הבלוג של עידית דרור

סיפורי הדרור

היי אני עידית חזרתי עכשיו ממסע משנה חיים (מקווה ) חברותי למסע אמרו לי את רוצה שישמעו את סיפורייך ספרי אותם פה . אז הנה אני ירושלמית בנשמה מחפשת את עצמה בונה מחדש אחרי 42 שנה פותחת את עצמי לעולם

עדכונים:

פוסטים: 111

החל מיולי 2014

את ליל הסדר שהיה לנו כבר לא אוכל לחוות. אוכל לחזור עליו בזכרונות

17/04/2016

image

הלוואי והייתי יכולה לאגור זיכרונות בבקבוקים, בקבוקונים קטנים מזכוכית צבעונית כמו בקבוקי הבושם של הנונה שלי.  בכל בקבוק זיכרון אחד שמור וטבול בריח המיוחד שלו. הלוואי והייתי יכולה להחזיר את הזיכרונות לרגע אחד לחיים. אם הייתי יכולה הייתי מחזירה לעצמי את ההגדה שלנו שכבר לא תהייה יותר לעולם.

אם הייתי יכולה, הייתי ניגשת לקופסת הזיכרונות ומוציאה בעדינות את זיכרונות לילות הסדר שהיו. הייתי בעדינות מנקה אותם מאבק ונקה את הזכוכית העתיקה, מוזגת לעצמי כוס יין אדום ומחזירה לחיים את אהוביי שאינם עוד  

אני מרימה בקבוקון קטן בצבע צהוב בוהק כמעט זהוב, אני פותחת אותו בזהירות ומיד עולה ממנו ניחוח של בית, של הספה הישנה בבית הורי, וכבר אני שם מכורבלת בזרועותיו של סבי היקר לבושים בבגדי חג. ואני שם מתמלאת באהבתו ומלמדת אותו מתוך הספר הסגול הישן את התלמיד החייכן שלי עם השיער הלבן.

והנה עוד בקבוקון, בצבע בורדו כהה עז וחזק כמו הנונה שלי. בקבוקון מאורך עם פקק קטן, אני פותחת אותו ומיד הבית מתמלא בריחות בישולים מהולים בריח לא ברור אך מוכר כל כך “הבית של סבתא”. וביחד אנחנו פותחות את המגירות הסודיות בשידה גדולה ומציאות את כלי הכסף הישנים, ומסדרות את השולחן הגדול עם המפה הלבנה. והנונה שלי נותנת לי שתי כריות אחת לי ואחת לה כדי שיהיה לנו נוח על הכיסאות העתיקים.

הבקבוקון השלישי הוא כהה כמעט שחור , קשה להציץ לתוכו, אבל כאשר אני פותחת אותו הוא ישר גורם לי לצחוק. כי לדוד אריה (כן, כן כן באמת היה לי דוד אריה) היו תמיד סיפורים מצחיקים, ואמירות מצחיקות. וריח של חופש, של ילדה ירושלמית בתל אביב.  ושיר אחד שמלווה אותי עד היום ” הסכין בצד ימין, והמזלג בצד הריק”

הוא עגלגל , מעט שמנמן הבקבוק של דודה אלה, יש לא פקק מעוטר עם פרח עליו, מיוחד כמו דודה שלי. הוא שומר בתוכו מלבד ריחות הבישולים, רוך ואהבה רבים , יצירתיות אין קץ. ובית שמלא ביצירות אומנות קטנות. ודודתי היקרה מוציאה את קופסת התכשיטים מעשה ידיה, ואני בוחרת לעצמי שרשרת עשויה תחרה, ועוד צעיף יפה. ובארוחה היא מניחה במיוחד בשבילי “כבד קצוץ” צמחוני  כי אי אפשר בלי כבד קצוץ בפסח, ותבשיל מיוחד במקום הבשר ועד סלט צמחוני ועוד עוגה מיוחדת. כדי שארגיש בנוח .

אני מוציאה בעדינות את הבקבוקון הכחול , בקבוק מרובע עם נגיעות זהב. אני צריכה רק לגעת קלות בפקק ומשתחררים ממנו זיכרונות אבי ממלאים כל פינה בבית, אנחנו מסדרים ביחד את קערת הסדר, והנה אנחנו מוצאים את ההגדות מהמגירה “את ההגדה הזאת קיבלתי במילואים, וזו הייתה של אבי..” וסביב השולחן הבדיחות הקבועות על מי המלח והביצים הקשות. והזיכרונות שטים במעגל שוב ושוב כל שנה בדיוק אותה הדבר. ואני חופנת את הבקבוקון בכף היד מתקשה להיפרד שוב ומחזיקה אותו בעדינות לקופסה.

 

כוס היין כמעט וריקה, אני מרימה בקבוקון אחרון הוא אפרפר כסוף הבקבוקון של אמי, הוא מבריק ומצוחצח ומלא עד סופו הוא מכיל את מערכת הכלים שנאספה עם השנים, צלחות למרק ולמנה עיקרית כוסות לקפה ולתה, כוסות השתייה עם פס הזהב הדהוי. אני פותחת את מגירת המפות ובוחרת את המפה הכחולה שאמי בקשה ואני מסדרת את הכלי בעדינות בזהירות שומרת עליהם כמעט בקדושה. ומציצה על אמי כל כך עסוקה במטבח, כל כך שמחה ומאושרת וגאה, כל כך להוטה לארח. 

אני סוגרת את הקופסה ומחזירה אותה למקום בארון מאחורי בגדי החג. ואני יודעת שהחג שהיה לא יחזור עוד, לא אוכל לשחזר אותו יותר לעולם. אצטרך ליצור מחדש מסורות מנהגים משלי , וזה בסדר ואלא החיים. אבל מידי פעם כמה ימים לפני ליל הסדר אני אמזוג לעצמי כוס יין אדום ואתמסר לזיכרונות

עוד מהבלוג של עידית דרור

תצוגה מקדימה

שמרתי על כבודי "כבוד הרב"

בעקבות דבריו של הרב יוסי מזרחי שמטיף מוסר לנשים חילוניות שכביכול לא שמרו על כבודן (למרות רצונם של נאצים ) לאור המוות הקרב . פוסט שכתבתי בנשימה אחת , כמעט ללא...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

טרנסג'וניירית

  שלושה ימים אחרי יום הולדתו הרביעי נעמד נירי שלנו במטבח ביתנו ואמר. ״אני יהלי,אני  בת!!״.  ואני רוצה את השמלה הוורודה של דפי״.  אני ובעלי עמדנו שם מביטים האחת בשני ולא יודעים איך להגיב. היה משהו כל כך נחרץ כל כך החלטי במה...

תצוגה מקדימה

אוי ניר, ניר, ניר

אוי ניר ניר ניר, ולחשוב שנתתי לך את קולי, שבטחתי בך, שלא תיכנע. חבל, חבל שזה ככה. כי עכשיו חייבים לצאת למאבק . אני אוהב את העבודה שלי . את הדוכן הקטן שמתקלף בפינות, את המדפים,...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה