הבלוג של Full Stuck

fullstuck

עדכונים:

פוסטים: 15

החל מנובמבר 2017

04/11/2017

חיכיתי לזה המון. לרגע הזה של ביטוי עצמי. לרגע שבו כתיבה תחזור להיות חלק מחיי.

פוסט ראשון רצוי שיהיה מושלם. אבל בחיים כמו בעולם, פוסט טוב דיו עדיף מעוד המתנת- נצח עד שאאזור אומץ ואתן לחיצה על הSEND :-) אז ככל הנראה נתחיל עם זרם תודעה מבולגן. אבל תכל’ס? זה יהיה ייצוג מיטבי של המתרוצץ במוחי.

אז מי אני? קודם כל אמא. זה תפקיד חיי, ללא ספק. שני אהובים ועוד אהוב גדול (להלן הבעל). אוטוטו בת 35. מעבר לעבודות סטודנטיאליות שונות בעבר, עובדת כבר 8 שנים באותו מקום, שהיה לי במובנים רבים בית. גדלתי וצמחתי שם ונקשרתי מאוד. אה, וגם תמיד יש אילוצים מעכבי שינוי כמובן. אבל אותם נשמור להמשך :-) לפני כמה שנים הבנתי שאני לא במקום הנכון. תמיד יושבת לי בראש תמונה של פאזל שיש שם חלק לא מתאים שמאולץ להתחבר. כי הוא נראה בגדול מתאים במבנה, בצבעים. יכול לזרום. אבל במקום החיבור- משהו שם מחוספס וזר.

גדלתי בבית הסתדרותי כזה. זו הכותרת שלי לאנשים שמרגע שיצאו לחיים הבוגרים דבקו באותו מקום עבודה גדול, לא יעיל, לא מעריך, מסמא את עיניך בעזרת איזה נופש לעובד וקייטנה בקיץ- ובמקומות האלה הורי נרקבו במיטב שנותיהם מאז ועד היום. כי ככה צריך. אבא שלי עוד נהנה ממה הוא עושה. אבל אמא שלי? סיפור קלאסי של גדילה למקום שמימוש עצמי הוא לגמרי מותרות, משמע מילה גסה.

אז אני דובקת, כבר המון זמן. אבל כבר כמה שנים מפעפעים לשטח שלי קולות חדשים. שרוצים לחוש מימוש. שלא באמת חושבים שעבודה היא רק כלי פרנסה. שנמאס להם להרגיש רחוקים מחלום לא מזוהה. שנמשכים בזהירות לעולם חדש, גמיש יותר, שבו אנשים לא חייבים לעבוד כמו חמורים, פשוטו כמשמעו, ואולי אפילו ליהנות מהעבודה.

אז יצאתי למסע חיפוש. לא רק אחרי העבודה הבאה שלי, אלא אחרי היכולת לחלום. לעצום עיניים ולהצליח לראות מה הייתי רוצה לעשות ללא האילוצים. למצוא את מקומי הייחודי בין קולות העבר וצרכי ההווה שמטיפים ליציבות ועבודה קשה, לבין קולות חדשים- לוחשים אבל עיקשים, שרוצים משהו אחר, משהו שהוא שלי שאוכל להתגאות בו.

המשך (בהחלט) יבוא.

עוד מהבלוג של Full Stuck

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 2 years

פוסט של תהומות

זה כנראה אחד שאעדיף שאיש לא יקרא. כי זה פוסט של תהומות. של תחושת אבדון מעצבנת שאני לא מצליחה...

תגובות

פורסם לפני 2 years

Stillstuck.. in my roots

Long time.. עבודה חדשה וזה. תענוג, אין תלונות. כשהייתי ילדה, ציירתי ציור על הקיר, ממש צמוד לכרית שלי. ציירתי בעיפרון,ספק שיראו, ספק להסתיר. הפיך. ציירתי אישה, או סוג של נימפה, שכמהה לעלות למעלה, ידיה מושטות אל על ורגליה תפוסות...

תגובות

פורסם לפני 2 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה