הבלוג של גיל מרטנס

gillmertens

אחת שאוהבת. והרבה. בבלוג כאן אנסה לשתף אתכם באחת האהבות הגדולות שלי - ספרים. עוד עלי? מוזמנים לבלוג שלי "רובע צפון מזרח" - http://www.rovazm.co.il/ וגם לבלוג האישי החדש שלי - http://www.gillmertens.com/

עדכונים:

פוסטים: 109

החל מאוקטובר 2012

(עיצוב הלוגו של תמי פרנק – קטי לוי)

בעקבות שיחות נפש עם שתי חברות מהשבוע האחרון, חשבתי על כך שדברים רבים אינם נעשים עוד בספונטניות. היום אנחנו כבר לא בטוחים בהורות שלנו, אלא מנסים ללמוד יותר, לדעת, להתייעץ. בדומה לכך, גם בתחום הזוגיות, ההרגשה (שלי לפחות) היא שיש לנו עוד הרבה מה ללמוד. אני חובבת לימודים מושבעת, ולכן רואה בכך גם צד יפה. תמיד יש לי לאן להתפתח, מה ללמוד, לאן לשאוף. במיוחד בשני התפקידים החשובים הללו.

ואולי אני טועה? אולי זה לא רק חוסר בטחון ורצון ללמוד? אולי זה אחד מהסימפטומים של העת המודרנית, אבל לא הבעיה עצמה? אולי מעמד האישה, מקומה של הקריירה בחיינו, המודעות והקבלה החברתית של פירוק נישואים משפיעים גם הם על התפקידים שלנו בתוך המשפחה? אולי הדור שלנו לא מסתפק במה שהורינו ראו כמספק? כרגיל שאלות לרוב ותשובות ברורות אין. אבל אם לטובי הפילוסופים עצם השאלה היתה מספיק חשובה, מה יגידו אזובי הרובע, כמוני?

כחובבת לימודים, חושבת תמידית וגם מונעת מאוד מהרגש, הידע של פיזיקה משפחתית הכה בי בצורה מאוד חזקה. מכירים את המצב בו אתה שומע משהו ובה בעת שומע את האסימונים נופלים בזה אחר זה בראשך? זה מה שקרה לי בקורס הראשון (והשני, והשלישי) של פיזיקה משפחתית, שהועבר ע”י תמי פרנק. אני זוכרת היטב את המשפט ששינה לי את ההסתכלות. הרי כמעט בכל תחום בחיינו אנחנו יודעים לנהל את עצמינו לפי מטרות, אסטרטגיות, חשיבה לטווח ארוך. ואילו בבית, בחינוך הילדים ובזוגיות, אנו מרשים לעצמינו להתנהל בצורה הכי רגשית שיש, לגמרי מהבטן. עם זאת, רוב האנשים יעידו כי המשפחה היא הדבר הכי חשוב להם בחיים. אם כן – מדוע זה כך? מדוע דווקא בבית אנחנו מרגישים שאפשר לשחרר את הראש ולתת רק לבטן להוביל אותנו?

שלא תבינו לא נכון – הרגש כבודו במקומו מונח, ואהבה היא הבסיס לכל מה שטוב בחיים בעיני, אבל לפעמים מחשבת תחילה, מילה פוגעת ומיותרת שלא נאמרת, פרגון אמיתי ותמיכה מודעת עושים את האהבה להרבה יותר מעניינת, עמוקה, יציבה. ובתחום הזה, אני מודה שהדרך עודנה ארוכה אצלי. יש לי הרבה לאן להתפתח. אני מצליחה למצוא נחמה כלשהיא בכך שהדרך עוד לפני.

אני נשביתי בקסם הידע שנתן לי בדיוק את האיזון בין הראש לרגש, בין הריחופים שלי לקרקע, בין הפנטזיה לבין המציאות. אני זוקפת הרבה מכך לתמי, מנחת הקבוצות, שתרמה מהידע שלה והעבירה אותו בצורה כל כך מיוחדת ונוגעת ללב, שהצליחה להיכנס אצלי לכל המקומות הנכונים. מאז למדתי אצלה שלושה קורסים של פיזיקה משפחתית (עקרונות הידע, הורות וזוגיות), ואני חבה הרבה ממה שאני עושה כיום בבית לידע הזה. תמי הצליחה לקחת את התורה שהגתה (ברוב כשרון וחוכמה) אירינה אוסוסקין, והשכילה לשלב אותו עם ידע מתחום האימון, הרבה רגש, חוכמה אמיתית  ואמפטיה נהדרת. אותי אישית היא כבשה.

מאז, כל פגישה עם תמי מחדדת לי משהו, גורמת לי לחשוב, לראות דברים שחשבתי שהם אמיתות (יש דבר כזה?) בצורה שונה, מפעילה אותי – רגשית ושכלית. מי שמכיר אותי טוב יודע כמה אני זקוקה לזה. בעצם, מי לא?

תמי מטפלת גם יחידנית (ביחידים ובזוגות), ומתמחה בנושאי הורות וזוגיות. והאמת? אם יש לכם בעיה, אם לפעמים אתם מרגישים אבודים (מי לא?), אם אתם זקוקים לאוזן קשבת, אם אתם רוצים לשמוע דעה, להתייעץ, אני ממליצה בחום לפנות אליה. בינינו, כדאי לשמוע ולהחכים ממי שיש לו מה לתת, והרבה. מבחינתי לפחות, מדובר בידע משנה חיים. ויתר דיוק – ידע שנותן לחיים טעם אחר…

embedded by Embedded Video

YouTube Direkt

תמי פרנק – 052-5888080

למידע נוסף על פיזיקה משפחתית – http://www.familyphysics.co.il/default.asp

עוד מהבלוג של גיל מרטנס

תצוגה מקדימה

כוחה של ספרות יפה

הספר של לואיזה מיי אלקוט הזכיר לי מה אני אוהבת כל כך בספרים. כמה כוח יש באיפוק. כמה כוח יש בכתיבה אינטיליגנטית ועדינה. כמה כוח יש ביכולת לשמור סודות מהקורא, ולגלותם לאט...

תצוגה מקדימה

שנה חסרת שיפוטיות בירושלים

אחד הנושאים שלאחרונה מעסיקים אותי הוא השאלה כיצד אני יכולה להימנע משיפוטיות יתר. כן, אני יודעת שזו שאלה כבדה, ותשובות עליה יכולות להעסיק אדם במשך חיים שלמים,...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה