הבלוג של גיל מרטנס

gillmertens

אחת שאוהבת. והרבה. בבלוג כאן אנסה לשתף אתכם באחת האהבות הגדולות שלי - ספרים. עוד עלי? מוזמנים לבלוג שלי "רובע צפון מזרח" - http://www.rovazm.co.il/ וגם לבלוג האישי החדש שלי - http://www.gillmertens.com/

עדכונים:

פוסטים: 109

החל מאוקטובר 2012

איש ושמו אובה הוא בטח כל מה שאתם לא. הבעיה איתו? שאי אפשר שלא לאהוב אותו…

05/11/2014

ish_ushmo_ove(1)

משפטים קצרים. איפוק. חוסר יכולת לתקשר עם אנשים. חוסר אמונה בסיסית באדם (אלא אם הוא נוהג בסאאב), חסכנות פושעת בהענקת חיוכים, ידע בלתי נדלה. את כל אלו יש לאובה בשפע. כשאני מתבוננת ברשימה הזו נדמה שלא יכולתי לבחור דמות רחוקה יותר ממני.

אובה בסך הכל רוצה למות. אבל לא ממש מאפשרים לו. אם זה החתול קטום האוזן שאימץ אותו, השכנה השופעת הורמוני הריון, הנער שלא יודע לתקן אופניים, או השכנים ששכחו גם השנה לאוורר את הרדיאטורים. אלו שבים ומופיעים אצל אובה בדיוק כשהוא מתכנן את המוות שלו. אובה מיואש מהמין האנושי, ובעיקר מהבחירות שלו.

אובה יודע המון דברים. הוא יודע איך לפרק מכונית ולהרכיבה מחדש. הוא יודע איך לבנות בית מן היסודות. הוא יודע מה הסדר הרצוי בשכונה שלו, והוא יודע שיש אנשים שלא מבינים עד כמה המכונית בה אתה נוהג מעידה עליך.

הוא אמנם הדמות הראשית של הספר המופלא הזה, אבל כמה שרציתי לפגוש את אובה במציאות. רציתי לראות את פניו התמהים לשמע חוסר הבנתי הבסיסית בכל הקשור במכוניות (כן אובה, ממש לא אכפת לי באיזו מכונית אני נוסעת, העיקר שהצבע יתאים לי לבגדים). להינזף על הכאוס שיש מתחת למושב האחורי. ממש רציתי לספר לו על פזרנותי בנוגע לבגדים, ספרים וחיוכים. כמה הייתי מעוניינת לדון עמו על האמונה שלי בטוב לבם של בני האדם.

אילו הייתי פוגשת אותו הייתי אומרת לו שלכולם יש לב. לפעמים פשוט צריך לחפש טוב טוב עד שמוצאים אותו. הייתי מוסיפה שלפעמים דווקא אלו עם הלב הגדול ביותר מוקפים בחומות הכי גבוהות. הייתי מודיעה לו שלאהבה יש צורות שונות. ובשקט בשקט הייתי מגלה לו שבסוף הקריאה הזלתי כמה דמעות על הספר. הייתי מגלה לו למרות שאני יודעת שהוא היה עונה לי “נו, באמת, אשה”.

עוד לא קראתם את הספר היפה הזה? רוצו!!

איש ושמו אובה – פרדריק בקמן. משוודית: יעל צובארי

הוצאת ידיעות ספרים

embedded by Embedded Video

עוד מהבלוג של גיל מרטנס

תצוגה מקדימה

כוחה של ספרות יפה

הספר של לואיזה מיי אלקוט הזכיר לי מה אני אוהבת כל כך בספרים. כמה כוח יש באיפוק. כמה כוח יש בכתיבה אינטיליגנטית ועדינה. כמה כוח יש ביכולת לשמור סודות מהקורא, ולגלותם לאט...

תצוגה מקדימה

שנה חסרת שיפוטיות בירושלים

אחד הנושאים שלאחרונה מעסיקים אותי הוא השאלה כיצד אני יכולה להימנע משיפוטיות יתר. כן, אני יודעת שזו שאלה כבדה, ותשובות עליה יכולות להעסיק אדם במשך חיים שלמים,...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה