הבלוג של גלית דיאמנט

סיפורים מהקישקע

כותבת בעיקר אותי. יהיה לי הכי כיף בעולם לדעת שקראת והרגשת שכתבתי גם אותך.

עדכונים:

פוסטים: 80

החל מאפריל 2013

כל מה שרצית לדעת על פתיחת בלוג בסלונה, ולא העזת לשאול, כי לא היה לך נעים. רק לידיעה: נעים לא מת. הוא כאן, בבלוגוספרה.

03/10/2013

1. כי זה יותר זול מפסיכולוג.

עברתי את כל סוגי הטיפול: פסיכולוג גבר, פסיכולוגית אישה, עובדת סוציאלית קלינית, סדנת אינדיאנים, טיפול בריברסינג, איי אם, יו אר, היר-ווי-אר-אין-דה-סנטר-אוף-טאון (לוק!). לפעמים היה טוב, לפעמים היה רע, ולפעמים היה רע לתפארת, ולכל סוגי הטיפול היו שלושה מכנים משותפים : אל”ף – זה כואב בכיס, והכאב הולך איתך כל החודש, ולא משנה איזו פריצת דרך עשית תוך כדי תנועה. בי”ת: זה שואב את הנפש כמו מיגרנה על הבוקר, שגם מתעלקת עליך 24/7. גימ”ל – למרות שלכאורה איש מקצוע מלווה אותך, פעמים רבות את מרגישה לבד. כי לשיט אין שותפים.

אחרי שאני מקיאה הכל החוצה אל תוך הבלוג שלי בסוג של בעעעע בולימי רבתי, (סליחה, אני יודעת שזה נשמע דוחה), אני מתחילה להבין מה כתבתי. ואז אני מבינה אותי. ואז אני מרגישה טוב יותר, בלי להיסחב עם זה שבוע. וכשאני משגרת לעולם את מה שכתבתי, אני מקבלת פידבקים, כי מתברר שבני אדם לא כל כך שונים זה מזה כפי שנוטים לחשוב, ויש עוד כמה אנשים בעולם שמרגישים כמוני. ולשיט שלי אין שותפים אבל יש לו מזדהים, והם לא עולים 450 ₪ לשעה פלוס מע”מ כי הם שווים הרבה יותר. היי, אני לא לבד. יש.

2. כי זה עונה לך על הצורך הבסיסי שיאהבו אותך.

לכולנו יש אגו. הוא בא במידות סמול, מדיום, לארג’ ואקסטרא לארג’, מי פחות ומי יותר, אבל גם מי שטוענת שהיא משאירה את האגו בבית, תמיד תחזור אליו בסוף היום. כולנו רוצות שיגידו לנו כמו אנחנו טובות. וזה לא משנה בשיט בת כמה את, איזה סוג של ילדות היתה לך והכי לא משנה מה את עושה בחיים. כשאת כותבת ומשתפת את העולם, תמיד תמצאי מישהו שיתחבר למה שכתבת, יתן בלייק ויפרגן בקומנט. זה טוב ליהודים. זה אחלה לאגו.

3. כי את מתוודעת ליקום מקביל ומגניב.

עד לפתיחת הבלוג בסלונה, סבלתי באורח קבע מדברי תוכחה של קרובים יותר ופחות על ההתעסקות הבלתי פוסקת שלי בפייסבוק, על ההתנתקות שלי מהחיים האמיתיים, על חוסר הנימוס האלמנטרי שלי, על חיי הלה-לה-לנד שלי, ועוד ועוד. ואז גיליתי שלה-לה-לנד לא נמצא רק בתוך הראש שלי: הוא קיים, על אמת, ויש בו עוד חיות מוזרות כמוני שאוהבות לכתוב, לקרוא, ללייק ולקמנט תוך כדי תנועה! והאנשים האלה, החברים הבלוגרים שלי, תמיד יספרו איפה היו ומה עשו, ואף פעם לא ישארו אדישים. בלוגרי האוכל יגדילו לעשות ויספרו מה בישלו, יראו תמונות ויסבירו שלב אחר שלב גם למאותגרות כמוני איך לאפות עוגה חלומית בחמש דקות ולא יעזבו לי את היד עד שלא אחרב יותר אף לא פילסברי אחת אומללה, ואז הם גם ישלחו אותי להדליק משואה בהר הרצל של סלונה כי הצלחתי. כפיים!

4. כי את יוצרת חברויות חדשות באמצע החיים.

במעט הזמן שאני כאן בסלונה, הספקתי להתיידד עם כמה וכמה בלוגרים נהדרים. עם חלקם נפגשתי בכל מיני אירועים שסקרנו, עם חלקם התרועעתי בדף הבלוגרים בפייסבוק ועם רובם האהבה היא וירטואלית אבל לא פחות חזקה. מפתיע ומהנה, הרווח החברי הנקי הזה בגיל ארבעים פלוס. טוב נו, ארבעים פלוס-פלוס.

5. כי לפעמים יזדמן לך לכתוב על דברים די חלומיים:

מתי בפעם האחרונה שלחו אותך ל-24 שעות של שיכרון חושים במלון 5 כוכבים דלאקס לפנסיון מלא פלוס טיפולי ספא על ידי גבר מסוקס עם ידיים של הלייף, רק כדי שתרוצי ותספרי על זה לחבר’ה? מתי שיגרו אותך וחברה טובה לנסיעת מבחן על רכב מדוגם מהניילונים? מתי ביקשו שתלבשי את מיטב מחלצותייך ותתייצבי לערב השקה נוצץ? והנה השוס – מתי הציעו לך לצאת למסע ג’יפים בגואטמלה עם מלכת המדבר? מדי פעם סלונה יוצאת בהברקות, ושולחת אותך לשטח עם הפוליש. ותעזבו אותי באמאש’לכם כל מצניעי הלכת. זה מה-זה כיף.

6. כי תוכלי להחזיר לחברה:

עם הכתיבה שלך את יכולה גם לתרום לקהילה. תקראי על פרוייקט ילקוט לכל ילד בשיתוף עמותת “צימאון”, או על נסיעת בלוגריות ליום העצמה נשית במצפה רמון. לסלונה יש עוד כאלה בקנה. וזה עושה נעים בבטן.

7. כי תקבלי הכרה ככותבת:

יש לך כישרון כתיבה ויש לך פלטפורמה. אז קדימה, תשפכי (לא, לא זה! חולות בראש אתן) ותשתפי. תתייחסי לתגובות, תדעי להוקיר ולהעריך את מי שקורא אותך, וזה יביא לך עוד ועוד קוראים, כי טוב מביא עוד טוב, או לפחות כך אומרים האופטימיים הנצחיים (לא, אני לא כזאת. אבל כשהם לא מעצבנים אותי אני די מעריצה אותם). ויש מצב, שיום אחד, מישהו יקרא את מה שכתבת ויציע לך לכתוב עבורו. ואולי אפילו ירצה לשלם לך על זה. ולפני שתדעי מאיפה זה בא לך, ייפתח בפנייך עולם חדש וטוב עם אופק לקריירה דנדשה. לא, זה עוד לא קרה לי. אבל אני אוהבת לפנטז. לה-לה לנד כבר אמרנו?

8. כי זה כיף:

כמה הזדמנויות יש לך בחיים גם לעשות את מה שאת אוהבת וגם לאהוב את מה שאת עושה? איי רסט מיי קייס.

9. כי זה יותר טוב מחוג, וזה בחינם.

אף אחד לא יבקש ממך 10 צ’קים מראש לכל השנה, אין דמי ביטול, אין ימים ושעות קבועים, את יכולה להיות מבריקה גם בפיג’אמה או בטרנינג ואף אחד לא יסתכל עליך בעין עקומה אם מאפרת החימר שלך יצאה כמו בריכת ציפורים.

10ככה.

ולכל המלעיזים והמלינים, זאת כן תשובה.

embedded by Embedded Video

לעוד סיפורים מהקישקע: http://saloona.co.il/galitdiamant1967/

גם אתם מוזמנים לפתוח בלוג בסלונה

עוד מהבלוג של גלית דיאמנט

תצוגה מקדימה

שי פירון, תהיה ריאלי.

בהמשך לעתירת ביה"ס הריאלי לבג"ץ נגד משרד החינוך, אני פונה להיגיון הישר שלך ומבקשת ממך בכל לשון של בקשה שתפעיל אותו. כן, אני יודעת שאתה כבר לא עומד בראש משרד...

תצוגה מקדימה

לא נוח.

את משבר גיל הארבעים שלי חטפתי בדיוק לפני ארבע שנים, בגיל 42 וחצי, בערב כיפור. הבת שלי הודיעה שהיא רוצה להתחיל לצום, ואני החלטתי להכין ארוחה מפסקת ולצום יחד איתה לאות סולידריות. מיהרתי לענייני מכולת ובישולים, ועוד הייתי...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

הדייט שלי עם אריאל

גילוי נאות: אני שונאת כביסה. שונאת לכבס, שונאת לקפל, והכי שונאת להחזיר למקום. חדר הכביסה שלי מזכיר לי את הקיטון של רסקולניקוב בחטא ועונשו: צר, אפלולי ומדכא, רק שבמקום מיטה...

תגובות

פורסם לפני 7 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה