הבלוג של הותיר אחריו חברה

חברה שכולה

בלוג ״הותיר אחריו חברה״ מביא את סיפוריהן האישי של חברות חללי צה״ל. כ-40% מכלל חללי צה"ל היו בזוגיות במותם. בת הזוג הן לרוב הקרובות ביותר לחלל, ומותו של האהוב ילווה את אותה לכל אורך חייה וישפיע על עתידה. לרוב, בת הזוג לא זוכה... +עוד

בלוג ״הותיר אחריו חברה״ מביא את סיפוריהן האישי של חברות חללי צה״ל. כ-40% מכלל חללי צה"ל היו בזוגיות במותם. בת הזוג הן לרוב הקרובות ביותר לחלל, ומותו של האהוב ילווה את אותה לכל אורך חייה וישפיע על עתידה. לרוב, בת הזוג לא זוכה להכרה באבל שלה. העמותה לתמיכה נפשית בחברות חללי צה״ל (הותיר אחריו חברה) מלווה את החברה השכולה בתקופה הקריטית בחייה, מסייעת לה ומלווה אותה בהתארגנות מחדש. המטרה שלנו היא ללמוד לחיות לצד האבל, ולא בצלו.

עדכונים:

פוסטים: 19

החל מאפריל 2019

הסיפור של שרון: אם יש רעש לחלומות שנשברים נסו לדמיין אותו. זה הרעש ששמעתי בתוכי. כל החלומות שלי ספגו את הכדור שננעץ בגופו של רון וקרסו אף הם

17/04/2019

יום ראשון, שש וחצי בערב, אני מסיימת שיעור נהיגה ונכנסת לעבוד במשמרת ערב במסעדה בה מילצרתי. הטבחים שאלו מה אני רוצה לאכול וביקשתי שניצל עם כדורי פירה. התיישבתי לאכול וברקע הרדיו משמיע מוזיקה שהתחלפה לה בצפצופים המסמלים את תחילת החדשות של שבע בערב.

“קול ישראל מירושלים, השעה שבע והרי החדשות….. בעזה נורה קצין צהל…….”

לא אמרו את השם של הקצין, אבל אני הרגשתי. אני ידעתי שזה רון שלי. קמתי מהשולחן וניגשתי לטלפון וחייגתי לבסיס בעזה. הקו היה תפוס. התקשרתי להורים שלו הביתה ואבא שלו ענה. השבר בקולו אישר לי מה שידעתי בלב.

שרון איתן ורון טל ז"ל. צילום: פרטי

שרון איתן ורון טל ז”ל. צילום: פרטי

רון ואני תכננו להתחתן, תכננו שיהיו לנו שלושה ילדים, תכננו במה הוא יעבוד ובמה אני אעבוד, חלמנו על הבית שלנו, הייתי בת 20 וחצי ורון גדול ממני בשנה וחצי. חשבנו שגיל 22 מתאים לחתונה. חלומות של זוג צעיר, מאוהבים, קצת תמימים, רוקמים יחד עתיד משותף שיש בו אהבה ואופטימיות בלי שום דבר שמאיים על ההגשמה של מה שרצינו .

 אם יש רעש לחלומות שנשברים נסו לדמיין אותו. זה הרעש ששמעתי בתוכי. ניפוץ אכזרי וכואב. כל החלומות שלי ספגו את הכדור שננעץ בגופו של רון וקרסו אף הם. נשמתי קרסה אף היא.

אספו אותי מהמסעדה – אני כותבת  ”אספו אותי” ולא “לקחו אותי” – כי הייתי כולי שברים מפורקים. אספו אותי הביתה כדי שאקח דברים לשבעה ואז אמא שלי יצאה לקראתי לחבק אותי והשאלה היחידה ששאלתי אותה הייתה “אמא, הוא כבר מלאך?”

הייתי לבדי עם הכאב והאבל והשבר. משפחתו של רון תמכה בי והייתה חלק משמעותי מההתמודדות שלי אבל בסטטוס של חברה שכולה – הייתי לבד. לא הכרתי אף אחת כמוני. לא ידעתי עם מי לדבר על המחשבות והגעגוע והכאב וההתמודדות. ימים עברו ובחלקם פעלתי כמו רובוט נטול רגע ומחשבה ובחלקם נעתי בין שמחת חיים מטורפת לכעס עצום. לא יכולתי לדמיין את עצמי בלעדיו והמציאות הוכיחה לי שזה אפשרי. כאב לי, בכיתי, התגעגעתי, כעסתי, התחננתי שיחזירו לי אותו – אבל המציאות הייתה שונה. רון שלי קבור יחד עם חלומותינו המשותפים. לא יכולתי לדמיין את עצמי אפילו חצי שנה קדימה. הדבר היחיד שיכולתי להבין זה שאני לבדי. בלי רון שלי.

31 שנים חלפו, אפילו קצת יותר. בגרתי, התחתנתי ונולדו לי ילדים, בת ובן. רון נשאר צעיר. רון נשאר בליבי. רון הוא חלק מחיי ויהיה שם לנצח.

רון שלי מלאך. בוודאות. רק שלא ידעתי כמה זמן זה לוקח להפוך למלאך מהרגע שמתים.

צילום: foter

צילום: foter

עמותת הותיר אחריו חברה מעניקה תמיכה נפשית להתמודדות עם אובדן בן הזוג. העמותה מנוהלת על ידי צוות מתנדבות בלבד, וכלל הפעילות מיועדת לחברות חללי צה”ל. תרומתכם תסייע לעמותה בהפעלת מערך החירום, קבוצות התמיכה הקבוצתיות ופעילויות שיקומיות נוספות עבור החברות.

https://tinyurl.com/y5qepe6n

עוד מהבלוג של הותיר אחריו חברה

תצוגה מקדימה

הטלפון שלא יגיע

7.10.2000  חגגנו לך יום הולדת 18. ההורים שלך היו בחו"ל אני חושבת, ואותך הפקידו לשמור על גלעד ולחלוב את הפרות. באותו בוקר נתתי לך במתנה את הספר "משפחת החיות המוזרות" כי תמיד אמרת ספק בצחוק ספק ברצינות כמה שהמומינים היא התכנית...

תגובות

פורסם לפני 1 month
תצוגה מקדימה

יחד איתך, גם אני קצת מתתי

ביום הולדת 16 שלי התעוררתי וידעתי שמשהו טוב הולך לקרות היום. באותו יום הכרתי את אהוב לבי. הוא היה גבוה, עם שיער שחור ועיניים מחייכות. המבט שלנו נפגש והלב שלי רעד בתוכי. משוררים יאמרו שזו הייתה אהבה ממבט ראשון, אבל אני לא...

26 שנים וגעגוע

בגיל 20 הייתי צעירה ומאוהבת. קראו לו עזרא אשר, הוא היה מבוגר ממני בשנתיים - החבר הכי טוב של אחי. עזרא היה בן בית בבית-הוריי עוד לפני שהפכנו לזוג. הייתי רק בת 16 כשהכרתי אותו, אבל רק כשהתחיילתי, הוא כבר לא ראה בי עוד "האחות...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה