הבלוג של גיל מרטנס

gillmertens

אחת שאוהבת. והרבה. בבלוג כאן אנסה לשתף אתכם באחת האהבות הגדולות שלי - ספרים. עוד עלי? מוזמנים לבלוג שלי "רובע צפון מזרח" - http://www.rovazm.co.il/ וגם לבלוג האישי החדש שלי - http://www.gillmertens.com/

עדכונים:

פוסטים: 109

החל מאוקטובר 2012

נערת ההרדוף, ספרה החדש של צ’יטרה בנרג’י דיוואקרוני, אפוף בניחוחות וצבעים הודיים. לפעמים זה מספיק…

13/09/2014

62512009926b

התיישבתי לכתוב על ספרה החדש של צ’יטרה בנרג’י דיוואקרוני. ואז תהיתי אם פרט לכתיבת שמה של הסופרת כראוי (נראה לכם פשוט? נסו לכתוב את זה מיד לאחר שקראתם אותו מבלי להציץ ברפרנס), יש לי בעצם מה לומר.

נערת ההרדוף הוא ספר חביב. נקרא בקלות, מרגש לפרקים, מסקרן, קצת מותח, ואפוף ריחות הודיים. הוא לא מעבר לזה, ולפעמים, כך הבנתי, גם לא צריך.

סיפור העלילה נחמד, אם כי קלישאתי וצפוי. תיאורי הודו מעניינים, אם כי למי שהורגל לתיאורים כמו של ארונדהטי רוי או יותר מכך, של סלמן רושדי, הם פשוטים למדי. ריחות המטבח ההודי, הצבעים והאמת שמתהלכת לעיתים על הקו הדק בין מציאות ודמיון נעימים, אך למי שאוהב, כמוני, את נפלאות הריאליזם המאגי הדרום אמריקאי, לא נותנים מספיק מעוף.

ועם זאת, היה כיף לקרוא אותו. אולי זה תמהיל של הצורך שלי ברומנים פשוטים אחרי הקיץ הקשה, רומנטיקה שכמעט תמיד מנצחת, תמימות, ניחוח הרדופים ותבליני המטבח ההודו. משהו שם בכל זאת עובד.

נערת ההרדוף מספר את סיפורה של קורובי רוי, צעירה עקשנית, דעתנית ומתוקה. ערב חתונתה לבן עשירים, היא מגלה פרטים על עברה ויוצאת למסע חיפושים וגילויים משפחתיים, שיובילו אותה לגלות בעיקר את עצמה.

הספר כתוב מנקודת מבטה של קורובי. ובפסקה הבאה מנקודת מבט של סבתה. ואז של הארוס שלה, ואפילו של הנהג שלו. צורת הכתיבה מעניינת ובעיקר מעשירה ומרחיבה את הסיפור ואת הדמויות. אין דמות פשוטה בסיפור הזה, ויש להניח שזה הודות לצורת הכתיבה הזו. המסורת ההודית נגלית לנו במהלך הספר טיפין טיפין, והפערים בחברה מודגשים אפילו יותר מבספרים קודמים של דיוואקרוני, כך התרשמתי.

היה נדמה לי שעם הסופרת שריגשה אותי עם “אחות לבי”, אי אפשר לפספס. צדקתי. אולי הוא לא יזעזע לכם את אמות הסיפים, אבל הוא לבטח יעביר לכם יום או יומיים יחד עם מאכלים הודיים, צבעים ססגוניים של סארי והרבה רומנטיקה. האמת? לפעמים לא צריך יותר מזה…

נערת ההרדוף – צ’יטרה בנרג’י דיוואקרוני. מאנגלית: יעל סלע שפירו

הוצאת כנרת זמורה ביתן

embedded by Embedded Video

 

עוד מהבלוג של גיל מרטנס

תצוגה מקדימה

כוחה של ספרות יפה

הספר של לואיזה מיי אלקוט הזכיר לי מה אני אוהבת כל כך בספרים. כמה כוח יש באיפוק. כמה כוח יש בכתיבה אינטיליגנטית ועדינה. כמה כוח יש ביכולת לשמור סודות מהקורא, ולגלותם לאט...

תצוגה מקדימה

שנה חסרת שיפוטיות בירושלים

אחד הנושאים שלאחרונה מעסיקים אותי הוא השאלה כיצד אני יכולה להימנע משיפוטיות יתר. כן, אני יודעת שזו שאלה כבדה, ותשובות עליה יכולות להעסיק אדם במשך חיים שלמים,...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה