הבלוג של גיל מרטנס

gillmertens

אחת שאוהבת. והרבה. בבלוג כאן אנסה לשתף אתכם באחת האהבות הגדולות שלי - ספרים. עוד עלי? מוזמנים לבלוג שלי "רובע צפון מזרח" - http://www.rovazm.co.il/ וגם לבלוג האישי החדש שלי - http://www.gillmertens.com/

עדכונים:

פוסטים: 109

החל מאוקטובר 2012

ספר הביכורים של ליאת לידה סנדומיר, “איש ללא בית” מחזיר אותי הביתה…

03/09/2015

lida_cover

אוגוסט. חם. הילדים מתרוצצים. אני שוקעת יותר ויותר ברומן מורכב. הוא לא היה ספר חופשה קלאסי, אבל הוא לקח אותי למקומות מיוחדים ושונים.

ספר הביכורים של ליאת לידה סנדומיר, “איש ללא בית“, החזיר אותי הביתה, לילדותי, בה נשמע בליל של גרמנית ועברית, זיכרונות מלחמה, דברים שנאמרים ברמיזה, וכאלו שלעולם לא מדברים עליהם.

את ליאת אני מכירה כבר שנים. ובכל שנה נדמה לי שאני אוהבת אותה יותר ויותר. האשה הכל כך מיוחדת ומעניינת הזו החליטה לחלוק איתנו חלק מהיופי שלה במילים. ואנחנו זכינו בהצצה מיוחדת במינה לראשה של אשה שהיא דור שני לשואה, ונוגעת לא נוגעת בעבר של משפחתה.

הסיפור מסופר מפיה של ליבי, רקדנית שילדותה עברה עליה בגרמניה, ואז בישראל. בבגרותה, היא חוזרת לגרמניה כדי להתקבל ללהקת ריקוד, מתאחדת עם חברת ילדות ופוגשת את גור, ישראלי המחפש אחר חבר שנעלם. יחד הם יוצאים למסע מורכב. מסע של אהבה, התחקות אחר העבר, וגילויים מפתיעים. במהלך המסע מגלה ליבי פרטים על עברו של אביה, שלא היו ידועים לה.

מיהו אותו “איש ללא בית”? וכמה כמוהו ישנם? כמה זכרונות שלעולם לא יסופרו? כמה ילדים שלא יידעו לעולם את כל האמת על העבר של הוריהם, על האהבות והבחירות שלהם? עד כמה אוטוביוגרפי הספר? זה לא ממש משנה, כי הסיפור נדמה כל כך אותנטי, אישי, סוחף.

הספר הלא פשוט הזה, אינו כתוב בצורה רגילה. הוא נע בין מציאות להזיות, בין רגש סוחף לקור. הוא מעורר שאלות. האם ליבי באמת רוצה לדעת על עברו של אביה? האם היא באמת מסוגלת להתמודד עם כל הסודות שלו?

לא מעט ספרים נכתבו על השואה. ונדמה לי שאף פעם זה לא יספיק. תמיד יש עוד סיפור לספר, עוד דמות להכיר, עוד אדם שלפחות את זיכרו ניתן להציל. כל ספר כזה לוקח אותי קרוב יותר אל הסיפור המשפחתי שלי, שגם בו רב הנסתר על הגלוי.

תוך כדי הקריאה כמעט שהרגשתי באפי את ניחוח המאפים בביתה של סבתי, את הקפה שהיא נהגה לבשל על האש. הרגלים שהמלחמה, קשה ככל שתהיה, לא יכלה לקחת ממנה. התרבות הזו שהיא הביאה עמה לכאן, לפעמים כל כך לא תואמת, היתה חזקה, וניכרת בכל בחירותיה.

גם השקט שיש בסיפור, אלפי הדברים שאינם מדוברים, לא רק זכרונות, אלא אמיתות של ממש, מוכר לי. סבתי לא נהגה לדבר על המלחמה, על האובדן, על הקושי ועל חוסר ההתאקלמות בארץ.

“איש ללא בית” הוא ספר לא פשוט, אבל חשוב. הוא קרב אותי עוד קצת אל מה שהיה יכול להיות, אילולא המלחמה, אל הסיפור המשפחתי שלי. הוא קרב אותי קצת יותר הביתה…

איש ללא בית – ליאת לידה סנדומיר.

פרדס הוצאה לאור.

לרכישת הספר לחצו כאן

embedded by Embedded Video

עוד מהבלוג של גיל מרטנס

תצוגה מקדימה

כוחה של ספרות יפה

הספר של לואיזה מיי אלקוט הזכיר לי מה אני אוהבת כל כך בספרים. כמה כוח יש באיפוק. כמה כוח יש בכתיבה אינטיליגנטית ועדינה. כמה כוח יש ביכולת לשמור סודות מהקורא, ולגלותם לאט...

תצוגה מקדימה

שנה חסרת שיפוטיות בירושלים

אחד הנושאים שלאחרונה מעסיקים אותי הוא השאלה כיצד אני יכולה להימנע משיפוטיות יתר. כן, אני יודעת שזו שאלה כבדה, ותשובות עליה יכולות להעסיק אדם במשך חיים שלמים,...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה