הבלוג של גיל מרטנס

gillmertens

אחת שאוהבת. והרבה. בבלוג כאן אנסה לשתף אתכם באחת האהבות הגדולות שלי - ספרים. עוד עלי? מוזמנים לבלוג שלי "רובע צפון מזרח" - http://www.rovazm.co.il/ וגם לבלוג האישי החדש שלי - http://www.gillmertens.com/

עדכונים:

פוסטים: 109

החל מאוקטובר 2012

הרווח הזה, בין המילים שכותב פיליפ קלודל, מאפשר לנו למלא חללים לא כתובים. אבל לנשום, הוא לא מאפשר לנו…

17/09/2015

הדוח של ברודק

יש משהו סביב ימים מיוחדים, ובראשם יום השואה ויום הכיפורים שגורם לי להעדיף ספרים עם קצת יותר משמעות. ספרים שמעוררים אותי לחשוב מעבר למילים הכתובות. ספרים שגורמים לי להבין שבשקט שבין המילים טמון לפעמים כוח יותר גדול מאשר במילים עצמן.

אין זה פלא שקראתי השבוע את “הדוח של ברודק“. כן, היו אלו ימים נוראים. נשאבתי לתוך הספר הזה, וגם כשהנחתיו מהיד, מילותיו שנכתבו, ואלו שלא, המשיכו להטריד אותי.

כמה כוח יש למילים של פיליפ קלודל, בתרגומו המושלם של שי סנדיק. כמה כוח יש לדברים שהוא לא כותב ומשאיר לדמיוננו.

הספר הזה נכתב על כפר לא ידוע, הממוקם בארץ כלשהי, בתקופה מסוימת, לאחר אחת המלחמות הגדולות. אנחנו לא יודעים איפה ומתי בדיוק, אבל זה לא באמת חשוב. כי מה שקורה שם, קרה בכל מיני מקומות, או לא קרה אף פעם ויכול היה לקרות, או עדיין יכול לקרות. כוחו של הרומן המופלא הזה הוא בפשטותו וביכולת שלו לגרום לנו להבין שכל זה קורה למעשה כל יום, איפשהוא.

ברודק, איש צנוע ותושב הכפר מילדות, אם כי לא מלידה, נבחר על ידי גברי המקום לתעד שרשרת אירועים שהביאה לרציחתו של זר, ע”י אנשי הכפר. ברודק יושב וכותב, אבל הוא לא יכול שלא לתעד גם את זיכרונותיו שלו, מהמלחמה ההיא, מהמחנה הנורא, מהזמנים שבהם איבד צלם אנוש.

הספר מתעד אכזריות בלתי מובנת של אנשים. אכזריות שאף על פי שאנו קוראים עליה שוב ושוב, ליבנו מתקשה להאמין שהיא אפשרית. הספר מתעד, בדרכו המינימליסטית של קלודל, את האפשרות לסליחה, לכפרה. האם הן אפשריות בכלל? ומה לגבי המשך החיים? האם הם יכולים להתקיים? או שנהפוך לצל של עצמנו עד קץ הימים?

 פיליפ קלודל הוא ללא ספק אחד הסופרים המיוחדים שיש כיום. צניעות המילים שלו, בחירת הנושאים, והכבוד שהוא נותן לקוראיו מדהימים אותי שוב ושוב. איזה מזל שסנדיק ספרים חזרה לפעול. כך אני יכולה להבטיח לעצמי שגם את הרומן הבא שלו, אני לא אפספס.

הדוח של ברודק כבר נכתב. אבל הדוח הזה למעשה אף פעם לא יפסיק להכתב. ע”י מישהו, ע”י ילדיו, ע”י הספרים, ע”י הזיכרון שלנו, שגם אם נרצה, לא נותן מנוח.

 הדוח של ברודק – פילים קלודל. מצרפתית – שי סנדיק.

מודן הוצאה לאור

embedded by Embedded Video

עוד מהבלוג של גיל מרטנס

תצוגה מקדימה

כוחה של ספרות יפה

הספר של לואיזה מיי אלקוט הזכיר לי מה אני אוהבת כל כך בספרים. כמה כוח יש באיפוק. כמה כוח יש בכתיבה אינטיליגנטית ועדינה. כמה כוח יש ביכולת לשמור סודות מהקורא, ולגלותם לאט...

תצוגה מקדימה

שנה חסרת שיפוטיות בירושלים

אחד הנושאים שלאחרונה מעסיקים אותי הוא השאלה כיצד אני יכולה להימנע משיפוטיות יתר. כן, אני יודעת שזו שאלה כבדה, ותשובות עליה יכולות להעסיק אדם במשך חיים שלמים,...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה