הבלוג של צבי חזנוב

דברים שרואים משם

בפברואר 2016 קיבלתי הצעת עבודה שלא יכולתי לסרב לה ועברתי לגור באי גרנזי שנמצא בין אנגליה לצרפת. בבלוג הזה אספר לכם על האי הקסום הזה ועל החיים בו. כמו כן מידי פעם אכתוב גם פוסטים המתייחסים למה שקורה בישראל כאן ועכשיו כי... +עוד

בפברואר 2016 קיבלתי הצעת עבודה שלא יכולתי לסרב לה ועברתי לגור באי גרנזי שנמצא בין אנגליה לצרפת. בבלוג הזה אספר לכם על האי הקסום הזה ועל החיים בו. כמו כן מידי פעם אכתוב גם פוסטים המתייחסים למה שקורה בישראל כאן ועכשיו כי לפעמים דברים שלא רואים מכאן דווקא רואים משם....

עדכונים:

פוסטים: 6

החל מדצמבר 2013

גרנזי הוא אי קסום ושליו אולם אם חופרים בתוך ההיסטוריה שלו מגלים מעשי זוועה (וזה עוד לפני שהתחלנו לדבר על הכיבוש הגרמני).

23/04/2017

גרנזי הוא אי כידוע אי קסום עם אנשים חברותיים. אולם גם המקום הזה מסתיר בתוכו כמה וכמה סיפורים מזעזעים על רוע אנושי בלתי נתפס. לא קל לגלות את הסיפורים הללו צריך לטייל בין הסמטאות, על הרציפים ובין הצוקים אולם אם תפתחו את עינכן תוכלו לגלות שרידים ועדויות למעשי זוועה שיכולים לגרום אפילו לדעא”ש להיראות כמו אמא תרזה.

השליכו את התינוק אל האש!

אם תלכו בסמטאות העיר העתיקה של סן פיטר פורט (לא רחוק מביתו של ויקטור הוגו) תגלו מדרגות ולידן שלט שמספר סיפור מצמרר של קנאות דתית. אולם, לפני  שאספר אותו כדאי לתת רקע היסטורי קצר.

במהלך המאה ה-16 עברה אירופה טלטלה עצומה בעקבות לידתה של הדת הפרוטסנטית. באנגליה היה זה הנרי ה-8, אשר החליט להתנתק מהכנסייה הקתולית ולהקים את הכנסייה האנגליקנית, בעקבות רצונו להתגרש מאשתו הראשונה קתרין מארגון. אולם לאחר מותו ומות בנו אדוארד ה-6, החלה המטוטלת באנגליה לנוע לכיוון ההפוך עת עלתה לשלטון המלכה מרי ה-1 (שלטה בין השנים 1553-1558) . מרי, בתה של קתרין מארגון הייתה קתולית והחליטה לדכא את הדת הפרוטסטנטית בממלכתה בכל מחיר. מכיוון שגרנזי מהווה חלק מנחלות הכתר האנגלי אז, באופן טבעי, מלחמות הדת הגיעו עד לשם.

הקורבנות של אותה מלחמה היו שלוש נשים: האחיות גיימין ז’ילבר (Guillemine Gilbert) פרוטין מאסי (Perotine Massey) ואימן קתרין קושה (Catherine Cauchés). השלושה היו נשים פרוטסטנטיות שהואשמו בתחילה בגנבה של גביע. בית המשפט שדן בעניין פסק שהן זכאיות לחלוטין אולם אז החליטו הרשויות בגרנזי לדון אותן על כפירה, בגלל האמונה שלהן. בית דין שהתכנס בכנסייה הראשית של האי דן אותן למוות בשריפה . את המוקד הקימו מחוץ לחומות העיר העתיקה וב 18 ביולי 1556 העלו את שלושת הנשים על המוקד. ואז במהלך השריפה, פירוטין מאסי, שהייתה בהריון מתקדם, ילדה תינוק, שנפל על הקש של המדורה והתגלגל החוצה אל הדשא. התינוק שיצא בריא ושלם מהמדורה הובא אל הבייליף (השליט של גרנזי מטעם המלכה) והוא פסק להשליכו למדורה וכך היה. אין ספק שהאכזריות של אנשי גרנזי של אותה תקופה יכולה ללמד אפילו את דעא”ש דבר או שניים.

השלט לזכרן של הנשים שהועלו על המוקד. מקור צילום: ויקיפדיה.

השלט לזכרן של הנשים שהועלו על המוקד. מקור צילום: ויקיפדיה.

הגרמנים באים

בשנת 1940 עת נכנעה צרפת לגרמנים החליטה בריטניה לוותר על איי התעלה גרנזי וג’רזי ולא לנסות להגן עליהם מפני פלישה גרמנית. במקום זאת היא אפשרה לחלק גדול מתושבי האי לעזוב לבריטניה. בעותה עת היו באי מספר מצומצם של נשים יהודיות, אשר הגיעו אל האי מגרמניה או ארצות שנכבשו על הגרמנים, כמה שנים קודם לכן על מנת לעבוד בחקלאות או בבית החולים המקומי. הבעיה הייתה שלנשים הללו, בגלל שהגיעו מארץ אויב, לא הייתה ויזת כניסה לאנגליה והן נלכדו על האי.

 

בתחילה נראה שלא יקרה לנשים הללו דבר מכיוון שהצבא הגרמני באי עסק בעיקר בעבודות ביצורים (גרנזי שיחקתה תפקיד חשוב מאוד באסטרטגיה הנאצית בניסיונות לכבוש את אנגליה ו/או להגן על עצמם מפלישה אנגלית אל צרפת). אולם אז, אחת היהודיות, תרז שטיינר, אשר עבדה בתור אחות, עשתה טעות. במקום לשמור על פרופיל נמוך, על מנת שהגרמנים לא ישימו לב שיש בכלל יהודים על האי, היא פנתה לרשויות וביקשה מהם עזרה ביצירת קשר עם משפחתה שנשארה בגרמניה. הדבר היסב את תשומת ליבם של הגרמנים לנוכחות היהודית באי והם מיד יצאו במצוד בין תושבי האי על מנת לגלות אם ישנם עוד יהודים. הם הצליחו לתפוס עוד שתי יהודיות שהתחבאו שם: מריאנה גרונפלד ואוגוסטה שפיץ ושתיהן נשלחו יחד עם תרז שטיינר אל סן מאלו ומשם לאושוויץ. אף אחת מהן לא חזרה משם בחיים.

שלט זיכרון בנמל של סן פיטר פורט בגרנזי לזכרן של היהודיות שנספו בשואה. מקור צילום ויקיפדיה

שלט זיכרון בנמל של סן פיטר פורט בגרנזי לזכרן של היהודיות שנספו בשואה. מקור צילום ויקיפדיה

שתי נשים יהודיות נוספות בשם אנה וורנובסקי ומירים ג’יי הצליחו לשמור על פרופיל נמוך ולחיות מתחת לרדאר של הגרמנים וכך להינצל. יש לנצל שגם לא מעט מתושבי גרנזי סבלו מהגרמנים ונשלחו למחנות הריכוז בביראך (Biberach) ולאופן (Laufen), שלא היו מחנות מוות אלא יותר מחנות עבודה, אולם בגלל התנאים הקשים ששררו מהם, רבים מאלו שנשלחו למחנות לא חזרו. הכיבוש הגרמני של גרנזי השאיר באי צלקת עמוקה ורבים מתושבי האי מעולם לא סלחו לבריטים על כך שהפקירו אותם לחסדי הגרמנים ולא ניסו לכבוש את האי מחדש (האי שוחרר ב 9 במאי אחרי שגרמניה נכנעה). אם תבקרו באי ותרצו ללמוד עוד על הכיבוש הגרמני, אני ממליץ מאוד לבקר במוזיאון הכיבוש הגרמני שבאי ששם מוקדש גם חדר אחד לזכרם של בנות הקהילה היהודית שנרצחו על ידי הנאצים.

אהבת את מה שכתבתי? רוצה לקרוא עוד?

 

קודם כל הרשי לי להזמין אותכ לקרוא כתבות נוספות על גרנזי בבלוג שלי בסלונה דברים שרואים משם.

אולם עם כל הכבוד לאי הקסום בו אני מתגורר, ליבי נמצא מעבר לתעלה,  בצרפת. אז אם גם את אוהבת את ארץ הטריקולור ובמיוחד את פריז,  אני מזמין אותך לבקר בבלוג הראשי שלי פרנקופילים אנונימיים ולהנות מלא מעט סיפורים הקשורים לצרפת ותרבותה וממידע שימושי שיהפוך את הטיול הבא שלך לבלתי נשכח.

 

עוד מהבלוג של צבי חזנוב

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה