הבלוג של אפרת גת

קסם הבישול

אני אפרת, נשואה לערן ואמא לעופרי, יערה ועומר, גרים באושר וכושר (כשיש זמן) בגולן המדהים. מורה בעיסוקי הרשמי, אבל בעיקר אמא, רעיה ואשת קריירה במטבח. חיה ונושמת ריחות, טעמים, מתכונים, בישולים, צילומי אוכל, מסעדות, אירוח ואנשים... +עוד

אני אפרת, נשואה לערן ואמא לעופרי, יערה ועומר, גרים באושר וכושר (כשיש זמן) בגולן המדהים. מורה בעיסוקי הרשמי, אבל בעיקר אמא, רעיה ואשת קריירה במטבח. חיה ונושמת ריחות, טעמים, מתכונים, בישולים, צילומי אוכל, מסעדות, אירוח ואנשים בעיקר רצוי שיהיה סביב שולחן מלא באוכל טעים (פשוט ולא פלצני) לנשמה ולקיבה. ובאופן כללי משתדלת להכיל ולהאכיל את כולם סביבי.

עדכונים:

פוסטים: 143

החל מאוגוסט 2015

עובדה אחת שכולנו יודעים ומסכימים עליה, גם במשרד החינוך, היא שהלמידה במאה ה- 21 לא יכולה להתקיים כפי שהיתה במתכונתה עד היום. העולם השתנה, אז מה נתקע שם בדרך?!

16/08/2016

אחרי הצפייה בסדרת הכתבות החדשה “אנטי ציונים” בחדשות ערוץ 10, שוב מצאתי את עצמי בודקת מהי למידה כיום? כאמא, כאשת חינוך, כאדם בחברה. בהגדרתה ה”יבשה” בויקיפדיה, כבר מצאתי את התשובות הברורות למה אני מצפה מהלמידה: “למידה היא רכישה, הרחבה או שיפור של ידע, תובנה, יכולת או מיומנות. באופן זה ניתן לתאר את הלמידה כשינוי וצמיחה בכל תחום שהוא.”  אני מסכימה עם ההיבטים השונים בהגדרה, אבל שמתי לב שלאורך כל ההגדרה לא נאמר שיש לבחון ולכמת למידה בכדי שהיא תתקיים, כמו כן נאמר כבר בקול די רם וברור שהמבחנים הורסים כל חלקה טובה של סקרנות ויצירתיות וגורמים יותר עוולות מאשר יתרונות, אז למה ילדינו עדיין נבחנים?!

education22

 

הרי כבר ברור לכולנו שהמדיה מזמנת ומאפשרת כמעט את כל הלמידה, תפקיד המורה השתנה והמטרה ללמידה גם היא השתנתה, אין שום צורך בשינון חומר או עבודה מול חוברות שיש לסיימן עד התאריך שנקבע, אלא, הידע זמין ויש לתווך אותו ולהתוות את השביל החדש ללמידה בין המדיות השונות, יש לעשות זאת בזהירות ובקפידה ובעיקר באהבה ובעיקר בעידוד שיתוף פעולה שכיום קיים פחות בעקבות הסמארטפונים.

אני צופה בכתבה ורואה נערים ונערות שאומרים כמוני, שדקה אחרי הבגרות המפורסמת מרבית החומר ששיננו נשכח ומתאכזבת שוב בשביל הבת שלי שעוד רגע תעמוד במעמד הזה גם, אך במקביל אני חייבת לזרוע אופטימיות כי מתוך המערכת אני רואה את השינויים קורים, אומנם בקטן, אבל זה סדק של אור באפלה. השינויים חייבים להגיע קודם מלמעלה, כי זה ברור כאור היום שאי אפשר לפתח לומד עצמאי ובוגר אחראי תוך כדי פיתוח סקרנות ויצירתיות דרך עמידה בלחץ ובבחינה בלתי פוסקת!

בכיתות א-ב שעכשיו סיימתי לחנך, ניסינו לעורר יצירתיות בעזרת חקר, למידה אחרת ומגוונת, למידה עצמאית יותר אבל… המיצ”ב השנתי הגיע ואני התאכזבתי, פתאום הרגשתי את הלחץ, בודקים אותי, בודקים אותם, הגוזלים שהרגע רק גילו שיש להם כנפיים לעוף אתם, נכון שאפשרנו אותו ברוגע וכחווית הצלחה והילדים לא יודעים ומכירים את המושג ציונים אבל בכל זאת הלחץ היה שם, נקודת האור היחידה היא התשובות היצירתיות שקיבלתי ועוד במיצ”ב בחשבון, מבחינתי (ואני יודעת שמשרד החינוך יכעס קצת) זו הלמידה האמיתית! התמוגגתי וכמובן הרגשתי שהצלחנו! ובגדול! ולא היה לזה מספר שיכל לכמת את התחושה הזו.

p1aq933o081khe160l1jsk147f1c394_640x480

זה הרי בדיוק מה שאנחנו צריכים לבקש וליצור, שלא יפסיקו להאמין בעצמם, בסביבה התומכת שלהם, בכנפיים היפות וצבעוניות שלהם, ביכולות שלהם, בחשיבה היצירתית שלהם, ככה בטוח יגדלו להיות בוגרים מצליחים וכאן המדידה האמיתית נכנסת לעבודה.

רוצים בכל זאת למדוד? אין בעיה! מתוך המערכת אני רוצה לגלות שאפשר ורצוי למדוד ולמשב למידה, אך ישנן כל כך הרבה דרכים חדשות לעשות זאת ללא הלחץ שיש במבחן, בטח במבחנים חיצוניים. הדוגמה שניתנה בכתבה עם חידת הנר והגפרורים היא לגמרי מדד לבדיקה, יש בה כל כך הרבה לעודד ולמדוד למידה עכשווית ואין לי ספק שזו חוויה שתישאר בזיכרונם יותר מהחומר לבגרות וזו רק דוגמה אחת קטנה.

העובדה השנייה שמטרידה היא המקום של מורים ומנהלים כפקידים מול ערימות הניירת “שחייב” למלא, מה שמפריע וגוזל זמן רב מהתפקיד הפדגוגי החשוב מאוד שלהם. העומס של מורה/מנהל הוא אדיר גם בלי כל הטופסולוגיה שיש מסביב, לדוגמה: כל מיצ”ב גוזל שעות בהקלדת נתונים, גרפים וכו’. יותר מכך במידה ויתפנה להם זמן יוכלו להיות בכובע הנכון שלהם – אנשי חינוך שיפחיתו אלימות, יעודדו יצירתיות ויוכלו למדוד את הלמידה בדרך הנכונה ומתאימה יותר להיום.

בגלל שאני אדם אופטימי ואני במערכת בכדי לראות ולגרום לשינוי הזה להתקיים, אני רוצה לחשוב ולקוות שאנחנו בדרך הנכונה לצאת מהפלונטר והקיבעון הזה עם המספרים שלא אומרים כלום לאף אחד, אלא יוצרים פערים ולחץ מיותר ומקבעים בצורת המחשבה. העובדה שהוכנסו מדדים חדשים למדידה (שהיתרון שלהם שלא ימדדו בציון) ע”י השר בנט, יחד עם בתי הספר השונים שנפתחים ומלמדים בדרך “אחרת” ושינויים הקטנים שנעשים בבתי הספר, פותחים עבורי עוד סדק קטן של אור. כולי תקווה שהאחרונה שלי שמתחילה עכשיו לראשונה בית ספר תגדל, תלמד ותעוף בלי שיקצצו את הכנפיים שלה עם מספרים ולא כמו שהבטיחו לנו מגיל צעיר “עד שתגדל לא יהיה צבא”.

אהוד מנור כבר עלה על עניין הלמידה המשמעותית מזמן כשהבטיח שבשנה הבאה נספור ציפורים נודדות וילדים ישחקו תופסת כי שם על המרפסת בתצפית ובמשחק משותף – הלמידה האמיתית נמצאת!

embedded by Embedded Video

 

עוד מהבלוג של אפרת גת

תצוגה מקדימה

האורז שישבור לכם את כל המיתוסים.

כפי שכבר הספקתם להכיר אותי, בישול בעיני צריך להיות פשוט, קל ומהיר אם אפשר, כמה שפחות עניינים ושלבים, מלא בצבע וטעם ובעיקר מלא בכוונה ובאהבה - כמו שאני משתדלת בכל דבר אחר בחיי. תמיד זה נראה מיוחד וצבעוני כי גם חשובה ההגשה...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

הכל עניין של מזל

באמת? האם הכל עניין של מזל? לאן שלוקחים אותך החיים? המפגש עם אנשים מיוחדים שבדרך? האם אתה אחראי למזל שלך? או שהכל הוא בבחירת העוגיה שתביא את המזל? לפני...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

אז למה לא בעצם?!

כבר שבוע שאני מתרגשת יחד עם חברים (שהם משפחה) שנמצאים מעבר לים וחוגגים שם את חג ההודיה, וחושבת לעצמי כמה זה נחוץ לנו חג כזה, מכל החגים המופלאים ומיוחדים שהתברכנו בהם, דמיינו אפילו אחת לחודש, ארוחה חגיגית, כולם סביב...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה