הבלוג של גלית ימין - מומחית לשינוי התנהגותי קוגנטיבי

Galit Yamin

מומחית לשינוי התנהגותי קוגנטיבי מטפלת בילדים ונוער בעלי קשיים חברתיים, התנהגותיים ורגשיים. מנחה קבוצות לילדים ונוער למיומנויות חברתיות. מנחה קבוצת נוער באירגון “רקפת” לילדים ונוער הסובלים מביישנות וחרדה... +עוד

מומחית לשינוי התנהגותי קוגנטיבי מטפלת בילדים ונוער בעלי קשיים חברתיים, התנהגותיים ורגשיים. מנחה קבוצות לילדים ונוער למיומנויות חברתיות. מנחה קבוצת נוער באירגון “רקפת” לילדים ונוער הסובלים מביישנות וחרדה חברתית. הטיפול משלב הדרכת הורים וקשר עם הצוות החינוכי

עדכונים:

פוסטים: 9

החל מפברואר 2017

חרדה חברתית היא תופעה המוכרת היטב בקרב ילדים ובני נוער ומאופיינת בתסמינים שונים כמו פחד, דחייה על ידי חברים, ביקורת מתמשכת ובעיקר בהתנהגויות שאינן מקובלות הגורמות להשפלה מהסביבה כתוצאה מהתנהגויות אלה. הורים רבים מפרשים את החרדה החברתית כמעין ביישנות של ילדיהם והם מודאגים מהביישנות ולא מהחרדה עצמה, מכיוון שהמאפיינים שלה זהים למאפיינים של ילדים ביישנים ובעלי דימוי עצמי נמוך.

ההערכה היא שכיום כ- 7% מכלל בני הנוער סובלים מחרדות חברתיות ונראה כי לא מרבים לשוחח על הנושא, כיוון שאין מודעות לכך בתקשורת או במוסדות החינוך, ולכן דבר זה מחזק את העובדה כי רבים חושבים שמדובר בביישנות. ילד ביישן לרוב לא יחווה את אותה רמת חרדה אותה חווה ילד הסובל מחרדה חברתית, והוא לרוב לא ינסה להימנע מסיטואציות חברתיות הגורמות לו להרגשת אי נוחות בחברה. למעשה, ביישנות היא אי נוחות זמנית בסיטואציה מסוימת בחברה, כאשר חרדה חברתית היא תופעה קבועה שאינה חולפת עד אשר הילד יטופל על ידי מטפל מקצועי.

כמובן שהמאפיינים של ביישנות ושל חרדה הינם זהים, הרי לרוב ילדים ביישנים בעלי דימוי עצמי נמוך יסבלו מתופעה זאת, אולם ישנם מקרים שבהם ילדים ביישנים מטבעם שאינם סובלים בהכרח מחרדה חברתית והביישנות המדוברת אינה פוגמת באיכות חייהם, וזאת להבדיל מילדים הסובלים מחרדה חברתית שאז הדבר פוגע רבות באיכות חייהם.

Screen shot 2017-01-24 at 22.02.33

חרדה חברתית, פנים רבות לה

ישנם סוגים שונים של חרדות חברתיות, כאשר לכל חרדה יש דרגות שונות. ייתכן כי מדובר בחרדה ספציפית כגון – פחד מקהל, שאז ילדים נמנעים מלהופיע מול קהל אפילו אם מדובר רק בבני כיתתם ואולי ייתכן כי קיים טריגר לפחד זה. אולם, ישנה חרדה כללית אשר אותו ילד יימנע מסיטואציות חברתיות ומפגשים חברתיים מפחד – כאן מדובר בחרדה חברתית לכל דבר.

איך נזהה חרדה חברתית בקרב ילדינו?

תגובות התנהגותיות – ילדים הסובלים מחרדה חברתית יימנעו ממצבים מעוררי חרדה כגון – התפרצויות זעם, קיפאון, התנגדות להשתתפות בפעילות חברתית, בכי וכו’.

תגובות פיזיולוגיות – יכולות להיות הזעה מוגברת, דפיקות לב, רעד, הסמקה וכו’. כמו כן ייתכנו תגובות רגשיות של פחדים.

התנהגויות הדורשות התייחסות – לרוב מדובר בהתנהגויות המקנות לילד סוג של בטחון שיסייעו לו להרגיש בטוח יותר כמו – אי יציאה להפסקות או הסתתרות בהפסקה, חבישת כובע המסתיר את פניו, הימנעות מהשתתפות בפעילויות אחר הצהריים, לבישת בגדים שאינם בולטים, הימנעות מדיבור בכיתה ועוד רבים.

לסיכום, ביישנות קיצונית בקרב ילדים ובני נוער היא נקודה אדומה שיש לשים עליה דגש, כיוון שהיא פתח לחרדה חברתית. אנו חיים בעידן שבו הילדים יושבים שעות מול מסכי מחשב וייתכן כי מדובר בחרדה חברתית וזה אגב מה שגורם לקושי לצאת וליזום מפגשים. בנוסף לכך, כהורים עליכם לעודד את הילד להשתתף בפעילות חברתית מבלי ללחוץ עליו יותר מידי אם הוא לא מעוניין בכך, אלא לנסות להיות סבלניים. במידה והדבר קיצוני, חשוב לגשת לטיפול מתאים בחרדות שיוכל לשנות את המצב. טיפול בחרדות חברתיות יוכל לתרום רבות לילד ולאפשר לו להיפתח לעולם  טוב יותר.

עוד מהבלוג של גלית ימין - מומחית לשינוי התנהגותי קוגנטיבי

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...