הבלוג של Dalia Loytershtein Shocron

שכחו אותי בבית

אחרי שכבר סגרתי 40, אחרי 6 שנים בבית, אחרי 3 לידות ב 4 שנים - הגיע הזמן להסתכל קדימה

עדכונים:

פוסטים: 14

החל מפברואר 2012

במערכת חינוך מכאניסטית, שעובדת על דאטא, דירוגים ומספרים, מי רוצה להיות עוד “בורג במערכת”?

08/06/2013

מדינת ישראל היתה, מאז ומעולם, כור היתוך.
מבליל העדות, התפוצות, שאריות הפליטה והצברים החדשים, היה צריך לעשות “טאבולה ראסה”.


את כל התערובת הזאת, בשם הציונות, הוחלט לשטח במערוך ההשכלה.

הכוונה הייתה טובה.
“חוק חינוך חובה” דרש מכל ההורים לשלוח את ילדיהם לגנים ולבי הספר לבער את הבערות, לשרש את השפה והתרבות ולנסות להנחיל לכולם את אותם הכלים והתובנות. ככה עושים “כור היתוך”.

אבל אנחנו יודעים מה יוצא מ”כוונות טובות”.

כך במשך 40 שנה לערך, מאז קום המדינה, נבנו בתי ספר בצורה שמזכירה יותר מבני ציבור בעלי אופי שונה לחלוטין, המורים עברו אותה הכשרה, פחות או יותר והגישה הייתה מאוד סוציאליסיטית: כולם יושבים בשורות, אותה תלבושת והמורה “מרביץ בילדים תורה”. מערכת החינוך, כמו כל מערכת, פועלת בצורה מאוד מוגדרת, ללא גמישות ובהתאם לכללים שנקבעו מראש.
אבל, מה שהיה רלוונטי בשנות ה 50, כבר לא רלוונטי בשנות ה 80.

בשלהי שנות השמונים הופיעו בישראל “זרמים” אחרים בחינוך.
עוברות חולפות להן השנים, בישראל ישנם כבר עשרות בתי ספר “אלטרנטיביים”, שנותנים פייט ראוי למערכת החינוך ה”רגיל”. בתי הספר, חלקם ממלכתיים ציבורים וחלקם הגדול מוכרים שאינם רשמיים. למה? כי בית המשפט דורש הכרה ממשרד החינוך, בתהליך ארוך ומייגע.

הורים מקימים את בתי הספר כי אין להם אלטרנטיבה ראויה, בדרך כלל בתהליך שמלווה בחוסר שיתוף פעולה עם הראשות המקומית – הגישה של הראשויות, ברוב המקרים, היא פטרנליסטית ולכן אם המקור לרעיון להקמת בית הספר אינו בעירייה, העירייה תעשה ככל יכולתה לעצור את היוזמה. מן בבחינת “תבקשו עזרה ולא ניתן לכם, אבל אם תעשו נשקיע מאמצים גדולים לקלקל לכם”.

בית הספר הדמוקרטי הראשון הוקם בחדרה אי שם בשנות ה 80. הכט, שעמד מאחורי רעיון הקמת בית הספר, קיבל גיבוי מלא מעיריית חדרה, כנגד כל הסיכויים בליווי התנגדות משרד החינוך.
כמה שנים לאחר מכן, משרד החינוך קשר לעצמו כתרים לא לו, כי בית הספר הצליח מעל ומעבר למצופה.

היום ישנן מספר יוזמות הורים שמנהלות קרב, לחיים ולמוות ממש, להגשים את חלומן ולהקים בית ספר – כפי שהן מאמינות שבית ספר צריך להיות.
במקום שהעירייה “תחבק” את ההורים על היוזמה, תתן להם מבנה ולגיטימציה תהפוך את היוזמה שלהם לנגישה לציבור, העירייה נלחמת, עד חורמה, בהורים ובילדים בשם טענה אחת ויחידה: “החינוך הציבורי הוא חינוך ראוי”. משרד החינוך “מוכר” להורים ש”קונים” בשקיקה ססמאות ריקות מתוכן: השגיות, תחרותיות ומצויינות הכל בשם “שהילד רק לא יישאר מאחור”. תחרותיות יתר יזומה, גורמת לאלימות, ניכור ובידוד חברתי.

“החינוך הציבורי ראוי”. ראוי למי?

ראוי לאלה שלא יודעים שיש להם אפשרות בחירה ובוחרים ללכת לאותו בית הספר שהלכו אליו הוריהם אך כלום לא השתנה בו במשך 30 שנה ויותר?
ראוי לאלה שאין להם נגישות פיזית לבתי ספר “אחרים”?
ראוי לאלה שמקדשים את היותם “חלק מהמערכת” – חס ושלום לא יהיו חריגים.

MARK MY WORDS
זה עניין של זמן, עד שבכל עיר בישראל, תיהיה לכל ילד אפשרות הבחירה לאיזה בית ספר ללכת. כפי שבוחרים לאיזו אוניברסיטה, תפקיד צבאי או מסלול לימודי.

כדי לדחות את הקץ ובשם “הדמוקרטיה הציבורית” העיריות עושות ככול שביכולתן לעצור את השעון.
יהיו שוב בחירות, מקומיות וארציות.
הציבור יבין שיש לו זכות בחירה בחינוך הילדים – זכות זו אינה שמורה רק למעטי מעט ובעלי יכולת.
בינתיים,”המרד” לפתיחת בתי ספר אלטרנטיביים רק ילך ויגדל.

למה לא להפוך את “החינוך האלטרנטיבי” לחינוך ממלכתי?

למען הסר ספק – הכותבת היא מיוזמי פרוייקט הקמת בית הספר האנתרופוסופי הציבורי בהרצליה.

מאבקם של ההורים ב”בית חינוך אביב” להפוך מבית ספר מוכר שאינו רשמי לבית ספר ממלכתי ציבורי

עוד מהבלוג של Dalia Loytershtein Shocron

תצוגה מקדימה

אשת חיל

יש לי חברה "עם פז"מ". אנחנו מכירות כבר 30 שנה, אבל חברותנו פצחה לה קצת לפני שני עשורים. בצעירותנו היינו יחדיו בחוג בלט, בנערותנו שרתנו יחד בצבא ובבגרותנו נפרדו דרכינו אך אנחנו לא נפרדנו (היא גרה כל חיה באותו המקום. אני החלטתי...

תגובות

פורסם לפני 8 years

בהרצליה החינוך מדבר "טכנולוגית"

יום חמישי ה30 במאי הגיע. עיריית הרצליה ערכה כנס - התחדשות חינוכית - החינוך בהרצליה לשנת 2014. חשבתי לתומי שעל פניו הרי לכם רעיון מהפכני - חגיגה של דמוקרטיה - תלמידים, הורים, מורים ומנהלים, בשיתוף עם מינהל החינוך, מנהלים דיון...

תגובות

פורסם לפני 7 years
תצוגה מקדימה

זוגיות באבטלה

עברו כבר 12 שנה. 12 שנה של זוגיות. כולל הממוסדת. מה עברנו ב 12 השנים האלה? עליות, מורדות, לפעמים רכבת הרים, לפעמים מי מנוחות. חיים של שגרה, כמו כולם. לפני מליון שנה בערך, כשבנזוגי ואנוכי יצאנו לעבודה בבוקר וחזרנו בשעות הערב,...

תגובות

פורסם לפני 7 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה