הבלוג של יערה די סגני

מוכנה לפרוש כנפיים

בת 47, אימא למתבגר ולגברת פלפלת. נשאבת סדרתית לעשייה ומולטיטאסקרית כרונית, מכורה כבדה לסמארטפון ולאנשים. אוהבת לבשל ולהאכיל, לקרוא, סלסה, ג'וג'יטסו, אופניים, סאפ ושלום עולמי ממציאה את עצמי מחדש ונהנית מכל רגע.

עדכונים:

פוסטים: 177

החל מאוקטובר 2013

סרטן שד לא חוויתי ומבינה גדולה ברפואה אני לא, אבל עוצמת האמוציות בדיון בנושא בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי הפתיעה אותי מאוד וכן, יש לי מה לומר.

29/10/2014

מי שחוותה ממוגרפיה יודעת שזו לא ממש חוויה סימפטית. זה במקרה הטוב סתם לא נעים ובמקרה הרע –כואב. מי שחוותה ממוגרפיה לפני גיל 50 אולי גם חוותה ממסד רפואי שנדמה שמטרתו היא למנוע ממך את התענוג המפוקפק הזה ולא בדיוק אוהב להסביר לנו למה.

בעידן שבו מדברים על רפואה מניעתית באופן כללי ובאופן ספציפי מספרים לנו שסרטן השד כבר אינו רק נחלתן של בנות ה-50+ וכמה חשוב הגילוי המוקדם, קצת מוזר לשמוע קולות המתנגדים לממוגרפיה לנשים בנות פחות מ-50, לפחות למישהי כמוני שאינה בקיאה.

ועדה2

צילום: דוברות

בדיון שנערך השבוע בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי נשמעו דעות וטיעונים לכאן ולכאן. הסכמה על חשיבות הגילוי המוקדם של סרטן השד (או כל סרטן) יש, אבל נראה שבדיקת הממוגרפיה המוכרת היא נושא טעון במיוחד.

לכאורה, לא ברור למה שתהיה התנגדות לבדיקה שאמורה לאפשר איתור מוקדם. מהדיון הבנתי שהבדיקה לא תמיד אמינה, גם בהיבט של איתור בעיה קיימת וגם בהיבט של “אזעקות שווא”. הגורמות למתח ולחרדה ולביצוע ביופסיות ולפעמים גם כריתות מיותרות. אבל האם לא מוטב לדאוג קצת סתם, אפילו לעבור פרוצדורה לא נעימה כמו ביופסיה, ולו כדי לא לפספס משהו שאולי אורב בגופנו ועלול להרוג אותנו? ואם ממוגרפיה אינה אמינה מספיק, מה עם בדיקות אחרות?

אני מודה שאת הטיעונים הרפואיים לא הבנתי לעומק. הבנתי שיש קושי אצל נשים בעלות צפיפות שד גבוהה ושממוגרפיה אינה תמיד אמינה אצל נשים צעירות יותר. הבנתי שקיימות בדיקות אחרות שיכולות לתת תוצאות אמינות יותר וגם שמעתי בין השורות (ולפעמים גם ממש עליהן) רמיזות על אינטרסים כלכליים לקיום או לאי קיום של בדיקה.

דובר גם על גורמי סיכון ועל החשיבות של בירור אקטיבי של גורמי הסיכון אצל כל הנשים וכן של זימון אקטיבי של נשים בנות 50+ לביצוע ממוגרפיה. בשורה התחתונה, נראה שיש חשיבות רבה הן למודעות של נשים והן לקיומו של מאגר מידע מלא ככל האפשר.

הדיון הסוער לעתים של הוועדה הסתיים בהחלטה עליה הכריזה שרת הבריאות, יעל גרמן:

“הגעתי לוועדה לא רק כדי לשמוע אלא כדי לקבל החלטות. זוהי החלטה בניהול סיכונים אמתיים. יש הוכחות שיש ירידה בתמותה וזו המטרה. נעשה פיילוט בקרב ערביות ויהודיות בנות 40-50, ואני כבר יודעת מאיזה תקציב. הפיילוט ישים דגש על יותר צעירות ערביות כי הנתונים מראים שהתחלואה בסרטן השד בקרב נשים ערביות מתרחשת בגיל יותר צעיר. אני מקווה שבדיון הבא בוועדה יהיו לנו מספיק נתונים כדי שנוכל להיות יותר חכמים”.
 

החלטה אופרטיבית זו מבורכת בעיני ולו בגלל שהיא תאפשר איסוף נתונים שיסייעו בהמשך הדיון בעתיד, מתוך הבנה שכנראה, כרגע, אין תשובות חד משמעיות. אולי בפעם הבאה שאבקש לבצע בדיקת ממוגרפיה ואני רק בת 43, לא ישאלו אותי שוב ושוב אם אני יודעת שזו בדיקה אלקטיבית ושאני לא חייבת לבצע, לא, באמת לא, ולא אצטרך להתעקש ולומר שוב ושוב שכן, אני יודעת, אבל אני רוצה, זה מה שהחלטתי, כי בסופו של דבר, הגוף הזה הוא שלי ואני רוצה להחליט איך נכון לי לשמור עליו אבל מערכת הבריאות צריכה גם להיות שם בשבילי ולתמוך בי ולא לרפות את ידי.

מבורך בעיני עצם קיום הדיון בנושא, לא רק כדיון חד פעמי, אלא כדיון מתמשך החוזר תקופתית ובוחן את ההתקדמות בנושא ועל כך תודתי לח”כ ד”ר עליזה לביא המקפידה להשאיר נושא חשוב זה על סדר היום.

ולסיום, מומלץ בחום לצפות בסרטה המרגש של הצלמת חן ליאופולד, המתעד את מסעה של אמה עם סרטן השד.

embedded by Embedded Video

YouTube Direkt

2014-10-27 12.07.50

חן ליאופולד עם אמה וחמותה (צילום: יערה די סגני)

 

 

תמונת נושא: Shutterstock

עוד מהבלוג של יערה די סגני

תצוגה מקדימה

380 רקפות, קהילה אחת

ראשון בלילה, אני נכנסת רק שנייה אחת אחרונה לאחת הקבוצות בפייסבוק לפני שאני קורסת בסוף יום ארוך. מודעה שהעלתה חברה מישוב שכן לוכדת את עיני. סיפור שהוא עולם ומלואו המסוכם במספר מילים קצרות. עַתַי הקטן חלה בסרטן, למרבה...

תצוגה מקדימה

ילדה עם תלתלים

אני אימא לילדה עם תלתלים, זה קצת הפתיע אותי, הקטע עם התלתלים, למרות שזה לא ממש היה בלתי צפוי, בכל זאת, הילדה 50% ג'מייקנית, אבל כך או אחרת, יום אחד הבנתי שאני אימא לילדה עם תלתלים ושיש לעובדה זו השלכות ומשמעות, מעבר לזה שזה ממש...

תצוגה מקדימה

סליחה, מי את?

כבר 44 שנים שאני הנכדה שלה, הנכדה הבכורה ובשבע השנים הראשונות גם היחידה. כשהייתי בת 10 היא וסבא שלי עלו לארץ ובאו לגור ממש לידנו, רק בניין אחד הפריד בינינו. הייתי קוראת להם מהחלון, פוגשת אותם ברחוב ובמכולת, אוכלת אצלם ארוחת...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה