הבלוג של גבריאלה - לעשות הבדל

gavriella

שמי גבריאלה פוגל, אמא לנער מקסים ושני חתולים. הבלוג נכתב במטרה לעשות הבדל בחיי ובחייכן/ם,

עדכונים:

פוסטים: 36

החל ממאי 2015

04/06/2016

מה היא פנטזיית העצמאות שלנו? חג הפסח עבר, גם יום העצמאות חלף לו. ועוד כמה חגים. מחשבות על העצמאות שלי: עצמאות פיזית ועצמאות כלכלית. מה זה אומר בכלל? בין הודיה על מה שיש לשאיפה ליותר.

מה היא פנטזיית העצמאות שלנו?

מה היא פנטזיית העצמאות שלנו?

השנה עברתי ניתוח שהשבית אותי פיזית ליותר מחצי שנה. ולמרות שאני רגילה כל חיי להיות מוגבלת פיזית, הייתי בהלם מעומק הכאב, מחוסר היכולת לעשות פעולות פשוטות כמו: להתלבש, ללכת, לקום. והיום, כשאני כבר יכולה לעשות את הפעולות האלה, אני לא רואה אותן כמובן מאליו. לא כל הזמן. יש רגעים, אפילו כשאני מתלבשת, שאני חושבת: “זה לא מובן מאליו”. הפרספקטיבה משתנה.
ביהדות אנחנו מודים בכל בוקר, ועל כל דבר, אפילו על הנקבים שיש לנו בגוף. אנשים שמורגלים בתפילות ההודיה האלה, אומרים אותן כדבר שבשגרה, בלי לחוות את המשמעות העמוקה שלהן. כמו להגיד עוד משהו. ואף על פי שלמילים יש משמעות עמוקה מאד, והן יוצרות מציאות ברמה מסויימת, עדיין, אין את ההבנה שבחווייה . שבהוויה של להיות מוגבל וחסר עצמאות.

.
אני מגלה כמה מהר אני מסתגלת למשהו טוב ורוצה יותר: אני רוצה לשחות שעה, אני רוצה להיות יכולה לנהוג עד לתל אביב בלי שהרגל תתעייף , אני רוצה לרקוד. וזה מאד אנושי. אפילו בריא לשאוף ליותר ולכוון מטרה כל הזמן. יחד עם זאת אני מוצאת את עצמי כמעט נוזפת בעצמי, על שאני צריכה להודות לאל על מצבי הטוב ולא להתלונן על מה שאין, על מה שאני רוצה. זה יוצר איזו דילמה בין הודיה לשאיפה.

.
ובעודי בתהליך שיקום, יצא הספר שלי לאור: “הזיברפה” . הוא יצא בשבוע הספר 2015. היתה לי אמונה שהוא יביא אותי לא רק לעצמאות כלכלית מסויימת, אלא שאוכל להתפרנס ממה שאני אוהבת, ממה שאני טובה בו: כתיבה. האמונות האלה התנפצו אל חוף סלעי של מדינה בה הסופרים מממנים את “עם הספר”, את המולי”ם, את החנויות, ובעיקר את הקרטל של צומת וסטימצקי. מדינה שבה למילה האיכותית הכתובה כבר אין משמעות כמו ליכולת הכלכלית של הסופר. האמונה שהמסר החינוכי של הספר שלי, שיגיע לכל ילד, ילדה ומבוגר, שרוצים לעשות הבדל בחייהם, הפך לתקווה. והתקווה, כפי שאני רואה, היא למיואשים.

.
לאחר תהליך ארוך של מדיטציות, התבודדות (אם גם שלא תמיד מרצון) ותהפוכות פיזיות ויצירתיות, הגעתי להכרה שהעצמאות האמיתית נמצאת ביכולת שלי ליצור אותה. בכל פעם שאני מצליחה ליצור את המציאות שלי, בלי קשר לתנאים החיצוניים, זוהי עצמאות אמיתית. אז אני מקווה, לא, אני מאמינה, שאמשיך גם השנה למצוא בעצמי את השפע בכל תחום שבו אבחר.

.
אשמח מאד לדעת איך אתן חוויתן עצמאות השנה, ואיך הייתן רוצות לשפר אותה.

.
מוזמנות ללחוץ על הנעץ כאן למעלה ולקבל את הפוסטים שלי ישירות אליכן למייל
וכן מוזמנות לדף הפייסבוק של “הזיברפה”,

https://www.facebook.com/GavriellaFogelHazibrafa/?pnref=lhc
ולערוץ היו טיוב שלי, שם תוכלו לראות סרטונים “לעשות הבדל גדול בצעדים קטנים”
https://www.youtube.com/channel/UCB_oPA7VPD3wkGi-7FISTuA
בברכת עצמאות שמח כל השנה.

 

עוד מהבלוג של גבריאלה - לעשות הבדל

תצוגה מקדימה

שודדי המזונות

חד הורית? עובדת? לא מרוויחה מספיק? מרוויחה "יותר מדי"?: המדינה תמצא איך להעניש אותך ואת ילדייך. פעם, לפני הרבה שנים, היתה מדינה קטנה, שדאגה לכל יושביה, בעזרת גוף שקראו לו: "המוסד לביטוח לאומי": כשמישהו מיושביה של המדינה הקטנה...

תצוגה מקדימה

שפע לשנה החדשה: המלצה ומתנה ממני

השנה החדשה בפתח, והחלטתי לשתף אתכם, קוראים יקרים, ועוקבות נאמנות, בסוד השפע. נתקלתי בו שוב, לפני מספר שבועות, בספר שרכשתי, שנקרא: ארנק שמח מלא באושר ועושר, מאת דייויד קמרון גיקנדי. למי שזוכר, התחלתי את מסענו לתודעת שפע, בספר...

תצוגה מקדימה

נכה, קשיש/ה: חצי בן אדם?

איך מתייחסת המדינה הקטנה לחלשים, או אולי, למוחלשים שבה? במדינה הקטנטונת, זו שיש בה שודדי מזונות בחסות החוק, יש גם אוכלוסיות מוחלשות אחרות, כמו: נכים וקשישים. בואו נראה איך המדינה, שהיתה פעם...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה