הבלוג של מיכל גבע

השלווה שבאימהות

מיכל גבע סוציולוגית פמיניסטית, דוקטורנטית באוניברסיטת בר אילן. מדריכת מסע מוסמכת עוסקת בריפוי רגשי של נשים בתהליכי פריון, לידה ואימהות. עיבוד רגשי של טראומות לידה ואובדן היריון.

עדכונים:

פוסטים: 5

החל ממרץ 2014

חופשת לידה היא חופשת התאוששות מהלידה כמו שחזיר ים הוא חזיר שחי בים, לכן החלטתי להפסיק לקרא לזה ‘חופשת לידה’ ולהתחיל לקרא לזה תקופת הורות.

אני יודעת מה חלק מכם בטח חושב עכשיו, למה להתפלצן? מה זה משנה איך קוראים לזה? אז כן, זה משנה. המושגים בהם אנו משתמשים טומנים בחובם את מה שאנחנו חושבים עליהם, איך שאנחנו מדמיינים אותם ואיך שאנחנו תופסים אותם. לא סתם חברות פרסום משקיעות מיליוני דולארים בבחינה מדוקדקת של כל מילה, צבע או צורה בכל פרסומת או אריזה. גם מושג ‘אורז’ בתוכו מידע על אותו דבר שהוא מגדיר.

אז איזה מידע ‘אורז’ המושג ‘חופשת לידה’? המושג הזה מקשר אנשים רבים עם התמונה של אישה המקבלת ‘זמן’ מנוחה בו היא נופשת ונחה לאחר הלידה הקשה והמעייפת. כך גם מתייחסים לזה מקבלי ההחלטות, שרובם מעולם לא חוו לידה או לקחו ‘חופשת לידה’. הדיונים סביב משך חופשת לידה סובבים סביב התקופה הנחוצה לאישה על מנת לחזור לשגרה לאחר המאורע הגדול הזה שהוא הלידה. במהלך ההיריון הראשון, האופטימיות וחסרות הניסיון מבינינו, יכלו לדמיין את התקופה הזו, בה הן ינוחו להן עם תינוקן המתוק בהרמוניה במיטה רכה ונקיה וברקע נשמעת מוסיקה רכה…

בפועל, לאחר הלידה מתחילה העבודה האמיתית. בפועל, טיפול מסור בתינוק הוא משימה תובענית, שוחקת וקשה הרבה מעבר לכל דמיון. לרבות מאיתנו, לאחר הלידה הראשונה מתנפצת האשליה כי התקופה הקרובה עומדת להכיל בתוכה שביב של מנוחה או חופש. לפתע, פעולות שהיו פשוטות ומובנות מאליהן בחיי היום יום כגון ללכת לשירותים, להתקלח, לאכול או לשבת בנחת לשתות כוס קפה הופכות לבלתי אפשריות ונדחקות לתחתית סדר העדיפויות- הרבה מתחת לטיפול צמוד בתינוק, הנקה ושאיבה, שטיפת בקבוקים ,סטרליזציה, כביסות, בישול ועוד אין ספור מטלות.

אם זה כל כך קשה, אז למה בכל זאת אנחנו עושות את זה ועוד מבקשות עוד זמן? כי זה הדבר הנכון לעשות, בשביל הילדים שלנו, בשביל המשפחה שלנו, בשביל עצמנו. כי לפעמים שכר שהושג בעבודה קשה הוא הרבה יותר מתוק. אז נכון, מבחינה רציונאלית, להשקיע בילדים שלנו זו אולי השקעה מאוד לא כלכלית אבל היא ההשקעה הכי טובה שנעשה בחיינו. (לפחות עד שהילדים שלנו יגיעו לגיל ההתבגרות…)

אז למה לא לקרא לילד בשמו? למה לא לקרא לזה תקופת הורות? או עבודת הורות?

הרי זה מה שזה. הדגש איננו על האם, הוא איננו על הלידה, הדגש הוא על הילדים שלנו וההורות שלנו. נכון שהתקופה הזו חשובה עבור האם, אולם היא קריטית לתינוק שנולד זה עתה. תחשבו על זה, הילד שלכם כרגע הגיע לעולם, הוא חשוף, פגיע וחסר אונים. הוא זקוק לנו לאימא שלו, לאבא שלו שנהיה איתו. הוא זקוק למישהו שאוהב אותו בלי שום סיבה מיוחדת. שיהיה איתו, שיחבק וינשק אותו, שלא ייתן לו לבכות או להרגיש לבד אחרי כל כך הרבה זמן שהוא היה מוגן בבטן. המטרה האמיתית של ‘חופשת הלידה’ היא להיות הורים טובים לתינוקות שלנו, שיגדלו להיות אנשים טובים ובריאים מכל הבחינות, פיסית, נפשית ורגשית. תינוק אינו יכול לבטא עצמו בבהירות בפני כל אחד, הוא זקוק למישהו שמכיר אותו שיודע למה הוא מתכוון כשהוא בוכה. תינוק זקוק למישהו שיתבונן בו בעיניים אוהבות ובוחנות, שיבדוק כל פיפס כי התערבות מוקדמת יכולה למנוע ליקויי התפתחות, מחלות ופתולוגיות.

לא תמיד יש לנו את האפשרות או את המשאבים להעניק לילדינו את מה שאנו יודעים שטוב ביותר עבורם, שזו עבודת הורות איכותית עד לשלב בו הם כבר יותר עצמאיים, קצת פחות חסרי אונים, שזה בערך גיל חצי שנה – עשרה חודשים. אני שומעת אימהות רבות שמרגישות שגיל ארבעה חודשים הוא מוקדם מדי לסיים את תקופת ההורות, שהילד עדיין לא יושב, לא זוחל , עוד זקוק לטיפול של אחד על אחד, אך צריכות לחזור לעבודה כדי לפרנס. יש לי המון כבוד והערכה לגננות ומטפלות, אולם המחשבה על מטפלת אחת האמונה על טיפול בחמישה תינוקות מכווצת לי את הלב. אני יודעת שכך גם מרגישים אימהות ואבות רבים בשל המחשבה שהתינוק שלהם לא יקבל את מלוא היחס והטיפול המיידי לו הוא זקוק- טיפול ויחס שהיו שמחים להעניק לו אם הייתה להם את היכולת הכלכלית.

אולי אם נקרא לזה תקופת הורות והדגש יהיה על טובת הילד אנשים יבינו ששלושה וחצי חודשים בתשלום עפ”י חוק, זה לא מספיק. הרי לא מהמניעים האנוכיים שלי אני לא חוזרת לעבודה המשרדית (עבודה שהיא לרוב בהרבה יותר קלילה ונינוחה מהעבודה שיש לבצע בבית עם התינוק), אני לא חוזרת לעבוד כי זה הדבר הנכון ביותר לילדי.

אם נקרא לזה בשם יותר נכון, למשל תקופת הורות. ייתכן וזה יפנה יותר מקום לגברים לממש את אבהותם. אני מכירה מעט גברים שלקחו חופשת לידה, הן משיקולים כלכליים והן בשל הסטיגמה החברתית. אולם אם נשנה את התפיסה שלנו לגבי התקופה הזו ייתכן וגם ונראה יותר אבות משקיעים בילדיהם זמן איכות. הרי גם האבות וגם הילדים יכולים להרוויח מכך.

אז פעם הבאה שיוצא לכם מהפה המושג השגוי הזה ‘חופשת לידה’, תתקנו את עצמכם ותקראו לזה ‘תקופת הורות’, עד שתתרגלו ועד שזה יתפוס. כי שינוי תודעה הוא הצעד הראשון לשינוי המציאות.

עוד מהבלוג של מיכל גבע

תצוגה מקדימה

התנועה לשחרור האנושות

'אני לא פמיניסטית' 'אם כן, את מאמינה שנשים נחותות מגברים? שהן רכושם של גברים ואסור להן ללמוד, להתבטא במרחב הציבורי, להחליט החלטות בעצמן? שאלימות היא אמצעי חלינוך לגיטימי כלפי נשים וילדים, שמה שקורה בבית אסור להתערב בו, גם...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

מלווים בלידה, בחירה מודעת וחשובה!

"בעלי ואמא שלי ילוו אותי ללידה. הם האנשים שאני הכי אוהבת ותמיד היו שם בשבילי." זה משפט שאני שומעת הרבה מנשים לקראת לידה. בן זוגה והאם של היולדת, הם המלווים השכיחים ביותר לנשים בלידה בישראל. יש פעמים שהסידור הזה עובד נהדר,...

תצוגה מקדימה

לידה מהסרטים ולידה אמיתית

  כמה מיתוסים על לידה שחשוב שננפצם כדי לחוות את הלידה הטובה ביותר. כולנו מכירות את סצנת הלידה בסרטים. אנו צופים בשחקנית שמלבד הבטן שאר גופה רזה ומושלם, היא מאופרת ושיערה מטופח. באמצע הקניות בסופר או שיחה מתחילים צירי...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה