הבלוג של גבריאלה - לעשות הבדל

gavriella

שמי גבריאלה פוגל, אמא לנער מקסים ושני חתולים. הבלוג נכתב במטרה לעשות הבדל בחיי ובחייכן/ם,

עדכונים:

פוסטים: 36

החל ממאי 2015

…………………………………………………………………………………

דרושים עובדים

למענה טלפוני ועבודות משרד פשוטות, דרושים עובדים.

דרישות התפקיד:

גיל: 48-25

תואר שני.

תקתקנות, מולטי טסקינג, יכולת מילצור, נקיון, תותחי עבודה ומכירות, הוכחות עבודה בתנאי לחץ.

הוכחות ליכולת עבודה עצמאית ובצוות.

אנגלית ורוסית: ברמת שפת אם.

הנה”ח : ניסיון חמש שנים לפחות

כל תוכנות המחשב הקיימות: ניסיון שש שנים לפחות.

לנשים: חובה נעלי עקב, מינימום 7 ס”מ!

תנאי תעסוקה:

ימים א –ה: 7 – 17 , שישי: 7 – 15 . נכונות לשעות נוספות חובה!

שכר לשעה: מינימום.

חוזה לתשעה חודשים לפחות.

נכונות לעבודה בתנאי עבדות.

המשרה אינה מתאימה ל:

נשים בהריון או שמתכננות הריון, ובכלל זה אמהות לילדים בגילאי 0 – 13 שנים.

נכים

שמנים

ערבים

המודעה מופנית לנשים וגברים. רק פניות מתאימות תזכנה לתגובה.

……………………………………………………………………………………………………………

שלב ראשון: שליחת קו”ח:

אם אתם מחפשים עבודה, בעיקר בפריפריה, בוודאי נתקלתם במודעות דומות. כמובן שלא רשום בהן שתעבדו בתנאי עבדות: מבחינת דרישות, לחצים, שכר ויחס. גם לא תקראו במודעות האלה שלא מקבלים אוכלוסיות מסויימות, או גילאים מסויימים או שעליכם להיות במשקל מסויים. אתם בדרך כלל לא תגעו לראיון העבודה, כדי לגלות זאת, משום שאם אתם, למשל: אישה בת 45 ומעלה או ערבי, קוה”ח שלכם ייגרסו.

שלב שני: ראיון עבודה:

אם צלחתם איכשהו את התנאים הלא הגיוניים של שלב ראשון, והגעתם לראיון עבודה, רצוי שלא תהיו בהריון, ולא שמנים או נכים. יש מקומות בהם אתם צריכים לחשוף את מצב חשבון הבנק שלכם ולהצהיר שאין לכם חובות או מצב של הוצאה לפועל. בהנחה שאתם עונים על כל אלה, ובעיקר אם את אישה, נכונו לך עוד משוכות: זה כבר נעשה לגיטימי לשאול אם את עומדת להתחתן, אם יש לך ילדים קטנים ואם יש לילדים סידור כשהם חולים.

והנה, צלחת את המרוץ כולו לעבודה הנכספת: מצאת החמה עד צאת הנשמה, במשכורת מינימום (כי אם אתם לא מעוניינים יש עוד מובטלים, בעיקר אם את/ה נכה), ומתחילים לעבוד.

המציאות הבלתי נתפסת של התעסוקה בישראל: בחסות החוק

המציאות הבלתי נתפסת של התעסוקה בישראל: בחסות החוק

שלב שלישי: העבודה:

מצאת עבודה, וצלחת את כל שלבי הקבלה! הידד!! אמנם משכורת מינימום, שאף אחד  לא יכול לחיות ממנה, אבל לפחות יש עבודה. משהו יכנס בנק. ואז מתגלה מציאות שהיא סיוט שקשה לעמוד בו יום אחרי יום:

את קמה בחמש וחצי בבוקר, כדי להגיע בשבע לעבודה. מתברר שהאחראי עלייך לא יודע לדבר, ואת לא שומעת. אלה שני ההסברים היחידים שעולים על דעתך לכך שאת סובלת כל היום מצרחות ומילים בוטות. איומים על כל צעד ושעל, שאם את לא קולטת מספיק מהר, ולא רצה מספיק רחוק עם העקבים, תמצאי לך מקום עבודה אחר.

אתה מגלה, שלא רק שאינך יכול לנשים, גם אין לך זמן לאכול, ומוצא את  עצמך עם סנדוויץ ביד אחת ועט ביד השניה. ומדי פעם, כשאתה מבקש אישור ללכת לשרותים או להפסקה, מתברר לך שהכל רשום: כמה  זמן היית בשרותים, כמה שניות בדיוק לקח לך להכין נס קפה. אתה תחטוף צרחות ש”תלך לשרותים בזמן ההפסקה” ואת השניות הללו יורידו לך מהשכר. אם כבר לקחת הפסקה, כחוק, כזו שמורידים לך אותה מהמשכורת, אתה מגלה שאסור לך לחרוג ממנה בשניה, והיא כל כך קצרה, על פ י החוק, שבקושי אפשרי ללעוס את הסלט. עדיף להביא מרק.

מתברר לך שבמחשב שלך יש מערכת שעוקבת ומתעדת כל מה שאתה עושה, חוץ ממספר הנשימות לקחת: כל הקלדה, כל שיחה וכל רגע שבו אתה לא מקליד או מדבר. ואם הפסקת לשניה כדי לנשום, או ללגום מים, אתה שומע מייד את הצרחות: “להמשיך לעבוד!” “לענות לשיחות!” או כל נוסח אחר.

בעצם, החוק לא מאפשר להצליף בך בשוט, אך מעבר לכך הם בהחלט עומדו במילה שלהם: תנאי עבדות.

את ממשיכה לעבוד יום אחרי יום כי הרי חתמת על חוזה לתשעה חודשים, ואחריהם את מתחילה לחפש עבודה אחרת.

את מגלה שאם את גרה ב”פריפריה” של מדינת ישראל: שעתיים נסיעה מכל כיוון מדינת ת”א, את תקועה ב”לופ” שהמדינה יצרה: 

מצד אחד אין בפריפריה מקומות עבודה שמציעות שכר מעל משכורת מינימום בתנאים  אנושיים, כך שאין אפשרות לחיות או להתקדם בחיים. מצד שני התחבורה הציבורית והדלק במדינה שמתיימרת להיות סוציאליסטית, כל כך יקרים,שגם אם את רוצה להגיע מהצפון או מהדרום בכל יום לעבודה במרכז הארץ, כדי ליצור לעצמך הזדמנויות תעסוקה, הדבר מתברר כבלתי אפשרי מבחינה כלכלית.

ובכן: מה מציעה לך המדינה שמתיימרת להיות סוציאליסטית? נשאר לך להתנחם במשפטים “מעצימים” כמו: “כל עבודה מכבדת את בעליה”, או” עדיף לעבוד בכל עבודה כדי לצאת מהבית” ועוד “פנינים”, שיגרמו לך להרגיש אסיר תודה על משכורת מינימום בתנאי עבדות, ללא אפשרו לחיים בכבוד. ואכן אתה מרגיש אסיר עולם, ללא דיון על שחרור מוקדם.

כדי לעשות לעצמי הבדל במציאות שהיא לא תמיד קלה, ולא תמיד יש לי שליטה עליה, אני מזכירה לעצמי שהחיים שלי בחוץ הם השתקפות של האמונות שלי, ועושה ככל שביכולתי כדי לחזק את האמונות שמקדמות אותי ותומכות בי, ולשנות את אלה שעוצרות אותי.

עוד על שינויים בחשיבה תוכלו למצוא בפוסטים קודמים: וכן בספר שלי “הזיברפה” מוזמנים לעשות לייק, וכן ללחוץ על הנעץ ולקבל עדכונים למייל

https://www.facebook.com/GavriellaFogelHazibrafa?pnref=lhc

 

עוד מהבלוג של גבריאלה - לעשות הבדל

תצוגה מקדימה

שודדי המזונות

חד הורית? עובדת? לא מרוויחה מספיק? מרוויחה "יותר מדי"?: המדינה תמצא איך להעניש אותך ואת ילדייך. פעם, לפני הרבה שנים, היתה מדינה קטנה, שדאגה לכל יושביה, בעזרת גוף שקראו לו: "המוסד לביטוח לאומי": כשמישהו מיושביה של המדינה הקטנה...

תצוגה מקדימה

שפע לשנה החדשה: המלצה ומתנה ממני

השנה החדשה בפתח, והחלטתי לשתף אתכם, קוראים יקרים, ועוקבות נאמנות, בסוד השפע. נתקלתי בו שוב, לפני מספר שבועות, בספר שרכשתי, שנקרא: ארנק שמח מלא באושר ועושר, מאת דייויד קמרון גיקנדי. למי שזוכר, התחלתי את מסענו לתודעת שפע, בספר...

תצוגה מקדימה

נכה, קשיש/ה: חצי בן אדם?

איך מתייחסת המדינה הקטנה לחלשים, או אולי, למוחלשים שבה? במדינה הקטנטונת, זו שיש בה שודדי מזונות בחסות החוק, יש גם אוכלוסיות מוחלשות אחרות, כמו: נכים וקשישים. בואו נראה איך המדינה, שהיתה פעם...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה