלה במערכת הערכים שלנו? שוב – לכאורה – התשובה חיובית.

אם כן, אז איך ניתן לבצע פעולה כלשהי במצב של אי אמון מוחלט במה שאנחנו חווים?

כאן, אנחנו חוזרים לנקודת המוצא – אמונה.

אני מאמין שיש לפקפק בהכל. כל הזמן. במה שלמדנו בבית, במורינו, שליטינו וכל “סמכות” או מקור מידע. יש לפקפק ב”אמיתות” ובכל דבר “מוחלט”. אבל מפני שחושינו מוגבלים, עלינו להסתמך עליהם (מהסיבה הפשוטה שאי אפשר להסתמך על מה שאין לנו).

בלי כל אמונה, לא הרב הראשי ולא המדען הראשי מסוגלים לקום בבוקר. וכן, גם גדול הציניקנים מאמין במשהו. אפילו אם זה רק בעצמו.

אצטרף לבקשתה של עדי שרף-ג’יבלי ואאחל לכולנו אמונה.

כמאמר הגשש – “תאמין אדון תושיה, בלי האמונה צסק”א לא היתה אוכלת אותה”

• האם צפית כבר בסרטון המצורף?
• האם באמת אי אפשר להאמין לעצמנו?

אשמח לשמוע מגוון של דעות. כאן אין צנזורה (למעט אלימות מכל סוג).

פוסטים באנגלית – www.gilshalev.com