הבלוג של צבי חזנוב

דברים שרואים משם

בפברואר 2016 קיבלתי הצעת עבודה שלא יכולתי לסרב לה ועברתי לגור באי גרנזי שנמצא בין אנגליה לצרפת. בבלוג הזה אספר לכם על האי הקסום הזה ועל החיים בו. כמו כן מידי פעם אכתוב גם פוסטים המתייחסים למה שקורה בישראל כאן ועכשיו כי... +עוד

בפברואר 2016 קיבלתי הצעת עבודה שלא יכולתי לסרב לה ועברתי לגור באי גרנזי שנמצא בין אנגליה לצרפת. בבלוג הזה אספר לכם על האי הקסום הזה ועל החיים בו. כמו כן מידי פעם אכתוב גם פוסטים המתייחסים למה שקורה בישראל כאן ועכשיו כי לפעמים דברים שלא רואים מכאן דווקא רואים משם....

עדכונים:

פוסטים: 6

החל מדצמבר 2013

מה תעשו אם יום אחד יציעו לכן ג’וב חלומי אבל…באי בודד? אני החלטתי לקחת את ההזדמנות הזאת בשתי ידיים ולצאת להרפתקה. אתן יותר ממוזמנות להצטרף אלי…

24/07/2016

guernsey7

כמה פעמים בחייכן יצא לכן לקבל החלטה שבאופן מודע תשנה אותם לחלוטין? נעים להכיר,  שמי צבי, בחור שחי חיים די רגילים בגבעתיים עד שיום אחד קיבל הצעת עבודה ששינתה את חייו לחלוטין ושלחה אותו לגור הרחק מישראל על אי בודד. זה סיפור של שינוי אישי וסיפור על אי קסום שכמעט אף אחד לא מכיר. הפוסט הזה הוא התחלה של מסע שאין לי מושג מה אורכו ולאן הוא יקח אותי, אולם אתן מוזמנות להצטרף אליו, לחוות אותו דרך נקודת ראותי ולעל הדרך לגלות האם באמת דברים שרואים משם לא רואים מכאן (או ההפך).

guernsey10

מי אני ואיך הגעתי לגרנזי?

מכירות את אותם אנשים, אשר בכל שיחת סלון מתלוננים כמה רע להם בארץ וכמה בא להם לעבור לגור בחו”ל? אז זהו, שאני הייתי בדיוק ההפך מהם. האמת שלכאורה החיים שלי היו לא רעים בכלל. התגוררתי לי בגבעתיים מספיק קרוב לכל האקשן התל אביב אבל גם מספיק רחוק כדי ליהנות מהשקט שלפעמים כל כך נחוץ בסביבה הזאת. גם מבחינת קריירה המצב היה לא רע יחסית. עבדתי כמנהל שיווק בחברה שעוסקת באון ליי גיימינג והמשרדים היו במרחק הליכה מהבית כך שלא הייתי צריך לבזבז את זמני בפקקים הישראלים הנודעים לשמצה. ולבסוף, הדובדבן שבקצפת, בסוף שנת 2013 פתחתי לי את הבלוג פרנקופילים אנונימיים שעוסק בצרפת ובתרבותה. לשמחתי הבלוג הלך וצמח, דבר שהוביל לטיולים בפריז, כניסות חינם לסרטים צרפתתים, הנחיית ערבי שאנסונים ואפילו מופע שהתחלתי לעבוד עליו יחד עם זמר נהדר. בקיצור, סה”כ החיים היו לא רעים בכלל ובשיחות סלון עם חברים תמיד הייתי מאלו שאומרים שלמרות שיש לא מעט מה לתקן במדינה שלנו, אני לא רואה את עצמי עוזב את הארץ (אלא אם כן מישהו יציע לי עבודה סופר מעניינת בפריז).

guernsey9

ואז פתאום הגיעה ההצעה…

הכל התחיל בטיול שעשיתי בפריז עם כמה פרנקופילים.  בעודי נמצא ברובע הלטיני פתאום מצלצל הטלפון הנייד ועל הקו בחור נחמד שמבלי לבזבז  זמן אמר לי שיש לו הצעת עבודה מדהימה בשבילי. הודעתי לו שכרגע אני באמצע טיול וזה לא כל כך מתאים אבל הוא מוזמן להתקשר כשאחזור לארץ. ואכן, בקושי הספקתי לרדת מהמטוס בנתב”ג והטלפון שלי שוב צילצל. הבחור התחיל לתאר לי את המשרה ומרגע לרגע היא נשמעה יותר ויותר “סקסית” וקורצת אבל אז הוא אמר “הא… יש רק עוד דבר קטן אחד, בשביל המשרה הזאת תצטרך לעבור לגור ב…גרנזי”.

האמת שכבר באותו רגע רציתי להגיד “לא, תודה”, הרי מי רוצה לגור על אי קטן במרחק אלפי קילומטרים מכאן. אי שוויקטור הוגו ברח אליו אך ורק בגלל שהוא נרדף בצרפת וגם זה רק לאחר שבג’רזי (האי הגדול שליד) סילקו אותו לאחר שהצליח להסתכסך עם המלכה ויקטוריה? אבל איכשהוא הוא הצליח לשכנע אותי לכל הפחות לדבר עם מנכ”ל החברה. וכך ביום שישי אחד שוחחנו יותר משעה בסקייפ ובסיומה דברים אצלי התחילו להשתנות. נכון, אין ספק שהמנהל העתידי שלי הוא איש מכירות מצויין, שידע למכור לי את התפקיד היטב. אולם הוא לבדו לא היה מצליח להזיז אותי. למזלו (ואולי גם למזלי) הוא הגיע בדיוק בזמן המתאים.

guernsey6

השיחה הזאת הייתה מעין טריגר שגרם לי “להוציא מתחת לשטיח” את כל הבעיות שהיו ושאותם הצלחתי להדחיק (אם הדחקה הייתה ספורט אולימפי הייתי מביא לישראל מדליית זהב מבלי להתאמץ). מבחינת קריירה הרגשתי מיצוי מוחלט. העבודה שיעממה אותי והשעות הארוכות במשרד תסכלו אותי. הדבר היחיד שהשאיר אותי באותו מקום הייתה העובדה שידעתי שכל עבודה אחרת שאמצא בארץ תהיה בתנאים דומים, כך שלא באמת היה רצון אמיתי לחפש משהו אחר. באותו זמן גם חוויתי פרידה כואבת מאוד ממישהי שאהבתי ותחושת הבדידות שחווים ברגעים כאלו גרמו לי להבין שאולי בעצם כבר עכשיו אני חי על אי בודד, לפחות מבחינה רומנטית. וכך, במקום לעצור את התהליך, המשכתי להתראיין אצל מנהלים שונים באותה חברה עד שלבסוף הוחלט שהכי טוב שאגיע לביקור קצר לראות אם מתאים לי.

וכך בסוף אוקטובר מצאתי את עצמי נוחת באי שכמעט אף אחד מכן לא שמע עליו. זו הייתה ממבט ראשון. כנראה שהיה זה שילוב של האוויר הקריר והצלול של סוף הסתיו, הירוק מסביב וגם סעודת הערב המשובחת של היום הראשון שלא הזיקה. אולם מעבר לכל אלו, מה ש”קנה” אותי הייתה  תחושת השלווה והשקט שאפף אותי כמעט מהרגע הראשון שהגעתי לשם. התחושה הזאת הדהימה אותי מכיוון שכמעט מהרגע שנחתתי עברתי אין סוף מבחנים וראיונות ולמרות הכל מעולם לא הייתי שקט כל כך. וכך אחרי יומיים מאוד אינטנסיביים, בעודי שוכב במיטה הבנתי ששום דבר בעולם הזה איננו מקרי, התסכול בעבודה ובחיי האישיים, שיחת הטלפון שהגיעה בדיוק ברגע הנכון והקסם שהאי השרה עלי מהשנייה הראשונה. כל אלו גרמו לי להבין שהגורל הוא זה ששלח אותי לשם ושאין שום טעם להתנגד. באותו לילה החלטתי – אני עובר לשם.

guernsey8

בפוסט הבא:

תתחילו להכיר את גרנזי ולהבין מדוע מדובר במקום באמת קסום.

אהבת את מה שכתבתי? רוצה לקרוא עוד?

 

קודם כל הרשי לי להזמין אותכ לקרוא כתבות נוספות על גרנזי בבלוג שלי בסלונה דברים שרואים משם.

אולם עם כל הכבוד לאי הקסום בו אני מתגורר, ליבי נמצא מעבר לתעלה,  בצרפת. אז אם גם את אוהבת את ארץ הטריקולור ובמיוחד את פריז,  אני מזמין אותך לבקר בבלוג הראשי שלי פרנקופילים אנונימיים ולהנות מלא מעט סיפורים הקשורים לצרפת ותרבותה וממידע שימושי שיהפוך את הטיול הבא שלך לבלתי נשכח.

 

עוד מהבלוג של צבי חזנוב

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה