הבלוג של עידית דרור

סיפורי הדרור

היי אני עידית חזרתי עכשיו ממסע משנה חיים (מקווה ) חברותי למסע אמרו לי את רוצה שישמעו את סיפורייך ספרי אותם פה . אז הנה אני ירושלמית בנשמה מחפשת את עצמה בונה מחדש אחרי 42 שנה פותחת את עצמי לעולם

עדכונים:

פוסטים: 111

החל מיולי 2014

הסדרה “צל של אמת” השאירה אותי מוטרדת . רוצח אכזרי מסתובב בינינו ואנחנו חסר אונים לא מסוגלים לזהות האם זהו הזאב , השד או המכשפה . אנחנו חיים בעולם מטורף

29/03/2016

  

imageצילום מסך עידן אגוב יוטיוב

אז מי רצח אותך? מי החליט לקחת את חייך? לסיים אותם בצורה כל כך זוועתית בתא שירותים קטן בבית הספר?

אני זוכרת אותו בבירור, את הרגע שבו הבנתי שזוועות כאלו, שרוע כזה טמון גם בנו, רוע שצץ בישוב מנומנם נינוח “בין שדות ופרחים” . הוא השאיר את כולנו בתחושת אי נוחות ורצון עז לדעת ומיד מי ניפץ לנו את בועת “אנחנו לא ככל הגויים” .  תסריטים רבים לרצח הזה, אפילו רבים מיד, אפשריות הגיוניות, הגיוניות פחות, צפויות, מטרידות מפחידות , מעציבות מרגיזות.  אבל אותי יותר מכל הפחיד כמה בקלות ניתן לשכנע אותי שכל אחת מהן נכון ושגויה כמעט באותה מידה. כל התסריטים הוצגו בצורה מרתקת ומטרידה בסדרה “צל של אמת” ששודרה השבוע בהוט

 

תסריט הזאב

הזאב אינו שייך לכאן, הוא הצל שעובר לידיו ואנחנו כלל לא מבחינים בו, עד שמאוחר מידי . הוא הצללית בזווית עינינו שמכניסה אותנו לאי שקט לא מובן הוא רואה ואינו נראה עד שהוא מתפוצץ.  אנחנו לעולם לא נדע מה הצית אותו רק נראה את תוצאות המעשה מרוחות  בדם על קירות תא השירותים. ואין דרך לזהות אותו מראש, או להתגונן רק לספר סיפורי אגדות לילדינו על זאבים אכזריים שמשוטטים ביערות. ואין ספק שהזאב הוא הטורף , כי הוא הודע, כי סיפר את מה שרק זאב רוצח יכול לדעת, כי הציידים הם אנשים טובים נלחמים בצדק, כי הוא זאב בודד, וזאבים בודדים הם מסוכנים ככה לימדו אותנו.   אין ספק הוא הרוצח …….  זה חייב להיות הוא   או ש………..

 

תסריט הצייד

לצייד יש חושים נהדרים, הוא יכול להריח חרדה ופחד מקילומטרים. הוא מזהה חיה בודדה בשניות , ולא משחרר עד אשר משיג את מטרתו. הוא ניזון ומתחזק מחולשה, מבלבול או ספק של טרפו, ומנצל אותן לטובתו ללא טיפת חרטה. והוא עושה זאת בטבעיות כמעט מבלי לשים לב לכך. הצייד הוא יצור ממוקד מטרה, הוא חייב, צייד לא ממוקד אשר מסתכל כל הזמן לכיוונים חדשים עלול לאבד בשניות את העקבות. אבל מה עם הצייד עלה על העקבות הלא נכונים? האם יוכל לשחרר, לוותר את אחיזתו? אני מתקשה להאמין וזה מפחיד אותי לא פחות מאשר הזאב. כי מה אם הוא יעלה על עקבותיי? איזה מן טרף אני אהיה , מן הסתם לא חזק במיוחד אפול בקלות לכל מלכודת ותחבולה שהוא יזרוק לעברי, אז האם אוכל לסמוך עליו ………………….. אז האם הוא צודק. האם הוא טועה … איך בכלל אפשר לדעת .

 תסריט המכשפה

מכשפות נהנות להתל בנו, הן נהנות להתחפש למשהו אחר, להסתיר את הרוע שלהן מאחורי פנים תמימות של נסיכה, או עיניים עצבות של זקנה ענייה. הן יכולות להסתובב חיים שלמים בגלימה לא להן, לגחך עלינו התמימים מאחוריי הגב, כי אנחנו לא רואים את המציאות. והן חסרות מצפון, מסוגלות לעשות את המעשים הנוראיים ביותר מבלי להניד עפעף ולהמשיך את חייהן עם חיוך, קשה מאוד לתפוס מכשפה בתחפושת. מכשפות הן מסוכנות ביותר הן חיות בקרבנו לידנו ואנחנו לא יודעים מי הן. לכן כאשר אנחנו חושדים במכשפה אנחנו חייבים לחשוף אותה, בכל מחיר, לשרוף, להטביע לשטוף במים רותחים ולא משנה המחיר ולא משנה אם נפגע בחפות מפשע כי אולי הן פשוט מכשפות ממש טובות שעדיין מתחבאות……  אז זה ברור שהן עשו אלא חייבות להיות הן

 

תסריט השד.  

השד הוא מטורף, הוא שקוע בעולם ההזיות שלו. נפשו מסויטת ואינו יודעת מנוח לרגע, רודפת אחרי כל טיפת דם, ניזונה ממנו ומכל טיפת כאב וסבל שהיא יכולה למצוא.  השד לא תמיד היה כזה אך נחטף לעולם השדים ע”י שד אחר גדול ואכזרי, ומאז אינו יכול אחרת נפשו ליבתו השתנו לעד. השד כל כך זקוק לדם לכאב שהוא מסוגל לדמיין אותם בשנתו, להמציא לעצמו תסריטים בהם הוא שוחה ומתעטף בהם חי מהם.  אבל בטירופו הוא אינו יודע גבולות המציאות והדמיון אחד הם, האם הקים את  הפנטזיה/סיוט שלו למציאות ? האם שחט ילדה על מנת להרגיע מנת את נפשו המיוסרת? או האם  דמה של הילדה התערבב בהזיותיו והפך אצלו למציאות? האם בכלל ניתן לבטוח ביצור כל כך מיוסר ופגוע ? האם ניתן להאמין לשטן אשר מגיש אותו על מגש של כסף להמונים?

 

כל כך הרבה תסריטים, הכל נתון לפרשנות, והכל יחסי …… אז מי לעזאזל רצח אותך ילדונות ? מודה אני כבר לא סומכת על דבר .

עוד מהבלוג של עידית דרור

Thumbnail

שמרתי על כבודי "כבוד הרב"

בעקבות דבריו של הרב יוסי מזרחי שמטיף מוסר לנשים חילוניות שכביכול לא שמרו על כבודן (למרות רצונם של נאצים ) לאור המוות הקרב . פוסט שכתבתי בנשימה אחת , כמעט ללא...

תגובות

פורסם לפני 5 years
Thumbnail

טרנסג'וניירית

  שלושה ימים אחרי יום הולדתו הרביעי נעמד נירי שלנו במטבח ביתנו ואמר. ״אני יהלי,אני  בת!!״.  ואני רוצה את השמלה הוורודה של דפי״.  אני ובעלי עמדנו שם מביטים האחת בשני ולא יודעים איך להגיב. היה משהו כל כך נחרץ כל כך החלטי במה...

Thumbnail

אוי ניר, ניר, ניר

אוי ניר ניר ניר, ולחשוב שנתתי לך את קולי, שבטחתי בך, שלא תיכנע. חבל, חבל שזה ככה. כי עכשיו חייבים לצאת למאבק . אני אוהב את העבודה שלי . את הדוכן הקטן שמתקלף בפינות, את המדפים,...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים