הבלוג של יערה די סגני

מוכנה לפרוש כנפיים

בת 47, אימא למתבגר ולגברת פלפלת. נשאבת סדרתית לעשייה ומולטיטאסקרית כרונית, מכורה כבדה לסמארטפון ולאנשים. אוהבת לבשל ולהאכיל, לקרוא, סלסה, ג'וג'יטסו, אופניים, סאפ ושלום עולמי ממציאה את עצמי מחדש ונהנית מכל רגע.

עדכונים:

פוסטים: 176

החל מאוקטובר 2013

זהו, מחר אני נושמת עמוק, נכנסת למטבח, ומתכוננת לארח את כל מי שיבחר להיכנס בדלת ביתי במסגרת אירוע בתים פתוחים. תזכירו לי שוב, למה אני עושה את זה?

03/04/2014

 שלום עולם, בוא אלי למטבח

פעם בשנה אני לוקחת את אהבת הבישול למרחב הציבורי, או מאפשרת למרחב הציבורי להיכנס אלי למטבח ומשתתפת באירוע הבתים הפתוחים בתל מונד. זו כבר השנה הרביעית שאנחנו משתתפים באירוע, התגבשנו לבית מעניין ומגוון ובכל שנה אנחנו נהנים מכל רגע ובו זמנית תוהים למה אנחנו עושים את זה לעצמנו.

 בניגוד לאמנים ששוקדים על יצירותיהם כל השנה, הבשלנים שבינינו עובדים באופן אינטנסיבי בשבוע האירוע עצמו בלבד. כשמדובר באוכל אין פשרות – הכל חייב להיות טרי ו”הכינותי מראש” אפשר לעשות רק יום או יומיים לפני.

 שבוע הבתים הפתוחים נראה אצלנו כך – ביום ראשון ושני אנחנו עסוקים בתכנון התפריט. הניסיון כבר לימד אותנו מה הולך ומה לא ותמיד אנחנו גם בודקים את הסיכום שאני כותבת בכל שנה מיד עם סיום האירוע כדי להיזכר במה ששכחנו. להערות כמו “פוקצ’ה כדאי להכניס לתנור כאשר נכנסים הרבה אנשים כי ריח אפייתה מביא אותם למטבח” או “בשעות אחר הצהריים של שבת תמיד זורמים בני נוער מורעבים שרוצים פסטה עם רוטב” יש ערך עצום בתכנון העבודה שלנו.

2014-04-02 16.12.48

נעים להכיר, עגלה מספר 2 ועגלה מספר 3, את עגלה מספר 1 לא צילמנו ולצלם את 4 ו-5 כבר מוגזם לא?

ביום שלישי אנחנו עורכים את הקניה הגדולה הראשונה. עם קצת מזל, זכרנו את הרשימה של ספירת המלאי ואולי גם עיינו בסיכום הכמויות של השנה הקודמת. ממלאים עגלה בעשרות חבילות קמח, עגבניות, חצילים, עוף, בשר, אמבטיות של חלב וחמאה שמספיקה לסתום את עורקי המושבה כולה. תמיד יש גם קניה שניה, שלישית ולפעמים רביעית ותמיד שוכחים בסוף משהו, גם אם יש רשימות מפורטות. הכמויות תמיד מעוררות עניין בקרב עובדי החנות, עניין חיובי לרוב, שאלות והצעות לעזרה (ותודה לצוות דוכן הגבינות ברמי לוי ששקד על פריסת 6 ק”ג מוצרלה היום).

אחרי השלמת הקניות מגיע שלב סידור המצרכים. ערב לפני שאני מתחילה לבשל אני מקיימת מסדר צבאי של קישואים וחצילים, עם משמר כבוד של קמח על רקע זרי בזיליקום ופטרוזיליה. על שולחן ארוך אני מכינה את כל הדרוש לי ורק אחרי שהמטבח מסודר, אני הולכת לישון. באופן פרדוקסלי, סדר במטבח נותן לי השראה.

2014-04-02 22.58.05

מלמעלה זה נראה יותר מסודר?

יום חמישי (כבר היום בעצם) הוא יום שכולו בישולים. בראש אני כבר יודעת מה אבשל קודם ומה אחר כך. תכנון הוא המפתח. הבטחתי לעצמי ללכת לישון מוקדם, והנה אני, קרוב לאחת בלילה, כותבת פוסט ותוהה, למה אני אוהבת להכניס את העולם הביתה למטבח?

לארח חברים ומשפחה אני אוהבת מאוד, להאכיל אנשים בכלל, אבל להאכיל עשרות, מאות אנשים, שחלקם זרים מוחלטים, לעבוד עבודה פיזית מתישה במשך שלושה ימים, מה גורם לי לעשות את זה? בינתיים אני נשארת עם השאלה.

 

עוד מהבלוג של יערה די סגני

תצוגה מקדימה

380 רקפות, קהילה אחת

ראשון בלילה, אני נכנסת רק שנייה אחת אחרונה לאחת הקבוצות בפייסבוק לפני שאני קורסת בסוף יום ארוך. מודעה שהעלתה חברה מישוב שכן לוכדת את עיני. סיפור שהוא עולם ומלואו המסוכם במספר מילים קצרות. עַתַי הקטן חלה בסרטן, למרבה...

תצוגה מקדימה

ילדה עם תלתלים

אני אימא לילדה עם תלתלים, זה קצת הפתיע אותי, הקטע עם התלתלים, למרות שזה לא ממש היה בלתי צפוי, בכל זאת, הילדה 50% ג'מייקנית, אבל כך או אחרת, יום אחד הבנתי שאני אימא לילדה עם תלתלים ושיש לעובדה זו השלכות ומשמעות, מעבר לזה שזה ממש...

תצוגה מקדימה

סליחה, מי את?

כבר 44 שנים שאני הנכדה שלה, הנכדה הבכורה ובשבע השנים הראשונות גם היחידה. כשהייתי בת 10 היא וסבא שלי עלו לארץ ובאו לגור ממש לידנו, רק בניין אחד הפריד בינינו. הייתי קוראת להם מהחלון, פוגשת אותם ברחוב ובמכולת, אוכלת אצלם ארוחת...

תגובות

פורסם לפני 3 years

תגובות

טופ 20 - בלוגי אוכל

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה