בדידות בזוגיות

איך יכול להיות שאני נשוי ואני מרגיש כל כך בודד הוא שאל אותי בפגישת האימון הראשונה שלנו. למה זה לא יכול להיות לדעתך, החזרתי לו בשאלה. רציתי להבין, היכן נמצאת הסתירה בטקסטים אצלו בראש, כדי לא לערבב אותם עם אלו הקולקטיביים, או עם שלי. כשאתה נשוי, אתה לא אמור להרגיש בדידות, קבע נחרצות. בשביל זה […]

בחורה עם מחשב נייד

איך יכול להיות שאני נשוי ואני מרגיש כל כך בודד הוא שאל אותי בפגישת האימון הראשונה שלנו.

למה זה לא יכול להיות לדעתך, החזרתי לו בשאלה. רציתי להבין, היכן נמצאת הסתירה בטקסטים אצלו בראש, כדי לא לערבב אותם עם אלו הקולקטיביים, או עם שלי.

כשאתה נשוי, אתה לא אמור להרגיש בדידות, קבע נחרצות. בשביל זה מתחתנים לא?

כן, אישרתי לו, זו אחת הסיבות. רק שהחוויה של ה’יחד’, שאנחנו כל כך רוצים, לא באמת מתממשת כתוצאה מנישואין. זו הטעות הכי נפוצה שאני פוגשת פה בחדר.

בדידות זו חוויה קיומית הסברתי, בעיקר לו אבל כתזכורת גם לעצמי. אנחנו יכולים לחוות בדידות גם בחדר הומה אדם. זה לא קשור למציאות חיצונית, זו חוויה פנימית והיא קשורה לעולם הרגשי, למציאות הפנימית שלנו, המבוססת על חוויות עבר, על מסקנות שהסקנו באינטראקציות בינאישיות בילדות ועל אמונות ותפיסות תרבותיות.

בהמשך התהליך זיהינו את מקורות הבדידות שלו. זה היה מפליא. זה תמיד מרגש לראות, איך אנחנו מוצאים דרכים להגן על עצמנו מפגיעה, מייצרים דפוסים, שיסתירו את מה שמלמדים אותנו שהם חולשות או מגרעות ומדחיקים את אותם חלקים שאין להם לגיטימציה בסביבה בה אנו גדלים. מנגנוני ההגנה הללו מאוד חשובים נכון לאותו זמן שהם מיוצרים. מאוחר יותר חלקם מאוד מעכבים, אבל כשאנחנו מגלים זאת, אנחנו כבר מסוגלים לייצר דפוסים חדשים ומקדמים יותר.

הבחור במהותו נמשך ל’לבד’. הוא אוהב את מה שה’לבד’ מאפשר, את השקט, האפשרות לחשוב, להעמיק, ליצור. הוא מרגיש נפלא כשהוא יוצא לדוג, לגלוש, הוא עוסק במקצוע בו הוא לבד עם עצמו, בספורט המזמין התכנסות פנימה. גם כילד הוא היה כזה וחטף ריקושטים ופגיעות על נטייה זו שלו. בחברה הקהילתית בה נולד וגדל, אין סובלנות לאנשים הנתפסים כ’אנטיסוציאליים’ – מה קורה לך, אתה תישאר לבד, אף אחד לא ירצה להיות חבר שלך. והוא הבין. הוא בעיקר הבין שמשהו אצלו לא בסדר והוא חייב להסתיר את זה כדי באמת לא להישאר לבד.

לאנשים שזו נטייתם, אין בעולמם הרגשי סתירה בין הצורך להיות לבד, לבין הצורך בשייכות. הסתירה נוצרת, כאשר נטייה זו פוגשת את הפחד של אנשים בסביבתם מה’לבד’. הבהלה של הסביבה מולידה תוקפנות וניסיונות ‘לתקן’ את הילד וזה מה שקרה לאיש המקסים הזה. הוא למד שמי שהוא זה לא טוב, זה יפגע בו ושרצוי מאוד להימנע מלהיות הוא.

והוא הצליח לא רע עד התקופה האחרונה שמשהו במופע נסדק. זה קורה לאנשים רבים באמצע החיים, בדרך כלל בעיקבות איזשהו טריגר חיצוני, שמשהו פתאום מרגיש לא נכון. זה מאוד מפחיד, מבלבל, לפעמים מגיעה עצבות שקשה להסביר או התקפי חרדה, רצון להיאחז בעבר או דחף חזק לברוח. לפעמים זה ‘גם’ ו’גם’ ו’גם’.

אחד הדברים שהעלה לו חיוך על הפנים זה שהזכרתי לו שסיקול האותיות של בלבול הוא לבלוב. משהו או מישהו חדש מחכה מעבר לפינה והוא יהיה הרבה יותר טוב. בעיקר כי זה יהיה אתה.

אז יצאנו לתהליך יחד, לחקור ולזהות מי הוא באמת, לתת לכל החלקים שלו לגיטימציה וחיבוק ולאפשר להם קיום. יש לו לפחות עוד ארבעים שנה לפניו. רצוי לחיות אותם חופשי.