הבלוג של גליה דור

גליה

מאמינה ש"חיים רק פעם אחת" ולכן צריך לחיות אותם במלואם, עכשיו, הרגע. כותבת על סרטים שאהבתי, מנות שטרפתי, הופעות שגרמו לי לשיר, תערוכות שהביאו אותי לדמעות, וגם על הרגעים הקטנים האלה עם הילדים, שבשבילם שווה לחיות. חיה, רוב... +עוד

מאמינה ש"חיים רק פעם אחת" ולכן צריך לחיות אותם במלואם, עכשיו, הרגע. כותבת על סרטים שאהבתי, מנות שטרפתי, הופעות שגרמו לי לשיר, תערוכות שהביאו אותי לדמעות, וגם על הרגעים הקטנים האלה עם הילדים, שבשבילם שווה לחיות. חיה, רוב הזמן, ע"פ המשפט: One life, live it now בואו לבקר אותי בבלוג שלי: www.1-life.co.il או בעמוד המלצות התרבות שלי באינסטוש: 1life_experience

עדכונים:

פוסטים: 34

החל ממרץ 2010

מזמן מזמן הבן שלי הכמעט בן 16 לא התארח כאן. לכן נורא שמחתי לשמוע שהוא חזר. אמנם לביקור קצר. קצת פחות שמחתי שהוא הגיע בשביל להסביר לי כמה דברים שאני לא מבינה. אני דווקא חשבתי שאני מבינה. אבל כנראה שלא הבנתי כלום. טוב שיש ממי ללמוד. להלן השיעור.

“הורים לפעמים לא ממש מבינים אותך, וזה לא בגלל שהם לא מנסים או לא חכמים מספיק. זה בדרך כלל בגלל הבדלי גיל או סדר עדיפויות או שלל סיבות אחרות. אז החלטתי לעזור להם להבין. את מה שהם לא מבינים. קבלו 6 דברים שהורים לא מבינים: (מכוון לאמהות אבל נכון גם לאבות)

successful-stock-trader-understand

1. אין לי שיעורים!

אם את לא רואה אותי לומד, אז לא יעזור שתשאלי אותי אלף פעם: “יש לך שיעורים?” כי לא משנה מה יהיה, על השאלה “יש לך שיעורים?” אני או יענה “לא!” או שאתחמק בשלל דרכים. וזה בגלל שככל הנראה אני לא רוצה להכין אותם ברגע זה או בכלל, כי כן, יש לי דברים יותר חשובים לעשות כמו להיות עם חברים, או לראות סרטונים או אפילו לראות טלוויזיה.

2. אי אפשר לעצור משחק באמצע.

לא אמא, אי אפשר לעצור את המשחק מחשב שאני משחק באמצע! שאלת כבר אלף פעם, ועניתי לך אלף פעם. מה לא ברור? אמנם בעבר כל המשחקים היו מאוד פשוטים ולכן את כולם היה אפשר לסגור או לעצור באמצע. היום בגלל הפיתוחים הטכנולוגים המשחקים הם נגד אנשים אחרים ולכן אי אפשר לעשות פאוז ולתקוע מישהו בצד השני או להגיד לו: רגע, אמא שלי חופרת לי על משהו.. אני אסיים את המשחק ואבוא. ולא, אין לי הגדרת זמן מדויקת. קצת סבלנות

3. קשה לא להביך אותי כשאני עם חברים.

כשאני עם חברים, 99 אחוז מהדברים שתגידו יהיו מביכים או לי או לחברים שלי. כן, גם להציע לאכול. אם היינו רעבים היינו מבקשים. ולא, מה שבא לנו לעשות זה לראות טלוויזיה. וכן, זה עדיף על לשחק בחוץ. אם היינו רוצים לשחק בחוץ היינו משחקים. רצית לקחת אותי למוזיאונים לא? אז בואי נתחיל מהבית. תהיו קצת יותר כמו יצירות אמנות. יפים, יצוגיים ושותקים!

4. כמו בין יבשות, יש ביננו הבדלי טמפרטורה.

לא אמא, לא קר לי. המכנסיים הקצרות מצוינות. אני לא צריך סווצרט ומה פתאום כפפות. תאמיני לי, אם היה לי קר היית יכבר ודעת מזה, כי היית רואה שאני לובש משהו מעל החולצה הקצרה. אני לא מזוכיסט. פשוט לא קר לי. ותפסיקי להגיד לי כל הזמן שצריך. זה כל כך מעצבן. וגם אם באמת במקרה נדיר יהיה לי קר לי, אני בחיים לא יודה בזה.

5. תנו לי תנו לי רוק’נ’רול.

המוזיקה שלי היא לא רעש. היא אולי קצת יותר רועשת משלך, ואולי קצת פחות מתוחכמת, אבל הקליפים שלה הרבה יותר יפים.. ואז מה אם זה האוטו שלך. למה שנשמע בו רק א המוזיקה שאת אוהבת? תמיד את מצפה ממני להקשיב לשירים שאת אוהבת, אז תקשיבי גם לשלי. אולי תלמדי מזה משהו. לפחות על החיים של אנשים צעירים..

6. תפסיקי להגיד לי כמה אני חכם.

אני יודע שאני חכם, ואני יודע שאני אינטיליגנטי. זה שאני מחליט לשחק כל היום במחשב במשחק שאת חושבת שהוא טפשי, לא יגרום לתכונות האלה להעלם! שמעת אולי על גיל ההתבגרות? ילדים עושים בו דברים מטומטמים וטפשיים הרבה יותר. אז תגידי תודה שאני יושב בבית כל היום ולא מסתובב עם איזה חבורת ארסים, מעשן ושותה. כנראה אני באמת חכם ואינטיליגנטי!”

אוקי. הבנתי. 3 דברים שלמדתי:

תפסיקי לחפור.

תהיי יפה ותשתקי. או לפחות ייצוגית.

הבן שלי כנראה יותר חכם ממני.

עוד בלוגים של עידו אפשר לקרוא ב: www.1-life.co.il

עוד מהבלוג של גליה דור

לפעמים חלומות מתגשמים

בגיל הילדות אתה חולם על אופניים חדשים או על ברבי כלה, או אם אתה יותר מעודכן על פלייסטיישן 3 ואייפד 2 או להיות כוכב בערוץ הילדים. אחר כך באים הנעורים והחלומות מתחלפים באייפון 4 ולעבור טסט ראשון ונשיקה ראשונה. בעידן שלנו זה...