הבלוג של גיל מרטנס

gillmertens

אחת שאוהבת. והרבה. בבלוג כאן אנסה לשתף אתכם באחת האהבות הגדולות שלי - ספרים. עוד עלי? מוזמנים לבלוג שלי "רובע צפון מזרח" - http://www.rovazm.co.il/ וגם לבלוג האישי החדש שלי - http://www.gillmertens.com/

עדכונים:

פוסטים: 109

החל מאוקטובר 2012

מה קורה כשרומנטיקנית חסרת תקנה פוגשת ספר שבו הדמויות, בזו אחר זו, מוותרות על אהבה?

09/10/2013

כל הפאסון הזה שהצלחתי להחזיק לאורך כל הספר? התמוטט בסוף והדמעות נפוצו לכל עבר, למרות היותי במקום ציבורי להחריד ושקט להפליא. אם כבר, אז ללכת על זה בגדול. זה מה שקורה כשרומנטיקנית חסרת תקנה קוראת ספר שבו יותר מדי דמויות ויתרו על אהבה. בהתחלה זה מעקצץ בגרון, רק מדי פעם. לאט לאט העקצוץ הופך לכאב ומתחיל להפריע לתפקוד. בהמשך מתנחל לו מחנק שמאיים להיות מורגש בכל רגע, ובסוף כבר אי אפשר לנשום.

מלכת היופי של ירושלים הוא ספר יפה, עצוב ומרגש. הסאגה המשפחתית הזו, שנפרשת על פני כמה דורות של ירושלמים, ומתובלת בספניולית מהולה בעברית, מצליחה לחדור מבעד לשכבות האדישות (טוב, נניח שיש לי כאלו), בעיקר בשל הויתורים שנאלצות לעשות הדמויות למען משפחה, למען כבוד, למען שם. והפשרה? אולי הפשרה הקשה מכל – להשאיר את האהבה מאחור, ולהמשיך לחיות, בלעדיה.

משפחת ארמוזה, שקשה להאמין שהיא פרי דמיונה של ישי לוי (כל דמות התנחלה לי לחלוטין בדמיון, וקרמה עור וגידים מול עיני החולמות), על חולשותיה, נפלאותיה ובעיקר לכידותה, מתוארת בשפה כל כך יפה, כל כך רגישה, ובעיקר כל כך נטולת שיפוטיות, שאין לך ברירה, ואתה נסחף לתוך חייה, נושם את כאביה וחולק בשקט את סודותיה הנחשפים אט אט תוך קריאת הרומן.

ההיסטוריה והמאבק על הקמת ארץ ישראל, כפי שהצטיירו מבעד לעיני הדמויות מובאים בצניעות, כמעט בהיחבא, ומפנים מקום לחיי היום יום ולאירועים הקטנים שמרכיבים את החיים. ירושלים נפרשת במלוא הדרתה, אפילו לתל אביבית כמוני, והמשפחה שדרכה אנו חווים אותה, מובילה אותנו בסבלנות ובאהבה אל סימטאותיה. האהבות הגדולות עליהן ויתרו גיבורי הרומן מצליחות לצאת דווקא אל העיר, אל הבישולים, אל השפה, ומהן ישירות אל הקורא.

אותו הפתגם הנודע של אוסקר ווילד הצטלצל באזניי משך קריאת הרומן. האם גיבוריה של שרית לוי ישי חיים באמת? האם הם רק קיימים? מה המחיר שהם משלמים על הויתורים? מה היה קורה לולא היו מוותרים? ומי אני שאשפוט? נותר לי רק לתת לדמעות לזרום, ולתת לספר הנפלא הזה לעשות את שלו…

embedded by Embedded Video

מלכת היופי של ירושלים – שרית ישי לוי.

דף הפייסבוק של הוצאת מודן

עוד מהבלוג של גיל מרטנס

תצוגה מקדימה

כוחה של ספרות יפה

הספר של לואיזה מיי אלקוט הזכיר לי מה אני אוהבת כל כך בספרים. כמה כוח יש באיפוק. כמה כוח יש בכתיבה אינטיליגנטית ועדינה. כמה כוח יש ביכולת לשמור סודות מהקורא, ולגלותם לאט...

תצוגה מקדימה

שנה חסרת שיפוטיות בירושלים

אחד הנושאים שלאחרונה מעסיקים אותי הוא השאלה כיצד אני יכולה להימנע משיפוטיות יתר. כן, אני יודעת שזו שאלה כבדה, ותשובות עליה יכולות להעסיק אדם במשך חיים שלמים,...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה