הבלוג של עידית דרור

סיפורי הדרור

היי אני עידית חזרתי עכשיו ממסע משנה חיים (מקווה ) חברותי למסע אמרו לי את רוצה שישמעו את סיפורייך ספרי אותם פה . אז הנה אני ירושלמית בנשמה מחפשת את עצמה בונה מחדש אחרי 42 שנה פותחת את עצמי לעולם

עדכונים:

פוסטים: 111

החל מיולי 2014

ברחבה קטנה שליד המתנ”ס פתחו כמה מתושבי שכונת קריית יובל בירושלים פאב, הפאב פרח והצליח ואז החליטה העירייה לסגור אותו, כי אסור להנות בשבת

14/03/2017

 

 imageתמונה-פאב המפלצת

ויהי בימי ברקת מלך ירושלים אשר מלך מצור בהאר ועד פסגת זאב, שמונה מאות אלף תושבים ויהי יושב בכיכר ספרא בשנה השמינית למלוכתו ויקומו קבוצה קטנה של אנשים מקריית היובל, ויאספו שקל אל שקל, וחבר על חברה ויקימו פאב, ויקראו שמו “פאב המפלצת” על שם אותה מגלשה מפורסמת שבקצה הרחוב. כי ישבו ביחד וחשבו מה יעשה טוב לאנשי השכונה, מה חסר לתושבים ולמה הם צמאים. ויגיעו למסקנה כי הם צמאים למעט אלכוהול, לשיחה נעימה, קצת מוסיקה טובה ובעיקר לחברה. למקום בו ניתן יהיה בסופי השבוע לבלות מעט לא רחוק מהבית. אבל ליועצו של המלך, אריה קינג, היו מחשבות אחרות. ויוצא צו סגירה ויסגור את הפאב וחשב כי שיתק את השמחה.

נשמע כמו אגדה די עצובה, לא? אז זהו שזו לא אגדה, זו המציאות בשכונה בה אני חיה כבר מעל לעשר שנים, קריית היובל  בירושלים.

ירושלים היא עיר מורכבת וקשה, הקדושה וערבוב של אוכלוסיות ומגזרים רבים, העוני והמורכבות הפוליטית, תמיד נמצאים משפיעים גם על חיי היום יום. ירושלים היא גם העיר הגדולה בארץ, כמעט כל אחת משכונותיה גדולה מספיק בשביל להיחשב כעיר קטנה בפני עצמה. השכונות האלו הן אחד המאפיינים של העיר שלי, כל שכונה והאופי שלה, אופי שהתגבש במשך שנים לפעמים עשרות לפעמים הרבה יותר. האופי הזה הוא מהותי ובסיסי, וחשוב ביותר לתושבים. כל שכונה רוצה להישאר כמה שיותר דומה לעצמה, לא רוצה להשתנות. את המתח הזה על אופיין של השכונות מרגישים בייחוד בחיכוך בין השכונות החרדיות/דתיות לבין השכונות החילוניות/חופשיות (וכן יש לו מעט שכונות כאלו בירושלים). קריית היובל היא אחת השכונות הוותיקות בירושלים (קיימת משנות החמישים) תמיד הייתה בעלת אופי חילוני, ותושביה תמיד היו קהילה פעילה וקרובה.

image 

אבל קריית היובל מעט מרוחקת מהמרכז, ובשביל להגיע לבילויים צריך לפחות ארבעה גלגלים (טוב אולי מספיק שניים אבל עם מנוע) ולכן תושבי השכונה והמנהל הקהילתי מנסים למצוא פתרונות מה לעשות בשבת. כבר היו פעילויות לילדים וגם הרצאות אבל לצעירים זה פחות התאים ולכן, קבוצה נחמדה החליטה להקים פאב בשכונה. לא קבוצה של יזמים אלא אנשי השכונה. קבוצה של כעשרים אנשים נפגשו והקימו קורפרטיב, אמרו כל אחד יקנה מנייה ייתן קצת עזרה ונקים מקום מפגש טעים ונעים שנוכל להתרווח להנות בסופי שבוע . וכך היה ולפני כחצי שנה בסוף הקיץ החם בשטח ששייך למתנ”ס השכונתי (לא שטח פעיל, ולא בתוך המתנ”ס אלא ליד) הוקם בתוך אוהל “פאב המפלצת” על שם אותה מגלשה מפורסמת (תשאלו ירושלמים) שכל כך מזוהה עם השכונה.  והמקום פרח, היו ערבי שירה, וערבי סיפורים והיו מסיבות, והרצאות ואפילו לאחרונה מכירת ירקות הישר מהחקלאים, בקיצור סיפור הצלחה. אבל בירושלים, כמו בירושלים שום דבר לא פשוט. ובשכונה כמו קריית יובל, שהיא חילונית אבל עם ציבור חרדי, הכל מסתבך. ובירושלים כמו בירושלים הכל הופך מהר מאוד פוליטי.

אנשי הפאב אנשים יקרים, ידעו שייתכן והעובדה שהפאב פעיל בסופי שבוע יכול להיות בעיה , אבל זו הייתה מטרתו, כלומר לא להפריע או להתריס אלא לאפשר למי שרוצה בילוי בסופי השבוע למצוא בילוי נעים וראוי קרוב לבית. אז אנשי הפאב דאגו לדבר עם העירייה ולדאוג לכל האישורים, להיות גלויים והכי ישרים ולפעול על פי כל החוקים. אבל זה ממש קשה כאשר משנים את החוקים.

image

כאשר הפאב התחיל תפוס תאוצה ופרסום התחיל הלחץ, חברי מועצת העיר הדתיים והחרדיים התחילו לראות במקום בעיה , וללחוץ על ראש העיר ברקת שישנה את המצב . בשם ה”סטטוס קוו” להגיד שאסור למקום לפעול (למרות שהיו לו את כל האישורים) וכי הוא מפר את השלווה, את האיזון ובכלל לא ראוי.  אז העירייה התעוררה ופתאום דרשה כל מיני טפסים ואישורים שאפילו הם שם בעירייה לא באמת מכירים. כמו למשל אישור לפעול בשבת, רק אין בכלל טופס כזה ואין פקיד שבכלל יודע ומכיר את הבקשה או מה צריך להיות כתוב בה. ואז בכלל להגיד שזה לא נאמר ולא התבקש ובכלל צריך לשאול את היועץ המשפטי ולכן הצו ניתן …. בקיצור …….

כתבה על הפאב בעיתון הארץ

ואז זה קרה, כלומר ביום שישי זה קרה. בשעה 12:30, רגע לפני שהקדושה אופפת את העיר, ורגע לפני שמסיבת הפורים בפאב מתחילה, הגיע פקח עם צו ושרשת וסגר את המקום מעכשיו לעכשיו. בלי שימוע, בלי דיבורים, מיום שישי אין לנו יותר פאב.  אז מר ברקת ומר אריה קינג, אנחנו לא כל כך מהר מתקפלים. אנחנו נתמוך בפאב הקטן שלנו כי #אין_לנו_מפלת_אחרת  ונעשה רעש ונלחם כדי שהמקום יפתח שוב .  

אתר הפאב

עוד מהבלוג של עידית דרור

תצוגה מקדימה

שמרתי על כבודי "כבוד הרב"

בעקבות דבריו של הרב יוסי מזרחי שמטיף מוסר לנשים חילוניות שכביכול לא שמרו על כבודן (למרות רצונם של נאצים ) לאור המוות הקרב . פוסט שכתבתי בנשימה אחת , כמעט ללא...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

טרנסג'וניירית

  שלושה ימים אחרי יום הולדתו הרביעי נעמד נירי שלנו במטבח ביתנו ואמר. ״אני יהלי,אני  בת!!״.  ואני רוצה את השמלה הוורודה של דפי״.  אני ובעלי עמדנו שם מביטים האחת בשני ולא יודעים איך להגיב. היה משהו כל כך נחרץ כל כך החלטי במה...

תצוגה מקדימה

אוי ניר, ניר, ניר

אוי ניר ניר ניר, ולחשוב שנתתי לך את קולי, שבטחתי בך, שלא תיכנע. חבל, חבל שזה ככה. כי עכשיו חייבים לצאת למאבק . אני אוהב את העבודה שלי . את הדוכן הקטן שמתקלף בפינות, את המדפים,...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה