הבלוג של גליה דור

גליה

מאמינה ש"חיים רק פעם אחת" ולכן צריך לחיות אותם במלואם, עכשיו, הרגע. כותבת על סרטים שאהבתי, מנות שטרפתי, הופעות שגרמו לי לשיר, תערוכות שהביאו אותי לדמעות, וגם על הרגעים הקטנים האלה עם הילדים, שבשבילם שווה לחיות. חיה, רוב... +עוד

מאמינה ש"חיים רק פעם אחת" ולכן צריך לחיות אותם במלואם, עכשיו, הרגע. כותבת על סרטים שאהבתי, מנות שטרפתי, הופעות שגרמו לי לשיר, תערוכות שהביאו אותי לדמעות, וגם על הרגעים הקטנים האלה עם הילדים, שבשבילם שווה לחיות. חיה, רוב הזמן, ע"פ המשפט: One life, live it now בואו לבקר אותי בבלוג שלי: www.1-life.co.il או בעמוד המלצות התרבות שלי באינסטוש: 1life_experience

עדכונים:

פוסטים: 34

החל ממרץ 2010

אביב גפן ואביתר בנאי מוכיחים – גם עולמות מנוגדים יכולים להתחבר

01/12/2011

מופע הנעילה של פסטיבל הפסנתר עשה את מה שאני הכי אוהבת בפסטיבל הזה. הפגיש שני יוצרים ענקיים שלכאורה אין כל קשר בינהם. ואכן, גם לאור הנרות שפוזרו על הבמה כדי לספק אוירה רומנטית לבליינד דייט הכה לא טריוויאלי הזה, זה נראה מוזר.

אביב גפן, באיפור כבד, נעלי לכה שחורות וחליפת קטיפה סגולה!, מנהיג ילדי אור הירח, מארח את אבייתר בנאי, ישמור אלוקים, בסוודר שחור ו”מכנס” תפוח וישן, כשהקישוטים היחידים שהוא מתהדר בהם הם כיפה שחורה וציציות לבנות. לפחות שחור ולבן זה אופנתי.אביב גפן, פותח את הערב לבדו עם הפסנתר, בערב שהיה אחד היחידים בפסטיבל הזה שהפסנתר קיבל בו את המקום המרכזי שהגיע לו. וכשאבייתר עולה על הבמה, נראה היה שהבליינד דייט הזה הולך למקום טוב. אפילו מעולה. אביב אולי היה רוצה רומן היסטרי סוער ומלא תשוקה, אבל אבייתר בהתנהלותו הצנועה לוקח את זה למפגש של אהבה תמימה וטהורה. והמוסיקה, כמה קלישאתי, מגשרת על כל הפערים. או כמו שאביב אמר: “אז הנה לכם ההוכחה שאפשר דתיים וחילוניים”.

וכששני היוצרים הענקיים האלה שרים זה את יצירתו של זה, זה כבר מרגש ממש.

כהכנה לעלייתו של בנאי, שר אביב את “תתחנני אלי” וכשאביתר עולה על הבמה הקהל באקסטזה. לרגע לא ברור אם זה הקהל של גפן או הקהל של בנאי שבא להופעה. ואולי של שניהם.

המופע המשותף נפתח בביצוע משותף ל”חלולים” של אביב. אביתר עם גיטרה אקוסטית בביצוע פשוט, קטן וצנוע. בדיוק כל מה שהוא מביא איתו למפגש הזה.

אח”כ בנאי מבצע את “חלומות גדולים”. וכשהוא שר “היו לי פעם חלומות גדולים” בקול כל כך קטן, הלב כבר נהיה ממש גדול.

בניגוד לחלק הראשון שבו חלק מבחירות השירים היו בעיני קצת תמוהות, הבחירה של השירים בחלק המשותף מייצרת עוצמה ומשמעות, והמילים מקבלות משנה תוקף במפגש הזה שבין

האקסטרווגנטי לנחבא אל הכלים,

בין המערב למזרח,

בין תרבות השפע לסגפנות

בין ההכל לכלום.

אחרי ביצוע משותף ומושלם ל”תחרות כלבים” של בנאי, אבייתר מתיישב ליד הפסנתר ומתחיל לנגן את “תאטרון רוסי”. מי שעוקב אחרי בנאי יודע שבעקבות התחזקותו הוא כבר לא מופיע עם השיר הזה, אבל אפילו כשהוא נותן לאביב לשיר את: “אני מרגיש שאת גדולה עלי, יפה וערומה בתיאטרון רוסי, איך שאני שונא אותך ככה” ומלווה אותו בפסנתר, זה חזק כל כך.

אבייתר בנאי שותק רוב ההופעה. הוא מפר את שתיקתו כדי להגיד שלמנגינות של אביב יש “השראה אלוקית”. ואז מוכיח את זה בביצוע הכי מרגש של הערב ל”סוף העולם”. אחרי זה, מבחינת הקהל לפחות, סוף העולם כבר יכול להגיע.

ההדרן לוקח את ההופעה לעוד שיא כשאבייתר מבצע לבדו על הפסנתר את “אור הירח” ומסתיים בביצוע משותף ל”עד מחר” של בנאי. הקהל לא יודע את נפשו. האדמה באולם רועדת.

מתוך הבלוג:

www.1-life.co.il

שם אפשר לראות קטעי וידאו מההופעה, כולל ביצוע מרגש של אביתר בנאי לשיריו של אביב גפן “סוף העולם” ו”אור הירח”

עוד מהבלוג של גליה דור

לפעמים חלומות מתגשמים

בגיל הילדות אתה חולם על אופניים חדשים או על ברבי כלה, או אם אתה יותר מעודכן על פלייסטיישן 3 ואייפד 2 או להיות כוכב בערוץ הילדים. אחר כך באים הנעורים והחלומות מתחלפים באייפון 4 ולעבור טסט ראשון ונשיקה ראשונה. בעידן שלנו זה...

תגובות

פורסם לפני 9 years

סטיב ג’ובס – idie

תאילנד. בוקר יום חמישי. קמתי לי מוקדם בין עצי הקוקוס. פתחתי את האייפד שלי (אייפד 1, מצטערת) כדי לבדוק את מצב הגלים. ב ynet התאילנדי היה כתוב שסטיב ג'ובס מת. בדקתי גם ב ynet הישראלי. בכל זאת, לא תמיד אפשר לסמוך על התאילנדים. גם שם...

תגובות

פורסם לפני 9 years

שניאור חשין – הקלות הבלתי נסבלת של החיים והמוות

ביום שישי בבוקר נהרג שניאור חשין, בן 42, בעת שרכב על אופני הכביש שלו בכביש 444 ליד מחלף ראש העין. חשין התאמן לתחרות איש הברזל השלישית שלו, שתתקיים בעוד כמה שבועות באוסטריה. איש ברזל, אתם יודעים, נקרא כך כמטאפורה לחוסן הגופני...

תגובות

פורסם לפני 10 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה