הבלוג של גיל מרטנס

gillmertens

אחת שאוהבת. והרבה. בבלוג כאן אנסה לשתף אתכם באחת האהבות הגדולות שלי - ספרים. עוד עלי? מוזמנים לבלוג שלי "רובע צפון מזרח" - http://www.rovazm.co.il/ וגם לבלוג האישי החדש שלי - http://www.gillmertens.com/

עדכונים:

פוסטים: 109

החל מאוקטובר 2012

מה לי ולפמיניזם? ואיך זה קשור לביטול העבדות ולספר האחרון שקראתי? קראו.

13/02/2015

975251

אני מאמינה גדולה בתזמון.

אני מאמינה שכל דבר קורה בזמן הנכון לו, וכשאת לומדת משהו ומיד נתקלת בו בעוד מקומות, את יודעת שהתזמון שלו עבורך היה מדויק. אין זה מקרי שהוא פתח לך את התודעה עכשיו.

והנה דוגמא. את המושג פמיניזם שמעתי כל כך הרבה. האם באמת ידעתי מהו? כנראה שלא. נהגתי להימנע מהצהרות על פמיניזם, שימוש במילה הזו, ואפילו מקריאת ספרים בנושא (כך לפחות חשבתי לתומי. אבל אז נזכרתי שקראתי בשקיקה כמה מהכתבים של סימון דה בובואר).

אם הייתי מספרת לעצמי שאבחר ובהמשך גם אשתתף בקורס שאחד הנושאים המרכזיים שלו הוא פמיניזם, ומורכב כולו מנשים, הייתי מצחיקה את עצמי כהוגן. מזל שאני אוהבת לצחוק. עוד יותר מזל שיש לי נטייה לקבל את מה שקורה ומזדמן לי בחיי כמדויק עבורי, כמשהו שעלי ללמוד, בדיוק עכשיו.

כך קרה שביום שבו סיימתי את הספר החשוב הזה, “המצאת הכנפיים”, הגעתי לכנס בנושא “זרמים מרכזיים בחשיבה פמיניסטית”. אתן בטח שואלות מה הקשר בין זרמים (לא, לא מדובר בזרמי אוויר), כנפיים ופמיניזם. אתן צודקות. אנסה להסביר.

המצאת הכנפיים” מספר על האחיות לבית גרימקה, משפחה לבנה מסורתית המתגוררת בצ’רלסטון, ארה”ב, בתחילת המאה ה 19. שתי אחיות אמיצות במיוחד יוצאות נגד משפחתן והמסורת עליה גדלו, ופועלות למען ביטול העבדות. זהו גם סיפורה של הנדפול, שפחה בבית משפחת גרימקה הקושרת את גורלה עם אחת האחיות. את הספר מספרות שרה, האחות הבוגרת, והנדפול, לחילופין. כל אחת ומציאות חייה השונה, הקשה. כל אחת ובדידותה הכואבת. כל אחת ומלחמתה האישית.

מאבקן של האחיות גרימקה החל בביטול העבדות, אך היווה גם פתח לתנועה הפמיניסטית. נשים שהחלו לדבר, לכתוב ולהביע דעה ברורה נגד הפטריארכליות המסורתית. נשים אמיצות שבחרו מטרה אמיתית לחייהן. נשים שבמהלך הספר הערצתי.

הספר מבוסס על תיעוד חייהן ומסען של האחיות גרימקה. שזורות בו דמיונות לרוב, אך הן ופועלן אמיתי. מדובר, בעיני, בפיסת היסטוריה חשובה מאוד. מצמררת. כזו שחייבים לקרוא להפנים. כזו שכואבת אבל נותנת כוח.

ואני, ששנים נכנעתי לסטיגמות שטחיות לפיהן פמיניסטיות נראות יותר כמו גבר מאשר אשה, נותרות רווקות עד סוף ימיהן ומגדלו שיער בבית השחי, הבנתי משהו. ובכן, אני מודה שסבלתי מתסמונת העצלות המשולבת עם חוסר ידע משווע. לשמחתי לתסמונת הזו יש מרפא, והוא אפילו פשוט. לאחר כמה שעות של הכנס נפקחו עיני והמילה פמיניזם הפסיקה להפחיד אותי.

יש לי עוד דרך ארוכה בהבנת התיאוריות, הזרמים והמשמעות האמיתית של הפמיניזם, אבל אני מבטיחה לא להתכווץ יותר כשאני שומעת את המילה הזו.

התנועה לביטול העבדות הצליחה במהפכה. לפמיניסטיות יש עוד דרך ארוכה ומורכבת. הבה ניתן להן לפחות את הכבוד הבסיסי ונבין על מה הן מדברות…

המצאת הכנפיים – סו מונק קיד. תרגמה: קטיה בנוביץ’.

הוצאת כנרת זמורה ביתן  

embedded by Embedded Video

  

עוד מהבלוג של גיל מרטנס

תצוגה מקדימה

כוחה של ספרות יפה

הספר של לואיזה מיי אלקוט הזכיר לי מה אני אוהבת כל כך בספרים. כמה כוח יש באיפוק. כמה כוח יש בכתיבה אינטיליגנטית ועדינה. כמה כוח יש ביכולת לשמור סודות מהקורא, ולגלותם לאט...

תצוגה מקדימה

שנה חסרת שיפוטיות בירושלים

אחד הנושאים שלאחרונה מעסיקים אותי הוא השאלה כיצד אני יכולה להימנע משיפוטיות יתר. כן, אני יודעת שזו שאלה כבדה, ותשובות עליה יכולות להעסיק אדם במשך חיים שלמים,...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה