הבלוג של גיל מרטנס

gillmertens

אחת שאוהבת. והרבה. בבלוג כאן אנסה לשתף אתכם באחת האהבות הגדולות שלי - ספרים. עוד עלי? מוזמנים לבלוג שלי "רובע צפון מזרח" - http://www.rovazm.co.il/ וגם לבלוג האישי החדש שלי - http://www.gillmertens.com/

עדכונים:

פוסטים: 109

החל מאוקטובר 2012

דווקא עכשיו. דווקא כשתבונה ורגישות נראות כל כך רחוקות מאיתנו…

05/07/2014

473494

מאיפה מתחילים לכתוב על רומן כל כך יפה, עדין, מלטף, שיש בו היכולת הכמעט פלאית להשאיר הכל בצד, ולו לדקות ספורות מדי יום?

גם בפעם השלישית שאני קוראת את תבונה ורגישות, הוא מצליח לגעת במקומות. המקומות משתנים עם הגיל, ומקריאה לקריאה. מסתבר שככל שיותר דברים לא נאמרים, יש להם כוח גדול, ולדמיון שלנו בכל גיל, בכל מצב, רעיונות אחרים כדי להשלים את החללים הריקים של האיפוק.

זה החל בשטפן צווייג עם הנערה מהדואר, והמשיך בג’יין אוסטן. היא מוכיחה לי חד משמעית שאיפוק היא לא מילה גסה. וכן, דווקא עכשיו. דווקא בתקופה כי נדמה כי כל אחד מרשה לעצמו לומר את דעתו, בכל מקום, בכל דרך, והעולם יושב ומריע לנקמות, למילים קשות, למעשים. רק לא לאיפוק, לחשיבה, לתבונה ולרגישות. ורגישות? אין היא מדברת על אדם כלפי עצמו בלבד, אלא גם כלפי הזולת, יהיה מי שיהיה.

לטובת מי שלא קרא או ראה את אחד הסרטים – הספר מתאר פרק בחייהן של שתי עלמות חן ממשפחת דשווד האנגלית – אלינור ומריאן. שתי אחיות המנסות למצוא את דרכן בעולם שבו מילה מיותרת יכולה להוקיע אותן מהחברה לעד. הן אינן יכולות להרשות לעצמן להביע את רגשותיהן במלואן, אבל אין זה מעיד על העוצמות או על טיבן של הרגשות.

למרות שהזמנים השתנו, כנראה לעד, בכל הנוגע למעמד האשה ולאיפוק הנדרש ממנה, קשה שלא להזדהות עם הבנות. לא יכולתי שלא לאהוב את אלינור ומריאן, לייחל עבורן שיזכו בבחיר לבן, שימצאו נחמה, שילמדו בדרך הקלה לפלס את דרכן בעולם הכל כך גברי שהן חיות בו. וכן, גם בפעם השלישית, המילים העדינות והתיאורים היפים מצליחים לחדור מבעד לשכבות שנדמה שקראו כמעט הכל.

התרגום של שי סנדיק עושה חסד עם ג’יין אוסטן. אהבתו לפועלה ניכר בדקויות התרגום. בחירת העטיפה משתלבת עם הדיוק, ההבנה והיופי שמעניקה ההוצאה הזו לספר. נותר רק להתמסר לאמנות הכתיבה הזו, ולשכוח, ולו לרגעים, את מה שעובר עלינו כאן. את חוסר האיפוק, חוסר ההבנה, חוסר הרגישות…

תבונה ורגישות – ג’יין אוסטן. תרגום: שי סנדיק.

הוצאת סנדיק ספרים, 2014.

נשארת עם מה שלא תמיד ניתן לומר. אני ודמיאן רייס…

embedded by Embedded Video

עוד מהבלוג של גיל מרטנס

תצוגה מקדימה

כוחה של ספרות יפה

הספר של לואיזה מיי אלקוט הזכיר לי מה אני אוהבת כל כך בספרים. כמה כוח יש באיפוק. כמה כוח יש בכתיבה אינטיליגנטית ועדינה. כמה כוח יש ביכולת לשמור סודות מהקורא, ולגלותם לאט...

תצוגה מקדימה

שנה חסרת שיפוטיות בירושלים

אחד הנושאים שלאחרונה מעסיקים אותי הוא השאלה כיצד אני יכולה להימנע משיפוטיות יתר. כן, אני יודעת שזו שאלה כבדה, ותשובות עליה יכולות להעסיק אדם במשך חיים שלמים,...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה