הבלוג של אפרת גת

קסם הבישול

אני אפרת, נשואה לערן ואמא לעופרי, יערה ועומר, גרים באושר וכושר (כשיש זמן) בגולן המדהים. מורה בעיסוקי הרשמי, אבל בעיקר אמא, רעיה ואשת קריירה במטבח. חיה ונושמת ריחות, טעמים, מתכונים, בישולים, צילומי אוכל, מסעדות, אירוח ואנשים... +עוד

אני אפרת, נשואה לערן ואמא לעופרי, יערה ועומר, גרים באושר וכושר (כשיש זמן) בגולן המדהים. מורה בעיסוקי הרשמי, אבל בעיקר אמא, רעיה ואשת קריירה במטבח. חיה ונושמת ריחות, טעמים, מתכונים, בישולים, צילומי אוכל, מסעדות, אירוח ואנשים בעיקר רצוי שיהיה סביב שולחן מלא באוכל טעים (פשוט ולא פלצני) לנשמה ולקיבה. ובאופן כללי משתדלת להכיל ולהאכיל את כולם סביבי.

עדכונים:

פוסטים: 144

החל מאוגוסט 2015

עולם החתונות כיום הפך עורו מאירוע אישי-זוגי-משפחתי ומשמח עם השנים לאירוע עסקי, מלחיץ, תחרותי. הייתי בחתונה שהראתה שאפשר גם אחרת ולכן אני כאן לספר עליה וכמובן גם מתכון לקיש הורס.

17/09/2016

חייבת להקדים ולומר שזו חתונה מהסוג של מכרים, אמנם מכרים שקרובים מאוד מאוד לליבנו (באנו מטעם אב הכלה) אבל שתדעו שדעתי אינה משוחדת בשל הקרבה, אלא בזכות האירוע המיוחד בעצמו.

עד היום התרגלתי לקבל הזמנה בדואר או בסמס (פעם היו טורחים להביא), ומיד הגיע סמס לאישור הגעה לפי מספר המשתתפים ולתדהמתי אפשרות לשלם כבר את המתנה באשראי דרך אפליקציה. היו אירועים שהגדילו ראש וההפקה הניחה כספומט ל”נוחיותינו” בקדמת האולם/גן. כמובן שמטבע הקידמה מסתבר שישנה אפליקציה שמחשבת לך כמה עלייך להביא לפי נתונים שאתה מזין וגם חשוב לזכור ולרשום בספרים כמה כל אחד הביא כדי “להחזיר”.

אמרתי לעצמי שכנראה אני כבר “מבוגרת”, בכל זאת התחתנתי לפני כמעט 16 שנה, העולם התקדם, הטכנולוגיה מטורפת וזה טבעו של עולם. הלב כמובן צבט ולא על הכסף שיצא, כי הלכתי למי שבאמת שמחתי בשבילו ונתתי מהלב, אלא על איבוד המהות, בעיני, שבייחוד האירוע המקודש הזה.

אז נכון לא אהיה תלושה מהמציאות כנראה שאם אתה עושה אירוע במאות אלפי שקלים אתה רוצה “לכסות אותו”, אבל עד כמה אפשר להרחיק לכת בשביל זה? והאם זה משרת את מטרת האירוע? האם בכלל חייב להוציא כל כך כדי להצהיר כוונות? הרי התכנסנו כאן בכדי לחגוג את האיחוד של שתי נפשות בברית מסויימת לעתיד משותף.

יותר מזה אגלה כאן שהחתונה שלנו בזמנו שהיתה צנועה וכללה את האנשים הקרובים אלינו ושחשבנו שירצו לשמוח יחד אתנו לא עלתה סכומי עתק ויותר מכך הצלחנו “לכסות” את האירוע ויותר אבל לא זאת היתה המטרה, אנחנו נוטים לחשוב שכל אחד ואחת הביאו כפי יכולת הלב והכיס שלהם ובעיקר ולפני הכל באו לשמוח אתנו ושמחים אתנו עד היום שאנחנו מקיימים את הברית הזו שרקמנו יחד אתם באותו ערב ב- 6.6.2001 וכן היו כאלה שבחרו להביא מתנה שאנחנו שומרים וזוכרים אותה עד היום יותר מסכום כזה או אחר.

החתונה המדוברת התחילה בהזמנה אינטרנטית עם הכותרת: “חתונה חברתית”, מודה שסביר להניח כמו רוב האורחים הרמתי גבה כשנפתח האתר שהוקם לכבוד האירוע. באתר היה הסבר מפורט מהי “חתונה חברתית” וכבר ליבי היה שלהם לצד הסקפטיות איך זה יראה. כמה פשוט:

“חתונה חברתית היא:

חתונה בה האורחים מוזמנים לקחת חלק באירוע:

לעזור לתכנן, לעצב ולהפיק את החתונה.

הם אלו שמביאים אוכל לחתונה ובכלל משתתפים בשמחה.

שיתוף הפעולה יעזור ויגרום לאירוע להיות מוצלח יותר ובלתי נשכח לכולנו.”

באתר הכל פתוח, תוכל להשתבץ בכל הזדמנות לעזור בהפקה החל מאוכל, צילום, ארגון, כל מה שתחפוץ ואם זה לא מתאים תוכל לבוא בלי כלום או להביא מעטפה שגרתית עם סכום כסף שלא יעלה על 250 ש”ח. רגע! אל תתחילו להגיד: נו, בטח הם משפחה אמידה, מלאים בכסף וכו’, שמעתי את זה…לא! זה זוג צעיר בתחילת דרכו לא בעלי אפשרויות יוצאות מגדר הרגיל, בסך הכל רצו לעשות דברים אחרת.

ואכן מהרגע הראשון שנכנסתי לאירוע, הוכח בכל פינה וחיוך שאפשר אחרת! הרגשנו חלק מכולם, היתה אווירה נינוחה, פשטות מול עיצוב, חיוכים בלי סוף, שמחה שהלכה וגברה לאורך השעות.

בן רגע, נשכחו שלוש שעות הנסיעה שעברנו כדי לשמוח בשמחתם ביום שישי בצהריים, האווירה באירוע הקסימה רגע אחר רגע – מצאתי את עצמי מתאהבת בקונספט. בריזה קלה ליוותה, ילדים בבריכה, מבוגרים רוקדים ומדברים ביניהם, האורחים בבגדים נינוחים או בבגדי ים, הכלה והחתן פיזזו בחיוכים בין האורחים שהשתלבו כמשפחה אחת גדולה, אב הכלה ניגן ושר עם האחיינים, מודה שהתרגשתי והחיוך לא ירד מפני גם אחרי, בעיקר מהעובדה שאפשר גם אחרת. אני אישית לא רציתי לעזוב את האירוע וזאת למרות שאת רוב האנשים כלל לא הכרתי.

Collage 2016-09-17 00_01_00

כמויות האוכל והמגוון שלו היו עוצרי נשימה יותר מכל חתונה שהיינו בה עד היום. ככלל מגוון האנשים כך האוכל, היו מאכלי עדות שונות, המגוון אפשר לכל אחד אחת למצוא את טעמו האישי, המנות הוגשו לאורך האירוע (שהתחיל בשעה 15 ונמשך עד השעות הקטנות של הלילה) ולא בשעה 23 בלילה דבר שהשרה רוגע, כל מאכל שהגיע “נקלט” ע”י החברים נרשם והותאם לקטגוריה: כשר, ללא גלוטן, טבעוני, צמחוני, חלבי, פרווה וכו’ והוצב שלט המתאר לנוחיות הסועדים.

Collage 2016-09-17 00_12_31

השלב הבא שהקסים אותי וריגש עד דמעות, הוא טקס החופה, שערך אותו אחד מחבריהם. ליוו את כניסתם לחופה זוג חברים שניגנו ושרו מדהים ומרגש. הטקס כלל אלמנטים דתיים ובעיקר בעיקר כלל הסכם זוגי, אמיתי, כנה, שתואם את המציאות שמתחילה רגע אחרי החופה. תמיד טענתי שהחתונה כאירוע היא סיבה למסיבה, כי החיים האמיתיים קורים רגע אחרי והם כידוע לא תמיד מסיבה. להגיד תחת החופה :”אני מבטיח/ה לא לכפות את עקרונותיי עליך” ואמירות כמו: “נעבור ביחד גם את הרגעים הקשים שיהיו בדרך כי הם חלק מהדרך” משקפים את מהות הרגע שעבורו כולנו התכנסנו יחד וסחבנו סיר או שניים מכל מקום בארץ. גם השיר שחתם את החופה בגוון הומוריסטי שיקף את המציאות הידועה מראש, מונוגמיה של הג’ירפות:

לא קל לחיות עם אישה אחת
כל היום לתת
כל היום לקבל
כל היום לתת
לא קל לחיות עם גישה אחת
כל היום לתת
להתקפל
כל היום לתת
מונו מונו מונו מונוגמיה
על המונו מונו מונו מונוטוניה…

20160916_154552_HDR_640x360

עוד דבר ששבה את ליבי היה שולחן הברכות שהיה בפינת הבריכה ולא בכניסה, היתה אפשרות להשאיר ברכה, כסף למי שבחר ולא בכספת ואיתו משפט המקסים הזה שגרם לך כבר להרגיש משפחה. כי באנו לשמוח ולשמח והרי יש מספיק לחץ בהמשך הדרך אז למה לא להתחיל ברגוע איפה שאפשר?

מה נותר עוד להוסיף, שאם ככה מתחילים החיים של הזוג המיוחד הזה, אין לי ספק שכך יראו חייהם האמיתיים ביחד, בטוחה שהם ימשיכו רחוק ויצלחו בקלות ובחוזק וחיוך גם את הסערות שבדרך. כמובן שלדעתי האופטימיסטית, ככל שיותר יבחרו לשמוח בצניעות ובפשטות בדרך זו או דומה לה, כך תראה החברה שלנו.

הצהרתי לאורך האירוע ואצהיר גם כאן שוב, שאם ה’איש הלבן’ שלי יסכים להתחתן איתי שוב (כי הרכב מנצח לא מחליפים) אז נתחתן ככה בדיוק! כאילו כולנו משפחה אחת גדולה.

*** מנפלאות גלגולו של פוסט ברשת: הפוסט התגלגל והגיע לידי רבים, אחת מהקוראות היא שיר בנז’נו זעירא, שהסתבר שגם היא בין כל האנשים שעזרו ותרמו להצלחת האירוע המדהים הזה. אז אם גם אתם רוצים כזה אירוע נדיר ומיוחד קודם כל: לכו על זה! ואל תהססו בדרך להתיעץ גם איתה: 054-2106349.

אז נרים כוסית לחיי שמחות פשוטות ומרגשות שעושות טוב על הלב והנשמה!

ונעבור למתכון לקיש בצל וכרישה שהכנתי לחתונה:

לבצק:

280 גרם קמח.

170 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות.

8 גרם סוכר.

4 גרם מלח.

50 גרם מים קרים.

מעבדים, בפולסים קצרים, במעבד מזון: חמאה, קמח, ומלח לפירורים קטנים, מוסיפים סוכר וממשיכים לעבד, מוסיפים מים בהדרגה ומעבדים מעט עד להתגבשות הבצק. משטחים לדיסקית על ניילון נצמד, עוטפים ומקררים במקרר לכשעה.

מוציאים את הבצק מהקירור, מרדדים לעיגול על נייר אפייה מקומח קלות, מעבירים עם הנייר לתבנית עגולה. דוקרים קלות עם מזלג ומקפיאים לכשעה.

למלית:

2 בצלים בינוניים קצוצים.

1 כרישה בינונית פרוסה לחצאי פרוסות.

חופן ירק קצוץ: בצל ירוק/פטרוזיליה/כוסברה/שמיר (אפשר רק אחד ואפשר שילובים).

1/2 כפית טימין.

50 גרם חמאה.

2 שיני שום כתושות.

1 כף שמן זית.

100 גרם גבינת פטה/בולגרית.

בינתיים מכינים את המלית, מטגנים ב 50 גרם חמאה וכף שמן זית את הבצלים עם טימין, כשהופכים שקופים מוסיפה את הכרישה והירק. מוסיפה שתי שיני שום כתושות, מלח, פלפל. כשהתערובת מתקררת מפוררת מעל את הגבינה.

מכינים את התערובת לקיש:

250 מ”ל שמנת בישול+מתוקה. (אפשר גם רק סוג אחד, אני מעדיפה את השילוב).

1/4 כפית: מלח, פלפל, אגוז מוסקט, ציפורן.

שן שום כתושה.

2 ביצים.

35 גרם קמח.

מערבבת את הכל ביחד לתערובת אחידה.

ולהרכבה:

מוציאים את הבצק הקפוא, מפזרים מעליו את תערובת הבצלים, מעל שופכת את התערובת עם השמנת. לקישוט ולטעם אפשר להוסיף: פרוסות פרומעז, פרוסות שקד. מכניסים לתנור שחומם מראש ל 180 מעלות, לכ- 40 דקות.

kish55

אז תגידו, מתי בפעם האחרונה עשיתם משהו בשביל מישהו?

embedded by Embedded Video

 

עוד מהבלוג של אפרת גת

תצוגה מקדימה

האורז שישבור לכם את כל המיתוסים.

כפי שכבר הספקתם להכיר אותי, בישול בעיני צריך להיות פשוט, קל ומהיר אם אפשר, כמה שפחות עניינים ושלבים, מלא בצבע וטעם ובעיקר מלא בכוונה ובאהבה - כמו שאני משתדלת בכל דבר אחר בחיי. תמיד זה נראה מיוחד וצבעוני כי גם חשובה ההגשה...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

הכל עניין של מזל

באמת? האם הכל עניין של מזל? לאן שלוקחים אותך החיים? המפגש עם אנשים מיוחדים שבדרך? האם אתה אחראי למזל שלך? או שהכל הוא בבחירת העוגיה שתביא את המזל? לפני...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

אז למה לא בעצם?!

כבר שבוע שאני מתרגשת יחד עם חברים (שהם משפחה) שנמצאים מעבר לים וחוגגים שם את חג ההודיה, וחושבת לעצמי כמה זה נחוץ לנו חג כזה, מכל החגים המופלאים ומיוחדים שהתברכנו בהם, דמיינו אפילו אחת לחודש, ארוחה חגיגית, כולם סביב...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה