הבלוג של גת

gatweiss

עדכונים:

פוסטים: 4

החל מאוגוסט 2015

למען הסר ספק, הילדים שלי הם הדבר הכי טוב שקרה לי. יחד עם זאת, כשהפכתי לאמא, הרגשתי שכל אימהות העולם הסתירו ממני עד עכשיו סוד גדול: כל מי ומה שהייתי עד שהפכתי לאם, הפך בעיניי ללא רלוונטי. אז מי אני עכשיו? “רק” אמא של אגם וגיא? כאן בדיוק נכנסות לתמונה הקואצ’ריות לאימהות.

אני עם שני הדברים הכי טובים שקרו לי

אתם אולי מכירים טיפוסים כמוני. ממוקדי מטרה.

עוד כנערה התחלתי לנהל את הקריירה שלי ככתבת צעירה בעיתון נוער פופולארי. יום לאחר הצבא כבר התחלתי לעבוד כקופירייטרית במשרד פרסום, משם התקדמתי לנהל משרד משלי בתחום, לנהל מגמת לימודים מובילה בבית ספר למקצועות הפרסום, להתמנות למנהלת שיווק בחברה מכובדת, להשלים במקביל שני תארים, ו… אז הפכתי לאמא.

את הדור שלנו לימדו להאמין שהשמיים הם הגבול. שהעובדה שאת אישה לא תמנע ממך לעשות שום דבר שגבר יכול לעשות. איך הילדה שלי למדה להגיד לאחרונה? “שטויות במיץ עגבניות”.

קודם כל כי אוטומטית, ואני מאמינה שהרבה אימהות יזדהו איתי – הילדים חשובים לי יותר משאני חשובה לעצמי. כאשר סדר העדיפויות בחיים משתנה בצורה כל-כך דרמטית, כאשר הדברים שחשובים לך ביותר הם שני מתוקים קטנים שיש להם צרכים שבחיים לא נתקלת בהם קודם – החל מלהרגיע ולהרדים מחדש כל כמה שעות בלילה, דרך תהליכי גמילה שונים ומשונים, וכלה בתרגולי פיזיותרפיה שמעודדים התפתחות תקינה – את מגלה שכל הדברים שחשבת שיציבים בחיים שלך מתחילים לקרוס כבמגדל קלפים, זה אחר זה.

הקריירה הייתה הדבר המוחשי ביותר שנפגע. כמי שהגדירה את עצמה “מכורה לעבודה”, מצאתי את עצמי לראשונה מאז גיל 19 במצב של אפיסת כוחות שנבעה משילוב של עבודה תובענית מידי, מחסור חמור בשעות שינה ורגשות אשמה על המחיר שכל זה גובה מהילדים שלי.

גם הבריאות – אה, שלום, עוד משהו שלא ממש מדברים עליו – לא חזרה להיות כמו לפני ההריונות. החברים נדמה שנעלמו, כל אחד שקוע בחייו, לזוגיות בקושי יש זמן…

ואני? אני לא בטוחה שאני מכירה את עצמי בכלל. מאז שהפכתי לאמא, אני בוכה מכל דבר קטן (הבטיחו לי שזה עובר אחרי ההריון!), מדברת עם אנשים מבוגרים אבל רואה לנגד עיני רק את הילדים שהם היו (נסו לנהל פעם מו”מ רציני ככה, זה פשוט לא עובד), ובאופן כללי מרגישה שכללי המשחק השתנו, ואני לא קיבלתי דף הוראות.

ומה אני עושה כשאני מרגישה אבודה, והילדים כבר ישנים? נכנסת לפייסבוק להסתכל על החיים המושלמים של אחרים שמנהלים משפחות למופת, או קריירות למופת או נהנים מאוד מהרווקות הזוהרת שלהם… והנה, מישהי משתפת פוסט של הגרלת חבילת אימון, 13 מפגשי קואצ’ינג, לאימהות. זה נשמע מעניין ואני אומרת לעצמי, מה יש לי להפסיד? ובעלי מציץ מאחורי ואומר לי שבטוח מדובר בשרלטנות, אבל אני כבר עשיתי “שלח”.

ככה התוודעתי לטרנד החדש בתחום הקואצ’ינג – אימון לאימהות. מסתבר שכמוני, אימהות רבות נמצאות בסיטואציה מבלבלת – לא לכולן האימהות באה באופן טבעי, הזוגיות לעיתים מתערערת, הניסיון להמשיך ולפתח קריירה לא תמיד מתאפשר, כך שמדובר בנישה מוצדקת לחלוטין. יחד עם זאת, אני חייבת להודות שגם בי יש מין הסקפטיות לגבי כל המכרים הרבים שהפכו פתאום לקואצ’רים. נדמה שכמעט כל אחד כיום יכול להגדיר את עצמו ככזה.

אבל – היה לי מזל ועליתי בגורל בהגרלה, וכך זכיתי לחוות ולספר לכן כדי שתוכלו להחליט בעצמכן, אם זה מה שיוציא אתכן מהברוך.

מאשה וקארן מ-Maximom. אם ובת - קואצ'ריות לאמהות.

מאשה וקארן מ-Maximom. אם ובת – קואצ’ריות לאמהות.

אני חושבת שהדבר המרענן, המחדש וגם המבהיל ביותר לאמא במפגשי האימון, הוא ההכרח לשים את עצמך שוב במרכז. אין מנוס מזה. במפגש חשוב מה את מרגישה, מה זה עושה לך, מה את חושבת… מדובר בשעה שלמה (לפעמים קצת יותר) שבה את הדבר הכי מעניין בחדר. כן, גם הבאת את התינוק איתך (ויש אפשרות כזו).

במפגשי האימון מספר המפגשים מוגבל מראש וממוקד לשם השגת תוצאות רצויות בטווח קצר. לשם כך – צריך להתחיל מהגדרת היעדים של המתאמנת. נשמע טריוויאלי, נכון? אבל מה אם אני כבר לא יודעת מה אני רוצה? אם אני לא זוכרת מה חשוב לי יותר, בתור אינדיבידואלית?

מסתבר שיש אינסוף תרגילים, שונים ומשונים, שיכולים לסייע בדיוק בזה! רובם של התרגילים מותאמים באופן אישי לאדם הספציפי שאת. אצל קארן פרברוב-קוטלר ומאשה טרכטנברג מ-Maximom אצלן התאמנתי זה התחיל ממבחני אישיות אותם יש למלא בצורה אינטואיטיבית בלי לחשוב יותר מידי (בהנחה שאת מסוגלת לא לחשוב יותר מידי) והמשיך, במקרה שלי, למציאת אותם יומנים אישיים שהיו לי בנעוריי וקריאתם ובשיחות מפתיעות עם הקרובים אליי לגבי האופן בו הם רואים אותי.

בפגישותינו שוחחנו על הערכים והזהות האישית שלי כפי שעלתה מהחקירה העצמית ומחקירת הקרובים אליי ולמרבה פליאתי – במקום שהתמונה תתבהר, התבקשתי להטיל הכל בספק. כן, רגע לפני שהיה נדמה לי שהגענו לתובנה, נוצר שוב תוהו ובוהו.

נראה שרק לאחר בחינה והטלה בספק של כל האמונות שלי ושל הסביבה לגביי, ניתן להגיע להגדרה עצמית שתואמת אותי ואת הערכים שלי ושאני שלמה איתה לחלוטין.

אחת ההתעקשויות הגדולות של מאשה וקארן הייתה שאפנה לפחות 30 דקות ביום שמוקדשות אך ורק לעצמי. בהתחלה ניתן לי חופש פעולה מוחלט והמטרה הייתה לראות מה אני עושה ב-30 דקות האלו… באופן מאוד לא מפתיע, בחרתי לישון. אני לא חושבת שזה מאוד הועיל לגלות מי אני, מלבד העניין שאני סובלת מחוסר שינה קריטי בו נדרשתי ואני עדיין נדרשת לטפל (ועל המקצוע הטרנדי הנוסף – “יועצות שינה”, אפשר לדבר בפעם הבאה).

כשהן אסרו עליי לישון בדקות האלו – בחרתי להתקלח / לענות לאימיילים שנשארו ללא מענה כבר יותר משבוע / לחזור לטלפונים ורק בסוף… התיישבתי לכתוב. כך נזכרתי שבעצם הדבר שאני הכי אוהבת לעשות בעולם, זה לכתוב.

לאחר הבנת האני הפנימי, קל יותר, לשיטתן של קארן ומאשה, להבין כיצד אנחנו מעוניינים לעצב את “האני החיצוני” שלנו, ולפעול על מנת לגרום לכך להתממש. אני יכולה להעיד שבמקרה שלי, עצם הצבת היעדים הנכונים עבורי, כבר מפקסת אותי ומאפשרת לי להתחיל לזהות הזדמנויות למימוש.

אחד היתרונות הגדולים לדעתי של תהליך כזה, הוא יצירת סדקים בשגרה, בהרגלים ובאמונות שלנו, שאינם משרתים אותנו ואף מקשים עלינו את החיים. הדבר שונה מאוד מטיפול פסיכולוגי, שכן ההתעסקות בעבר ובמקור ההתנהגות שלנו אינה רלבנטית. מה שרלבנטי, זה אך ורק מה שכאן ועכשיו.

רוצה להתחיל לתרגל בעצמך? הנה כמה טיפים שקיבלתי ממאשה טרכטנברג:

1. לפני כל פעולה/החלטה משמעותית האישה צריכה לשאול את עצמה: האם זה מועיל לי? האם ישנה דרך קלה יותר, פשוטה יותר לקבל תוצאה טובה? יש לעשות בדיקה של עלות מול תועלת ולוודא שאנו “מרוויחות” יותר ממה שאנו “משלמות” .

2. כל אמא צריכה להקדיש זמן לעצמה בכל יום, באופן מודע ולא לפעילות של מטלות. אפילו אם מדובר ב-15 דקות, הזמן הזה חייב להיות רק שלה. כל אמא צריכה לחפש ולמצוא הזדמנויות בכל יום לשים את עצמה בראש סדרי העדיפויות שלה.

3.לתת מקום ל״אהבות״ העבר, לדוגמה : מוזיקה, ריקוד, ספורט, ספרים, בישול, צילום, פיסול, או כל תחביב אחר אשר האישה חשה תשוקה כלפיו. לא לצורכי המשפחה או הרזיה או כל מטרה אחרת, רק לשם סיפוק התשוקה והנאה שלה

4. לתכנן קריירה, כך שהתפקיד המתוכנן יספק את האני הפנימי ולא רק את הנסיבות הנוכחיות. לבחון מה הסיבות שבחרת את המקצוע שאת עוסקת בו, לשואל את עצמך “האם אני מסופקת? מאושרת? נהנית? אם התשובה “לא”, יש לבחון איזה מקצוע היה מביא תשובה חיובית לשאלות הללו ולאחר מכן להתחיל לתכנן את השינוי הרצוי בצורה אחראית וסבלנית ובהתייחסות לתוכנית פעולה מפורטת וריאלית.

להתייעצויות אישיות, שיתוף והשראה אני ממליצה בחום להצטרף לקבוצת הפייסבוק בניהולה של מאשה:

להיות מי שאת, להיות מעבר לאמא

עוד מהבלוג של גת

תצוגה מקדימה

הדבר המדהים הזה שגוגל עושה עבור אימהות

כבר הרבה זמן שאני רוצה לספר על זה. סיפור שכולו על "אנשים טובים באמצע הדרך". סיפור של חברה גדולה-גדולה שפועלת אחרת כל כך מחברות גדולות-גדולות אחרות. אימהות תקשיבו – זה בשבילכן. איזה כיף לנו שנולדנו לעידן של שוויון, אה?...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

רעיונות לשבועיים האחרונים של אוגוסט עם הילדים (מאחת שיודעת)

חלק מהקייטנות הסתיימו, וחלק מסתיימות ממש אוטוטו והמוני הורים ימצאו את עצמם מבלים בבית עם הילדים, או רצים מקניון לקניון. פשוט כי בחוץ חום אימים. רצה הגורל, והחברה שאני עובדת בה נסגרה דווקא בחודש יולי. ברגע אופטימי במיוחד,...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

לעזור לילדים השקופים: על ביישנות, חרדה חברתית ועמותת רקפת

"איזה ילד טוב יש לך. בקושי שומעים אותו." "איזו ילדה מקסימה. לא מרגישים אותה..." את המחמאות האלה אני שומעת לא פעם מהצוות החינוכי. אבל להיות ילדים שקטים, אולי לפעמים שקטים מידי, זה לא תמיד לטובתם. אם בגיל הרך הביישנות היא עוד...

תגובות

פורסם לפני 2 months

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה