הבלוג של Gil Korotki

פשוט ככה..

עדכונים:

פוסטים: 37

החל מאפריל 2012

היום תקף אותי געגוע. חצוף, הגיע בלי הזמנה, הגיע שהראש שלי בכלל היה צריך להיות במקום אחר. הגיע משיר ישן ברדיו. הגיע חזק. הגעת אליי פתאום, אחרי שלוש שנים, כמובן ללא הודעה מראש התפרצת לדלת מחשבתי, כמה אופייני לך.

חבילת קאמל רכה , מונחת על השולחן מעוכה מיום שלם שהיא בילתה בכיס.אני יושבת מולה על הספה מעוכה מיום שלם שביליתי בכיס אחר.מנסה לאגור כוחות ולכבות את המחשב, אסקפיזם בצורה של מלחמה.מתארת לילות שעוברים כמו ימים.גלים עולים ויורדים של שמחה ענקית ואחרי זה דיכאון גדול. אז אנחנו שוב שם, והלב שלי נשבר לאלף ואחת רסיסים, שאני מנסה לאחות בשיחות שאני מנהלת בראש איתך, שאגב, מדליקה עוד סיגריה, הופכות לנדירות יותר ויותר.

אני נשאבת חזרה לעולם שלי מין מרוץ מטורף להספיק הכל אתה מכיר אותי אני לא באמת מספיקה כלום.אני מנסה לתאר במילים הרגשה כל כך חמקמקה. אתה יודע שאם היית כאן מבט אחד והיית קורא אותי, אין דבר שאתה לא קורא, אין בן אדם שאתה לא מנתח. אני לא חכם יותר אני רק מבין הכל שנייה לפנייך, אז אני צריכה שתסביר לי כי אני מרגישה שאני בפיגור של דקות כבר אחרי כולם. אני מפסידה לכולם במירוץ של הזמן, אף אחד לא מחכה לנו האנשים הרגישים שנצא מהפסק זמן, שנתעורר.אני מפסידה לשינה אתה מפסיד לדפוסים הישנים. אנחנו בורחים אני בתוך עצמי אתה במקומות רחוקים מה ההבדל?החבילה מסתכלת עליי, מדליקה עוד סיגריה- את משלימה חסכים אורליים היית תמיד אומר.

געגוע חצוף מגיע בין השורות , מלמד אותי פרופורציות כופה עליי התבגרות וכמו מנהל את השיחה שלנו.

ופתאום אני קופאת חוזרת למציאות של הסיפור אלייך, בונה את התמונה בדיוק כמו שאתה אוהב, מעשירה את האנקדוטות אתה כבר תדע לקרוא את הגוזמאות בין השורות.אבל אתה מבין שזה הכל נשאר ככה בין השורות?

עוד מהבלוג של Gil Korotki

תצוגה מקדימה

הכי מתוק שיש

את היום היום פתחתי, בכתבה במקו. יום התרמה לסכרת נעורים. אמא לילד מתוק מספרת כמה קשה לה, כמה כואב לה להגיד לו לא על ממתקים וכמה הלב שלה נחמץ שהוא שואל עד מתי והיא משיבה פניו ריקים, לא יודעת מה לענות. את היום היום גם פתחתי...

תגובות

פורסם לפני 7 years
תצוגה מקדימה

מכתב פתוח למר יאיר לפיד

אדון יאיר לפיד היקר, למרות שאני לא ריקי כהן מחדרה, ואפילו לא מסעודה משדרות אלא רק גיל קורוטקי מגבעתיים, אני מרגישה שגם לי מגיע לפנות אלייך, אני מרגישה שגם לי מגיע יחס הוגן. בוא אני אספר לך קצת על עצמי, גדלתי בגבעתיים, שפר...

תגובות

פורסם לפני 7 years
תצוגה מקדימה

אתה יכול להיות רגוע סבא...

טלפון שבשגרה לאמא בבוקר, משהו ב"הלו" שלה כבר מסגיר. משהו לא בסדר. זה אבא שלה, סבא שלי, שהתאשפז. אני מפגינה אמפתיה, כמובן, אבל שתינו יודעות עמוק בפנים שהוא כבר הרבה זמן לא באמת אבא שלה או סבא שלי. הוא נשמה לכודה בגוף שמסרב...

תגובות

פורסם לפני 7 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה