הבלוג של עידית דרור

סיפורי הדרור

היי אני עידית חזרתי עכשיו ממסע משנה חיים (מקווה ) חברותי למסע אמרו לי את רוצה שישמעו את סיפורייך ספרי אותם פה . אז הנה אני ירושלמית בנשמה מחפשת את עצמה בונה מחדש אחרי 42 שנה פותחת את עצמי לעולם

עדכונים:

פוסטים: 111

החל מיולי 2014

ושתי שלי היא חלומה של כל ילדה , היא התחפושת האהובה ביותר, והיא גם מאוד גאה

12/03/2017

אלזה הגאה

צילום מסך-יוטיוב

אחד מתחביבי הוא לקחת סיפור, עדיף מקראי (או מיתולוגי אחר), עדיף עם אישה, עדיף כזו שלא במרכז אבל הניעה את הסיפור, ולתת לה זוויות גאה. לשחרר אותה לחופשי, להוציא אותה מהארון. מלבד העובדה שזה כיף לחפש עדויות, סימנים, רמזים לכך בטקסטים העתיקים (וזה הרבה יותר פשוט ממה שזה נשמע), יש לזה בעיניי משמעות חשובה, מהותית וגדולה.
ילדים ונוער להטב”קי גדלים כמעט לא מודלים לחיקוי.
 גם לגדולים לא פשוט למצוא דמויות כאלו, וללסביות, נו, יום אחד עוד אכתוב על גורלן המר של לסביות בתרבות ( רמז – גם בימינו עדין רובן יזכו לסוף מר, בודד או פשוט לסיים את חייהן), לכן למצוא את הדמויות הגאות   בסיפורים ומיתוסים עתיקים הוא מתחביבי החשובים.

בפסח מצאתי עצמי משחררת את בת פרעה ואת מרים מהארון המחניק (  בת פרעה סיפור אהבה ), ועכשיו לקראת פורים החלטתי לשחרר את התחפושת הידועה מכולן, את נסיכת הנסיכות, את ההצלחה הגדולה ביותר של דיסני בשמלות….. את אלזה כמובן. אני חייבת להודות שזו לא תאוריה שלי, הארון של אלזה הוא תאוריה חביבה בין נשות ואנשי הקהילה, הרמזים רבים והתקווה שבסרט הבא באמת ישחררו את אלזה מהארון אחת ולתמיד (ואל תגידו לי אבל זה סרט ילדים, ילדים להטב”קים מרגישים על עצמם את השונות מגיל צעיר.) 

כששמעתי את התאוריה לראשונה חייכתי, אמרתי לעצמי “נחמד, חביב, אבל זהו נסיכת דיסני וסרט ילדים, עזבו אותי ממסרים סמויים”  אבל אז לפני כמה ימים פתחתי במרתון של “עד עצם היום הזה” ושם בין שלגיה ועוץ לי גוץ לי, הופיע פתאום גם אלזה.  ואז הסתכלתי עליה ממש מקרוב, וגיליתי שהיא ממש רוצה לצאת כבר לחופשי.  

אלזה גדלה במשפחה ממש רגילה, אומנם משפחת מלוכה אבל ממוצעת שכזו, אבא ואמא אוהבים, ושתי אחיות שגדלות בשמחה והנאה ללא שום בעיות. עד שאצל אחת הבנות מתגלה בעיה. כזו שממש גורמת לבושה, כזו שלא ממש רואים על אלזה אם לא ממש רוצים לראות, אבל מספיק נוראה בשביל לסגור אותה בחדרה.  ההורים של אלזה יודעים שהיא כנראה נולדה ככה, אבל מקווים שזה רק איזה שלב וזה יעלם, הם מקווים שזה לא אמיתי ושזה לא באמת קורה.

נערה להטב”קית צעירה, שצופה בסרט, יכולה להזדהות עם התחושה שיש איתה בעיה, שהמשפחה לא ממש שמחה מאותה בעיה, שהיו שמחים שזה יעלם או יעבור למרות התחושה הברורה שתמיד אבל תמיד, היא הייתה כזו.  גם נערה המתמודדת עם זהותה המינית השונה יכולה לגדול במשפחה שמנסה להסתיר אותה, ואת זהותה מהסביבה.

אלזה מתביישת במי שהיא, היא רק רוצה להיות כמו כולם ולהיות “ילדה טובה” ולעשות מה שמצפים ממנה. לא להראות את מי שהיא באמת, תחושה שנערות רבות מכירות טוב מידי, כאשר הן מנסות להתמודד עם הנטייה השונה.  הוריה של אלזה מנסים למצוא פתרון לבעיה , הם הולכים עד קצה העולם למצוא איך לרפא אותה מאותה בעיה . ואני לא רוצה לספר על אותם דרכים עדינות יותר או פחות (הרבה פחות) “לרפא” להטב”קים צעירים מנטייתם “ההפוכה”.

ואולי הרמז הגדול ביותר הוא שהיא הנסיכה היחידה שאינה מתאהבת, היא הנסיכה היחידה שלא נמצאת בזוגיות מתקתקה. אפילו אחותה מוצאת אהבה, אבל אלזה היא לבד בלי אף אחד, כי זה כנראה גורלה של מי שאינה מתאהבת בגברים.

כשאני גדלתי המסר החזק ביותר היה “מי שלהטב”ק (המושג הזה אומנם לא היה קיים אז) תחיה לבד, לא יזכה לזוגיות”. נכון שהיום פחות שומעים את המסר הזה, אבל עדיין לא נהוג להראות זוגיות גאה ארוכה ומלאה. 

אז אני מקווה מאוד שבסרט הבא אלזה תמצא זוגיות, שתהיה מי שהיא ולא תסתתר בשום ארמון מרוחק, שאף אחד לא ינסה לשנות אותה ומשפחתה תקבל אותה בדיוק כמו שהיא. ושהיא תהיה דמות לבנות צעירות להרגיש גאות במי שהן ולדעת שזה בסדר גמור להיות שונה, ולמצוא אהבה איפה שהן רק רוצות.

אז עכשיו אתן מוזמנות להקשיב לשיר של אלזה באוזניים חדשות ומלאות גאווה.

 לשחרר-לשבור את הקרח

embedded by Embedded Video

 

פורים שמח

עוד מהבלוג של עידית דרור

תצוגה מקדימה

שמרתי על כבודי "כבוד הרב"

בעקבות דבריו של הרב יוסי מזרחי שמטיף מוסר לנשים חילוניות שכביכול לא שמרו על כבודן (למרות רצונם של נאצים ) לאור המוות הקרב . פוסט שכתבתי בנשימה אחת , כמעט ללא...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

טרנסג'וניירית

  שלושה ימים אחרי יום הולדתו הרביעי נעמד נירי שלנו במטבח ביתנו ואמר. ״אני יהלי,אני  בת!!״.  ואני רוצה את השמלה הוורודה של דפי״.  אני ובעלי עמדנו שם מביטים האחת בשני ולא יודעים איך להגיב. היה משהו כל כך נחרץ כל כך החלטי במה...

תצוגה מקדימה

אוי ניר, ניר, ניר

אוי ניר ניר ניר, ולחשוב שנתתי לך את קולי, שבטחתי בך, שלא תיכנע. חבל, חבל שזה ככה. כי עכשיו חייבים לצאת למאבק . אני אוהב את העבודה שלי . את הדוכן הקטן שמתקלף בפינות, את המדפים,...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה