הבלוג של Full Stuck

fullstuck

עדכונים:

פוסטים: 15

החל מנובמבר 2017

superpowerמה? מה אני אעשה כשאהיה גדולה? ואני בת 35, כן? סליחה, תיכף 36, אבל בהדחקה. די, נראה שכל תובנה אצלי מגיעה בצעדי תינוק מעצבנים, מהשלב הזה שהם מתנודדים כמו שיכורים שלא מודעים לעצמם, ספק הולכים ספק קורסים על איזה שפיץ של שולחן, ואיזה מזל שהבאנו לסלון שולחן עגול. כל תובנה מגיעה אחרי חבלי לידה קשים, ארוכים, מעיקים, והיא תובנה קטנטנה שמרגיש שיכלה לבוא הרבה יותר בקלות ומהר. כי אני כבר גדולה, ומסתכלת לצדדי ורואה קטנות ממני שכבר עוקפות בסיבוב, נטולות עכבות, חרדות, לבטים, בטחון עצמי נמוך שמסנן את כל הטוב שבי ומשאיר את השאריות האחרונות. והן שועטות, מעבירות עלי משב רוח קטן שמעיף לי קווצת שיער סוררת ובעיקר מחשבות ותהיות על איפה הייתי בגילן. ואז אני נזכרת שעשיתי ילדים. ופשטתי רגל. והתמודדתי עם החיים. ועם האופי והעכבות שלי. אבל בתעודת הגמר, במספרים, בתוצאות- זה לא תמיד נספר. ואני מרגישה שהתשובות שלי הן בטח מתחת לאף, או לפחות מעבר לפינה, וכשאמצא אותן לא אבין מה עיכב אותן ואיפה הן היו עד היום כי עכשיו הכל ברור וצלול כמו מים מזוקקים ואיך, איך, איך לא ראיתי את זה קודם. ואולי תמיד אחיה בסימן שאלה מעצבן כזה?
מאסלו וצוקרברג הרגו אותנו. מאסלו הבהיר לנו שאם יש לנו אוכל, אף אחד לא מאיים להרוג אותנו או לקחת לנו את הפרנסה ואנחנו חשים אהובים ומוערכים- זה הזמן לשאוף גבוה להגשמה עצמית, או משהו בגובה הזה (אל תתפסו אותי על השלבים המדויקים, בואו נתמקד במהות הדברים, כן?). וצוקרברג? הג’ינג’י הזה גרם לנו להיאבק יום יום עם הקונפליקט שבין אמונה שחייהם של כולם הם פיסת שלמות על אי בודד טרופי קסום, מהולה בקייטנה, יופי, חופש וילדים מחייכים ולא מעצבנים, לבין הידיעה הגמורה שזה לא באמת, כל השיט הזה. ואז הוא עוד הגדיל לרכוש את האינסטוש ולפמפם גם את התמונות של הסלבס שחיים מלשדר לנו שהם מושלמים, בדגש על מגדלים ילדים, חופשים, אוהבים, מטיילים, ו…. מגשימים. מגשימים את עצמם, חוגגים את הזוגיות שלהם, את החיים המלאים שלהם. ואתה? שבסך הכל חי את החיים הפשוטים שלך, עובד, מוציא ת’ילדים, הולך לחוגים, מתרגש מהם, מתעצבן מהם, מכין להם חביתה בערב ומת שילכו כבר לישון, אתה מתיישב על הספה כשזה סוף סוף קורה ובמקום לחייך בסיפוק אתה תוהה איפה החיים שלך ולמה אתה לא ממצה את עצמך יותר, עושה דברים גדולים יותר, מגשים עוד ועוד, ומגיע גם לעבודה מספקת, גם להורות מעורבת ומדהימה, גם ליחסים קרובים עם חברים, גם לזוגיות מופלאה, לסקס תדיר, להתנדבות מספקת, לאיזה תחביב להתמיד בו, להתעמלות באקסטרים, לגזרה מעלפת שיש רק להתקנא בה, והעיקר- לניהול זמן נכון וחכם, שהרי “אין דבר כזה אין זמן. מייצרים זמן”.
אין לי מושג אם יכולתי לשרוד בחיים ללא שאיפות, להתמסרות ל”בינוניות” הזאת של עבודה-משפחה ויש שקט בראש. אולי כן, כנראה שלא. אבל הפער בין זה לבין המרוץ בראש שלי הוא עצום. בנתיים, אני כנראה אמשיך במסע הקטן שלי לחיפוש מה שבאמת מתאים לי. איזו עבודה יכולה גם לבטא את החוזקות שלי וגם לפרנס אותי בלי להשקיע אותי בדכאון מבוץ הצרות של אחרים. אז אם למישהו יש רעיון על איך אפשר לשלב אלמנטים של מה שאני מכנה- מש”קית ת”ש (קשר, הכלה, הקשבה, קצת יעוץ, חיזוק והעצמה), וכתיבה, בלי שאנשים יהיו תלויים בי מדי (נפשית), כי זה הופך לי את העסק לתובעני ומלחיץ מנטלית- האירו את עיני ! יש לי מן הסתם עוד הרבה מה לתת, אבל נשמע לי ששילוב כזה יתן משמעות עצומה, או במילים אחרות, יהיה בול בפוני :-)
אז אם אפשר שצעדיי קצת יגדלו לכדי פעוט מיומן ומדדה רק לפרקים, כי יאללה, בא לי כבר לגמוע את המיץ הזה מהכוס כבר, ונמאס לי מקווצות השיער שמתנופפות כשעוקפים אותי בסיבוב ובעיקר- די להתבזבז.

עוד מהבלוג של Full Stuck

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 2 years

פערים שביני לבין עצמי

אני האידיאלי. אוי הוא קשה איתי.  הוא דורש הצלחה, מקסימום עשייה, חיים מלאי משמעות וחיוכי פייסבוק מאוסים, נטוורקינג, התחברות לעולם החדש והקצב המהיר שלו וכמובן שבשילוב וניגון מושלם עם זוגיות מרהיבה ואמהות נוגעת...

תגובות

פורסם לפני 2 years

מחשבות על מפוטרי "טבע"

מחשבות על הפיטורים בטבע. יש רובד אחד, והוא כואב ביותר- של כל אותם עובדי ייצור, עובדי המפעלים שעומדים להיסגר/ לנסות להימכר,  שפשוט נפלטים בהמוניהם, עם ידיים חשופות, לשוק שנראה כתמול שלשום, בלי משרה אחת עודפת מעבר למה שהיה,...

תגובות

פורסם לפני 2 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה