הבלוג של גלית דיאמנט

סיפורים מהקישקע

כותבת בעיקר אותי. יהיה לי הכי כיף בעולם לדעת שקראת והרגשת שכתבתי גם אותך.

עדכונים:

פוסטים: 78

החל מאפריל 2013

איך הפכתי בן לילה לאישה הכי לוהטת בישראל

12/02/2017

בהתחלה חשבתי שאולי אני חולה. אחר כך הייתי בטוחה שדני רופ טעה בתחזית. אבל אז זה הבליח עוד פעם ופעמיים כאילו מנסה להגיד לי באמאש’לך תפסיקי להדחיק ותתחילי לקרוא לדבר הזה בשמו, ואז נפל לי האסימון שזה אשכרה זה.

“זה” מרגיש כמו להיות מאוהבת רק בלי המושא לפנטזיה, כשהוא מתחיל בכפות הרגלים ומטפס למעלה במהירות האור עד שהוא מגיע לקרקפת. תוך שניות את בוערת, מרגישה את האש בכל מקום, אפילו בשניצל של האוזן. בחוץ שיא החורף כולל שלג בחרמון וכל מה שאת רוצה זה לעמוד עירומה בגשם ולשיר את  This Girl is on Fire של אלישיה קיז בגרון ניחר. כל הדבר הזה נמשך 60 שניות ועד שאת מתחילה להבין איפה את נמצאת ומה קורה לך זה עובר, פוף, עד העונג הבא. זה מפתיע, זה מצחיק לפרקים וזה בעיקר מה שזה.

1287388156_1280x800_3d-graphics-girl-in-fire

בשבוע שעבר זה קרה לי בלילה על כביש חיפה תל אביב כשדהרתי צפונה על 100 קמ”ש. עוד זה מדבר וזה בא, הצונאמי הפסיכי הזה, ואין לי לאן לברוח, אין לי איפה לעצור ואין לי שום דרך לקלף מעלי את הפאקינג ז’קט שמרגיש פתאום כמו חליפת לחץ מעיקה. בלית ברירה המשכתי לנהוג כשמחשבות חלפו לי בראש, כשהראשונה והראשית בהן היא פאק, ככה ירגיש המשך הקליומטרז של החיים שלי מעכשיו והלאה?

עד לפני כמה שנים המחשבה על זקנה היתה מכניסה אותי לחרדה מטורפת. הפסקת המחזור התפרשה אצלי כאבדן החיות והחיוניות, בגידת הגוף והמוח, אפוקליפסה עכשיו ויללה ביי.

לקחתי אישית את צמד המילים גיל הבלות ואת הריח החמוץ  שהתלווה אליהן, משהו שנע בין נפטלין לטחב של מרתף. כמו פטרוזיליה בשיניים, אף אחד לא מדבר על הריח הזה. אבל הוא כל כך חזק ונוכח שהוא אומר את מה שהמילים פוחדות להגיד בקול: שהנה – אוטוטו תם הטקס, לשירת התקוה תקומי על רגליך הכושלות וחסל סדר הרלוונטיות שלך בחיים.

לפני שנתיים המחזור התחיל לזגזג. בהתחלה הוא עבר לתדירות של כל שלושה וחצי שבועות, אחר כך כל שלושה, אח”כ שמחת בית השואבה ואח”כ חודש כן, חודש לא, חודש למה לא. ידעתי שזה רק ענין של זמן עד שיהפוך לנחלת העבר. ובגיל 49 וחצי הוא נעלם ולא שב. ברוך בואך בלות?

 אז זהו, שלא.

הפרשנות המילונית של בלות מכוונת לאישה שהתרפטה ונשחקה מרוב שימוש, וסליחה, אבל זאת לא אני.

כי דווקא כשהמחזור התחיל לזגזג החיים שלי התחילו להתיישר. התחלתי להיות יותר חדה, מפוקסת, רלוונטית, אמיצה וחכמה משהייתי אי פעם. סוף סוף התחיל להיווצר רצף הגיוני לאירועים ולנסיבות של החיים שלי ורק עכשיו אני מתחילה להבין אותם, את התפקיד שלי בהם ואת הערך שאני יוצקת לתוכם. יש לי עוד חתיכת דרך לעשות עד שאני אפצח אותם ועד שזה יקרה – בחייאת, בלי גיל, בלי בלות ובלי בטיח. אל תספידו אותי עדיין, כי גלי החום הם תעודת יושר וכבוד על האישה הלוהטת שאני הופכת להיות.

 

embedded by Embedded Video

עוד מהבלוג של גלית דיאמנט

תצוגה מקדימה

שי פירון, תהיה ריאלי.

בהמשך לעתירת ביה"ס הריאלי לבג"ץ נגד משרד החינוך, אני פונה להיגיון הישר שלך ומבקשת ממך בכל לשון של בקשה שתפעיל אותו. כן, אני יודעת שאתה כבר לא עומד בראש משרד...

תצוגה מקדימה

לא נוח.

את משבר גיל הארבעים שלי חטפתי בדיוק לפני ארבע שנים, בגיל 42 וחצי, בערב כיפור. הבת שלי הודיעה שהיא רוצה להתחיל לצום, ואני החלטתי להכין ארוחה מפסקת ולצום יחד איתה לאות סולידריות. מיהרתי לענייני מכולת ובישולים, ועוד הייתי...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

הדייט שלי עם אריאל

גילוי נאות: אני שונאת כביסה. שונאת לכבס, שונאת לקפל, והכי שונאת להחזיר למקום. חדר הכביסה שלי מזכיר לי את הקיטון של רסקולניקוב בחטא ועונשו: צר, אפלולי ומדכא, רק שבמקום מיטה...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה