הבלוג של גיל מרטנס

gillmertens

אחת שאוהבת. והרבה. בבלוג כאן אנסה לשתף אתכם באחת האהבות הגדולות שלי - ספרים. עוד עלי? מוזמנים לבלוג שלי "רובע צפון מזרח" - http://www.rovazm.co.il/ וגם לבלוג האישי החדש שלי - http://www.gillmertens.com/

עדכונים:

פוסטים: 109

החל מאוקטובר 2012

מרוב טחבים, עצים ופרחים קצת התקשיתי לראות את הרומן היפה והמקיף הזה…

21/04/2014

625-1200968b

חותמם של הדברים כולם. באמת של כולם. של המתח, האהבה, התסכול, ההיסטוריה האנושית, מקומות ברחבי העולם, וכל הצמחים כולם. העומס הזה, מעניין ככל שיהיה, מצליח להתיש, לפחות מפרק לפרק. בין לבין אפשר למצוא רומן מפורט על אשה אחת מיוחדת שחיה חיים כל כך לא שגרתיים, בתקופה מרתקת.

חשבתי כמה פעמים אם לקרוא או לא, ולא רק בגלל שמדובר ברומן בן מעל 500 עמודים. זה נכון ש”לאכול, להתפלל לאהוב” נקרא בנשימה אחת, אך בנשימה הבאה הוא גם נשכח, לפחות אצלי. לא ידעתי למה לצפות מהשילוב של אליזבת גילברט, רומן היסטורי ומדע הבוטניקה.

אני מבינה שמדובר ברומן היסטורי מקיף, המיטיב לתאר תקופה, אבל לעיתים נדמה כי מרוב עצים קשה לראות את היער. או במקרה של הספר הזה, מרוב טחבים קשה לראות את אלמה.

אסביר את עצמי. הרומן רחב היריעה הזה מתאר את חייה של אלמה ויטאקר, בוטנאית פורצת דרך במאה התשע עשרה, המפלסת דרכה בעולם גברי, ומשלמת על כך מחירים כבדים. המסע שלה קשה, מתסכל ומתיש, אבל היא צולחת אותו. האם אנחנו יכולים לצלוח אותו? זו כבר שאלה אחרת.

זה ספר שעובד יותר על הראש מאשר על הלב. זה בסדר, בגדול. זה לא בסדר, בקטן שלי (אני זקוקה תמיד לרגש). כמה תסכול רגשי יכול להיות לאדם אחד, בחייו? ולמה לא לתת קצת מזור לדמות? או לפחות לנו, הקוראים. גם שמץ התקווה הקטן שיש לאורך כמה דפים של הספר לא הצליח לספק את יצר הרומנטיקה שטבוע בי (והאמת, לו ציפיתי מגב’ גילברט).

אבל אם בהטבעה עסקינן, הרי שהרעיון של “חותמם של הדברים כולם”, שעל שמו קרוי הרומן, היה מבחינתי סיבה כדאית לצלוח את הספר. ולא, אני לא אגלה לכם כבר עכשיו מהי המשמעות, אם כי אתם בטח יכולים לפנות לגוגל והוא יספק לכם מענה מהיר לסקרנות, אם היא ממש בוערת בכם.

אני מעריכה את הדרך שעשתה אליזבת גילברט מאז לאכול, להתפלל, לאהוב. ברור לי שהיא ביצעה מחקר מקיף ביותר על החיים בתקופה בה מתרחש הרומן, ואף יותר על בוטניקה. אי אפשר שלא להעריך את העבודה הזו. אבל (אוי, כמה חבל שיש אבל) נדמה היה לי, יותר מפעם אחת, שהיא מנסה להוכיח שוב ושוב כי היא בקיאה עד מאוד במחקר הזה, וזה מטיל צל על קריאתו השוטפת של הרומן. כשמנסים לפנות קצת את סבך הטחבים והצמחיה, נשארים עם רומן יפה ורגיש על אישה מעניינת.

חותמם של הדברים כולם – אליזבת גילברט. מאנגלית – קטיה בנוביץ’

הוצאת כנרת זמורה ביתן

embedded by Embedded Video

עוד מהבלוג של גיל מרטנס

תצוגה מקדימה

כוחה של ספרות יפה

הספר של לואיזה מיי אלקוט הזכיר לי מה אני אוהבת כל כך בספרים. כמה כוח יש באיפוק. כמה כוח יש בכתיבה אינטיליגנטית ועדינה. כמה כוח יש ביכולת לשמור סודות מהקורא, ולגלותם לאט...

תצוגה מקדימה

שנה חסרת שיפוטיות בירושלים

אחד הנושאים שלאחרונה מעסיקים אותי הוא השאלה כיצד אני יכולה להימנע משיפוטיות יתר. כן, אני יודעת שזו שאלה כבדה, ותשובות עליה יכולות להעסיק אדם במשך חיים שלמים,...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה