הבלוג של גלית דורון יעקב

גלית דורון יעקב

עורכת דין מזן אחר - יזמית בנשמה, אוהבת ומאמינה באנשים! מלווה לקוחות בנושאי - נדל"ן , אבטחת מידע , עזבונות ויפוי כח מתמשך.

עדכונים:

פוסטים: 6

החל מאפריל 2018

לעיתים אנשים עוצרים ומושטים לנו יד לעזרה. לא תמיד אנחנו לוקחים את העזרה המוצעת. לפעמים אנחנו גאים מכדי לקבל את הטוב או שקועים בקושי ולא רואים מעבר. הפעם בחרתי לקבל את העזרה שהושטה לי והתרגשתי על ההזדמנות לתת חזרה

21/11/2019

את נילי (שם בדוי) הכרתי, בעקבות המלצה של מתווך. נילי היא אחות במקצועה וטיפלתי עבורה בענייני נדל”ן, בתקופה שהיתה סמוכה לאשפוז של אבי בבית החולים וולפסון – אשפוז שהשאיר בי תחושות מאוד קשות, והבנה ברורה, שככל שהדבר יהיה תלוי בי, לא אתן שיאשפזו את אבי שוב.

אבי חולה במחלה נדירה עם שם סקסי PSP, ואם לסכם את מצבו, הוא כלוא בגוף של עצמו. כרגע, אין טיפול שיכול להיטיב את מצבו, ומטרת העל שלנו היא להיטב את זמנו המוקצב כאן ככל שניתן, ומשמעות הדבר, להמנע עד כמה שהדבר תלוי בו מאשפוז. אלא שהמערכת הרפואית בנויה לצערי הרב מחרדת תביעות, ובכל מצב שנראה קצת שונה, ההמלצה היא תמיד לאשפז. לא באמת חושבים על טובת המטופל, בעיקר עסוקים בטובת המערכת, המנעות מתביעות וכסת”ח.

אך טבעי היה שסיפרתי לנילי על מצבו של אבי, והיא במלאכיותה יוצאת הדופן, הזמינה אותי להתייעץ איתה בכל שאלה. בשנה שחלפה מאז אותו מפגש, מצאתי את עצמי 5 פעמים עוצרת ממש בגופי כמעט אשפוז של אבא, פעם אחת, כשהייתי בחופשה באילת, ניהלתי את החמ”ל משם, ובכל פעם נילי היתה איתי בקו, כמו גם חברה נוספת שהיא רופאה נדירה, ושתיהן תמיד הרגיעו אותי, הנחו אותי ונילי ממש לימדה אותי טלפונית, אילו בדיקות עלי לעשות לאבי, ובזכות הסיוע הזה, הצלחתי למנוע שוב ושוב את האשפוז ולהשאירו בטיפול ביתי, נגד כל ההמלצות אנשי המערכת.

(צילום: אלבום פרטי)

אני ואבא

באחד הימים, ביקשה נילי להתייעץ איתי בנושא כתב אישום שהוגש נגדה ע”י עירית תל אביב בגין פיצול דירה שלא כדין. הסברתי לנילי שאני לא מטפלת בהליכים כאלו, ואף הפניתי אותה לעו”ד פליליסטית, אלא שהיא חזרה אלי ואמרה לי שהיא מאמינה בי והיא מבקשת שרק אני אלווה אותה, למרות העובדה שהבהרתי לה שאין לי נסיון בתחום. נילי לא השאירה לי ברירה, הרגשתי שאני חייבת להוקיר לנילי תודה, על כל המסע שהיא עברה איתי בשנה האחרונה, והסכמתי לטפל בתיק.

לקחתי את הטיפול בתיק בחשש אמנם, אבל בחרתי באסטרטגיה יוצאת דופן – האמת. והלכתי אחרי האמת בכל ליבי. ניסיתי לשכנע את עירית תל אביב שיש מקום למחוק את כתב האישום, מאחר ומדובר בטעות בהבנה של נילי וכי במידה ותורשע בפלילים יגרם לה נזק משמעותי לקידומה המקצועי, ואולם נתקלת בחומה בצורה. ניסיתי בכל דרך אפשרית לשכנע את המערכת המשפטית של עירית תל אביב, אך הם בשלהם. מצאתי את עצמי מגיעה ללא פחות ל- 8 דיונים! כאשר תיק כזה בד”כ מסתיים בדיון אחד, והכל בלי לנהל ממש את התיק.

הקארמה היתה איתי או בעצם עם נילי – שני שופטים ששפטו בתיק זה, נהגו כלפינו בצורה מופלאה. המערכת המשפטית, שאני לצערי איני מאמינה בה, הפתיעה אותי. שני השופטים המופלאים, כל אחד בתורו, הבינו שמדובר במקרה אחר, מקרה כזה שצריך לשפוט בו לפי תחושת הצדק, ולהתאים אותה לחוק. וכל מי שפגש בי בדיונים וראה כיצד נלחמתי כמו לביאה להביא לסיום התיק ללא הרשעה, מייד ניסה לעזור לי.

בדיון האחרון, בו ניתן פסק הדין, היה האולם מלא בעורכי דין. כולם פליליסטים.הייתי האזרחיסטית היחידה. נדהמתי מאחוות הפליליסטים , שקמו אלי כל אחד בתורו וניסו לייעץ לי עצות, כדי להקל עלי, זה הרגיש שהאנרגיות לטובתנו. ואז השופט המופלא הכתיב את פסק הדין. הוא התחיל מזה שהוא בחר לסיים את התיק ללא הרשעה. תוצאה יוצאת דופן, חריגה ולא מקובלת בנסיבות העניין. זו היתה המטרה שלי, למנוע מנילי הרשעה פלילית.

מהרגע שהשופט התחיל ואמר שהוא לא מרשיע אותה, הדמעות החלו זולגות מעיני, בלי שליטה בכלל. זה היה מחזה סוריאליסטי. עורכי הדין שישבו באולם לא הבינו איך יכול להיות שעורכת הדין של הצד שזכה בכזאת תוצאה יוצאת דופן ומרשימה בוכה. זה היה בלתי נשלט. כל משך הזמן שהשופט הקריא את גזר הדין, ראיתי פלשבקים של סוטואציות עם אבי, את המלחמות שלי במערכת, את אותו רגע שאמא שלי חזרה מרופאת המשפחה בהיסטריה שאם לא נאשפז אותו הוא ימות ואני עצרתי אותה בגופי, את חצי היום בו ניהלתי חמ”ל מאילת, כדי לשכנע את אימי שוב לא להקשיב לרופאת המשפחה ולא לאשפז את אבי, את אותו איש מד”א שאיים להזמין לי משטרה, אם לא אסכים שיפנו את אבי לבית החולים. את אבא שלי, המתוק, האיש הטוב הזה שסובל בשקט, בלי להטריד את הסביבה יותר מדי. שהוא החולה הכי נוח שמטפל יכול לבקש. ואת נילי שהיתה שם כדי לייעץ בי מקצועית ולתמוך בי.

השופט סיים את הכרעת הדין באומרו, אני מקווה שעירית תל אביב לא תערער. כתבתי את פסק הדין בצורה כזאת שיהיה להם קשה לערער, אבל אני לא יכול לשלוט בזה. אם הייתי יכולה לחבק אותו באותו רגע, הייתי עושה את זה. זה לא ממש אפשרי, גם כי הוא היה על הבמה ואני למטה וגם כי זה לא מקובל, ובכל זאת, אני בתוך מערכת.

עירית תל אביב לא ערערה, ושבועיים אחרי הדיון, פגשתי בבית המשפט את הרפרנטית בעירית תל אביב שהתנהלה מולי. בחורה מקסימה. היא שיתפה אותי שעורכת הדין שהיתה בדיון מטעם העיריה לא הבינה על מה ולמה בכיתי, ולא הבינה איך יכול להיות דמעות כשלמעשה זכיתי בתיק. היא הבינה, שיתפתי אותה. הודיתי לה על הטיפול האנושי מצידה בתיק וחיבקתי אותה.

(צילום: אלבום פרטי)

אני ואבא2

אני שמחה שנילי לא ויתרה עלי. אני שמחה שהיתה לי הזכות לתת לה את הנשמה שלי, כדי לעזור לה. אני גאה בהתעקשות שלי להביא אותה למצב של העדר אישום פלילי וגאה לראשונה מזה זמן רב במערכת המשפט ובשופטים האנושיים שבה. שרואים את האדם שניה לפני החוק.

 

ליצירת קשר: נייד: 0548050548,משרד:  03-6437776 דוא”ל: [email protected]

 

עוד מהבלוג של גלית דורון יעקב

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 2 years
תצוגה מקדימה

עורכת דין רוחנית - WTF?

לא יודעת מה אתם חושבים על עורכי דין, אבל אם בוחנים את הבדיחות שהמציאו במהלך השנים על עורכי דין, כרמז למה שהציבור חושב על עורכי דין, אפשר לסכם את זה במילים קשות כמו:  לוחמניים,  דורסניים וחסרי מצפון. שכחתי משהו? אה, כן -...

יפויי כח מתמשך

אף אחד לא הכין אותי לזה, שטלפון תמים של שכן, שרק רצה לעזור להורים, יסתיים בדרמה ובמלחמת עולם שלי, אני מול טיפול נמרץ ומד"א.... אבי חולה במחלה נדירה, כזאת שהפכה אותו לסוג של כלוא בגופו. כזאת שהפכה אותו לנזקק לעזרת הזולת. תלוי...

תגובות

פורסם לפני 9 months

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה