הבלוג של גיל מרטנס

gillmertens

אחת שאוהבת. והרבה. בבלוג כאן אנסה לשתף אתכם באחת האהבות הגדולות שלי - ספרים. עוד עלי? מוזמנים לבלוג שלי "רובע צפון מזרח" - http://www.rovazm.co.il/ וגם לבלוג האישי החדש שלי - http://www.gillmertens.com/

עדכונים:

פוסטים: 109

החל מאוקטובר 2012

אקלים מתחיל כהבטחה גדולה, מטרידה וכתובה כהלכה. אבל משהו קורה לקראת אמצע הספר ואז משתלט עליך הקור. קור גדול.

10/03/2014

3-14068b

אקלים התחיל כהבטחה גדולה, לפחות בעיני. הדמויות ומערכות היחסים, התסכולים והדברים שנשמרים בבטן. הקריאה זרמה והמשיכה להטריד את מנוחתי, בכל פרק יותר ויותר. אבל אז קרה משהו באמצע הספר, שהצליח קצת להתיש, קצת להרגיז, קצת לגרוע מן ההתלהבות הראשונית שהספר מצא אצלי.

הספר מגולל את סיפורן של ארבע דמויות, או שני זוגות, המתגוררים זה מול זה ומפתחים מערכות יחסים שונות במהלך שנה אחת, קרה במיוחד. אבל הקור אינו בא לידי ביטוי רק בתיאורי מזג האוויר. הקור שורר בין הזוגות לאורך כל הספר, והוא מעציב. כל כך מעציב.

כל מי שנמצא במערכת יחסים ארוכה מכיר את הקור הזה, את השתיקות, את הדברים שנאמרים, ובעיקר את אלו שנשארים בלב. הספר מציף אותם, ומביאם לכדי פצע אחד כואב ועמוק. כי אין, ולו לרגע אחד, רוגע, שקט. גם האהבה שעליה התבססו מערכות היחסים לא מקבלת מקום בספר. והקורא נותר עם קור, עצב. הוא לא יכול שלא להיות מוטרד, שלא לרצות לפתור את התסבוכת, שלא לצעוק לדמות זו או אחרת שיש חיים, ויש בהם רגש, ואהבה ויופי. ולפעמים הוא אפילו נמצא קרוב. ולא, לא רק בחלון הדירה השכנה.

מיקה הרקדנית, אביתר הסופר. קור גדול ביניהם. אורי, היזם חד הלשון, ועמית אשתו, מורה לספרות. ביניהם אוקיינוס של קור, שתיקה וילדה אחת שנעלמת, לפחות רגשית, מדפי הספר. ובין שתי הדירות הללו – מאוויים, רצונות, שליטה, הצצה – אלו לחייהם של אלו. והמרחק שמבקש להתבטל אך מביא עמו קור גדול עוד יותר.

קיים סוג של חוסר אונים אצל רוב הדמויות. אולי קשה להן להרגיש? או שמא הרגש נותר עמום בצל הקור הגדול. אצלי זה גרם לריחוק מרוב הדמויות. כן, אני יודעת שזה סגנון שצובר תאוצה לאחרונה – אבל אני עדיין מחפשת בספרים שלי דמות להזדהות איתה. לכאוב איתה, לצחוק וגם לבכות איתה. לא הצלחתי למצוא אף לא אחת כזו ברומן הזה, אף שיש בו הבטחה כל כך יפה. מצאתי רק קור. ואני? בכלל אוהבת קיץ.

 

אקלים – ערן שגיא סשיצקי

הוצאת זמורה ביתן

embedded by Embedded Video

עוד מהבלוג של גיל מרטנס

תצוגה מקדימה

כוחה של ספרות יפה

הספר של לואיזה מיי אלקוט הזכיר לי מה אני אוהבת כל כך בספרים. כמה כוח יש באיפוק. כמה כוח יש בכתיבה אינטיליגנטית ועדינה. כמה כוח יש ביכולת לשמור סודות מהקורא, ולגלותם לאט...

תצוגה מקדימה

שנה חסרת שיפוטיות בירושלים

אחד הנושאים שלאחרונה מעסיקים אותי הוא השאלה כיצד אני יכולה להימנע משיפוטיות יתר. כן, אני יודעת שזו שאלה כבדה, ותשובות עליה יכולות להעסיק אדם במשך חיים שלמים,...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה