הבלוג של גלית דיאמנט

סיפורים מהקישקע

כותבת בעיקר אותי. יהיה לי הכי כיף בעולם לדעת שקראת והרגשת שכתבתי גם אותך.

עדכונים:

פוסטים: 69

עוקבים: 73

החל מאפריל 2013

על התיקון הקולינרי שעברתי ומתכון לדגים חריפים אש, כולל שני מרכיבים סודיים שמעיפים את הסיר למקום של אושר גדול.

20/03/2014

מבלי לפגוע בזכויות, עם יד על הלב ותקווה שהפוסט הזה לא יעלה לי בנישול מהירושה, חייבת לשים את הדברים על השולחן: רוב האוכל האשכנזי המסורתי לא להיט. הצבע שלו מדכא, הטעם אעפס לא משהו ויש לו כמה מרקמים לא מזוהים שמזכירים דברים שהנייר אינו סובל. במיוחד בדגים.

גדלתי בבית אשכנזי למהדרין שבו אכלו בחגים קציצת דג אפורה וחסרת חן שנהגה לשבת לבדה בחושך מתחת לחתיכת גזר מסכנה שלא ברור אם נועדה לקישוט או לישועה, ומעליה ג’לי פרקינסון  א-לה שייקינג סטיבנס שרק מלהסתכל עליו בא לי ל… לא משנה. הדרך היחידה לאכול את הדבר הזה ולהישאר בחיים היה לתת לו נוק-אאוט עם כמות מסחרית של חזרת. לא כיף.

יכולתי בקלות להמשיך להתנהל כך בצער אילולא אותו אירוע קולינרי מכונן, אותו אני חייבת לאמא האלג’יראית של שושי פרידמן, שהיתה מהלכת קסם על סירים שהתבשלו שעות על פתיליה. מבין כל תבשיליה, סלט המטבוחה הכי עשה שיר בלב.  שושי היתה בוצעת לחם שחור, טובלת אותו בתוך הדבר האדום והיפה הזה ואומרת לי: תאכלי. ואני הייתי אוכלת ובוכה, בוכה ואוכלת, כי זה היה חריף בצורה בלתי נסבלת אבל כל כך טעים שלא יכולתי להפסיק. ככה, בדם, יזע ודמעות של אושר, למדתי לאכול חריף. וכשסיימתי את לימודי החריפולוגיה בהצטיינות, קיבלתי החלטה אסטרטגית ששום דבר אפור לא ייכנס אלי הביתה, למעני ולמען הדורות הבאים.

אחרי שעשיתי ויברח מהדגים המלנכוליים של בני עמי, ערכתי ניסיונות רבים עד שהגעתי למתכון מנצח שאיתו אני רצה כבר כמה שנים טובות. המתכון המקורי הוא של סוניה, דודה של אמיר, בעלה הטוניסאי של אחותי, שהעבירה את המתכון לאחותי שהעבירה אותו אלי. אבל בדגים כמו בחיים, לכל אחת יש את היד שלה, הדגשים שלה והכי חשוב את הסודות הכמוסים שלה – כך שלכל אחת מאיתנו יוצא סיר טעים – אבל לגמרי שלה.

אז הנה הגרסה האישית שלי לדגי סוניה חריפים אש, כולל המרכיבים הסודיים שלי שמעיפים אותם למעלה למקום של אושר גדול.

המצרכים:

6-8 חתיכות דג לבן מפולט (יש כל כך הרבה אפשרויות: לברק, מוסר ים, בורי, מושט. יש כמובן את הלוקוס אבל הוא נורא יקר. לשיקולכם)

הערה: אני קונה את הדג מפולט כי קל יותר לאכול אותו ככה, אבל אם אתם מעדיפים חתיכות – בכיף. הכל הולך.

3 כפות גדושות פפריקה מרוקאית מתוקה

1 כף גדושה פפריקה מרוקאית חריפה

חצי כוס שמן קנולה (בערך)

ראש שום מפורק לשיניים חצויות

ראש שום נוסף עם הקליפה, חצוי לשניים

5-6 פלפלים אדומים פרוסים לרצועות

1-2 פלפלים ירוקים חריפים (תלוי בדרגת החריפות הרצויה ובעונת הפלפלים) חתוכים לחתיכות גסות.

2 גביעים עגבניות מרוסקות (340 מ”ל כל אחד)

1 רסק עגבניות קטן

לימון כבוש: אם מגיע בפרוסות ביתיות – שלוש פרוסות גדולות חצויות. אם בצנצנת – 2-3 כפות.

 צרור כוסברה גדול ויפה, קצוץ.

10 עגבניות שרי חצויות (רצוי תמר אבל לא עקרוני)

מלח גרוס

פלפל שחור גרוס

קימל טחון – חצי כפית עד כפית

המרכיבים הסודיים שלי:

2 לימון פרסי.

2 או 3 שיערות זעפרן (לא יותר – הזעפרן דומיננטי).

 

ingredients

ingredients

מוכנים? יאללה בלגן!

 

  1. בסוטאז’ גדול במיוחד מחממים את השמן.
  2. כשהשמן מתחיל להתחמם, מוסיפים את הפפרקה המתוקה, הפפריקה החריפה ושיני השום. מחממים תוך כדי בחישה לקבלת שמן אדום. חשוב מאוד לשמור שהתבלינים לא יישרפו, אחרת הדגים יקבלו טעם מר.
  3. מוסיפים את רצועות הפלפל האדום ואת  חתיכות הפלפל הירוק החריף ומערבבים בתוך השמן האדום.
    !cid_3521C87B-86A0-4732-B513-F556BF5F150E
  4. מוסיפים את העגבניות המרוסקות ואת רסק העגבניות ובוחשים.
  5. מוסיפים את שני חצאי ראש השום.
  6. מוסיפים מלח, פלפל שחור וקימל טחון ובוחשים.
  7. מכניסים בזהירות את חתיכות הדג.
    טיפ שלמדתי מחבר: אם משתמשים בפילטים, מומלץ להכניס אותם לסיר מקופלים. יש לכך שני יתרונות: א. יותר מקום בסיר, ב . הפילטים לא יתפרקו בבישול.
  8. מוסיפים את הלימון הכבוש, הלימון הפרסי, שיערות הזעפרן, עגבניות השרי החצויות ושני שליש מהכוסברה הקצוצה.
    !cid_9E6C4653-7C44-4087-B0CF-0F3C678F4844
  9. מביאים לרתיחה, מקטינים אש ומבשלים כ-20 דקות במכסה סגור. מדי פעם מנענעים בעדינות את הסיר מצד אל צד כדי שכל המרכיבים יכוסו ברוטב.
  10. מסירים מהאש ומפזרים את שאר הכוסברה הקצוצה. מגישים עם חלה טרייה של יונית צוקרמן המלכה.
    !cid_A330D0A1-3B6E-4A88-83D3-D21B1F0F63C9

אוכלים ובוכים, דמעות חריפות אש של אושר גדול.

embedded by Embedded Video

עוד מהבלוג של גלית דיאמנט

תצוגה מקדימה

שי פירון, תהיה ריאלי.

בהמשך לעתירת ביה"ס הריאלי לבג"ץ נגד משרד החינוך, אני פונה להיגיון הישר שלך ומבקשת ממך בכל לשון של בקשה שתפעיל אותו. כן, אני יודעת שאתה כבר לא עומד בראש משרד...

תצוגה מקדימה

לא נוח.

את משבר גיל הארבעים שלי חטפתי בדיוק לפני ארבע שנים, בגיל 42 וחצי, בערב כיפור. הבת שלי הודיעה שהיא רוצה להתחיל לצום, ואני החלטתי להכין ארוחה מפסקת ולצום יחד איתה לאות סולידריות. מיהרתי לענייני מכולת ובישולים, ועוד הייתי...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

הדייט שלי עם אריאל

גילוי נאות: אני שונאת כביסה. שונאת לכבס, שונאת לקפל, והכי שונאת להחזיר למקום. חדר הכביסה שלי מזכיר לי את הקיטון של רסקולניקוב בחטא ועונשו: צר, אפלולי ומדכא, רק שבמקום מיטה...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגי אוכל

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה