הבלוג של גיל מרטנס

gillmertens

אחת שאוהבת. והרבה. בבלוג כאן אנסה לשתף אתכם באחת האהבות הגדולות שלי - ספרים. עוד עלי? מוזמנים לבלוג שלי "רובע צפון מזרח" - http://www.rovazm.co.il/ וגם לבלוג האישי החדש שלי - http://www.gillmertens.com/

עדכונים:

פוסטים: 109

החל מאוקטובר 2012

לשכוח. ספר חצוף, שונה, מעניין. האם אני יודעת מה לומר עליו? כנראה שלא. אולי רק המוזיקה תצליח…

25/04/2015

d794d793d79ed799d794-d79bd7a4d795d79cd794-d794d7a9d79bd797d794

היא רוצה לשכוח? גם אני. אבל הספר הזה לא נותן לי לשכוח. למה בדיוק? אני לא יודעת.

ניסיתי לשקוע בו, והראש הלך לכל כך הרבה כיוונים. ואז נכנסתי אליו. ניסיתי להניחו מהיד, אבל גם כשעשיתי זאת, המילים והמחשבות שבו השתלטו עלי.

לשכוח? לזכור? חשבתם שזה כל כך פשוט?

הספר השונה הזה, שיצא לא מזמן בהוצאת סנדיק ספרים (נו, מה יהיה? אני לא מפסיקה להתלהב מהבחירות של ההוצאה הזו), הוא ספר כל כך שונה. הייתי אומרת שהוא מבריק, אבל כשאני חושבת במה בדיוק, אני לא מצליחה להבין. ואולי זו גדולתו של הספר הזה.

אלמה, גיבורת הספר, היא בחורה צעירה בפאריז המנסה לשכוח את השואה. אבל היא נרדפת על ידי זכרונותיה, עובדותיה, רשמיה בה. היא מתארת יומיים במהלך חייה בשפה פשוטה, כמעט ילדותית, שלא מנסה להרשים או להתחנף. אולי הפוך מכך. היא בועטת במוסכמות החיים, הספרות, הנימוס. היא פשוט פורשת בפנינו את בליל המחשבות שלה. והוא מורכב. כל כך לא פשוט.

לא, זה לא עוד ספר על השואה, אם כי הוא מלא בעובדות ומספרים.

לא, הוא לא עוד ספר התבגרות. אם כי הוא מלא בסיפור חייה של בחורה צעירה.

לא, הוא לא רומן, אם כי החמלה שולטת בו.

לא, הוא אינו יומן אישי, אם כי הוא כתוב בצורה ממש דומה לאחד כזה.

מה הוא כן? אני לא יודעת. אבל הוא שונה, חצוף, מבהיל, מעורר מחשבה, פילוסופי, פשוט עד להכעיס, כנה, מכאיב. אתה לא מבין מה הוא אמור להיות, אבל הוא נכנס לתוך כל תא בגוף באופן כמעט בלתי נשלט. משתלט על הרגש, המחשבות. איך? אני לא יודעת. זה פשוט קורה.

אני לא יודעת מה לומר על הספר הזה. אבל הוא שונה מכל מה שקראתם על השואה, כך נדמה לי. תקראו. תקראו ואז תחזרו לומר לי מה זה הספר הזה בדיוק.

לשכוח – פרדריקה עמליה פיקלשטיין. מצרפתית: אחינועם אסתר ברגר.

הוצאת סנדיק ספרים המופלאה.

נדמה לי שכרגיל, המוזיקה יודעת לדבר טוב יותר ממני. גם אלמה מבינה זאת.

embedded by Embedded Video

עוד מהבלוג של גיל מרטנס

תצוגה מקדימה

כוחה של ספרות יפה

הספר של לואיזה מיי אלקוט הזכיר לי מה אני אוהבת כל כך בספרים. כמה כוח יש באיפוק. כמה כוח יש בכתיבה אינטיליגנטית ועדינה. כמה כוח יש ביכולת לשמור סודות מהקורא, ולגלותם לאט...

תצוגה מקדימה

שנה חסרת שיפוטיות בירושלים

אחד הנושאים שלאחרונה מעסיקים אותי הוא השאלה כיצד אני יכולה להימנע משיפוטיות יתר. כן, אני יודעת שזו שאלה כבדה, ותשובות עליה יכולות להעסיק אדם במשך חיים שלמים,...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה