הבלוג של יערה די סגני

מוכנה לפרוש כנפיים

בת 46, אימא למתבגר ולגברת פלפלת. נשאבת סדרתית לעשייה ומולטיטאסקרית כרונית, מכורה כבדה לסמארטפון, למחשב, לפייסבוק ולאנשים. אוהבת לבשל ולהאכיל, לקרוא, סלסה, ג'וג'יטסו, אופניים ושלום עולמי ממציאה את עצמי מחדש ונהנית... +עוד

בת 46, אימא למתבגר ולגברת פלפלת. נשאבת סדרתית לעשייה ומולטיטאסקרית כרונית, מכורה כבדה לסמארטפון, למחשב, לפייסבוק ולאנשים. אוהבת לבשל ולהאכיל, לקרוא, סלסה, ג'וג'יטסו, אופניים ושלום עולמי ממציאה את עצמי מחדש ונהנית מכל רגע.

עדכונים:

פוסטים: 167

עוקבים: 66

החל מאוקטובר 2013

מי שמכיר אותי יודע שאני “קצת” חולת שליטה. אני יודעת שהרבה מאוד דברים אינם בשליטתנו, אבל זה לא אומר שזה מוצא חן בעיני ושאני מוכנה להשלים עם זה.

24/01/2014

ההצטננות ואני – 2:0 לטובתה

השבוע התחיל עם דגדוג קל בגרון בשבת בבוקר שברח מהגרון והפך לצינון כבד, מהסוג שמסוגל להביס אפילו אישה חזקה כמוני ולהפוך אותה לסמרטוט מהלך (או סמרטוט שוכב במיטה). אתמול, אחרי שאילצתי את עצמי לשבת ולעבוד (כי יש דדליין), צנחתי למיטה ולמרות שניסיתי, באמת ניסיתי, לא ממש יצאתי משם שוב עד הבוקר (אם לא סופרים את משחקי המיטות המוזיקליות הליליים שמצאו אותי בורחת ממיטה למיטה, עם הילדים שמתבייתים עלי כמו טילים מונחי-חום). אני, ששונאת תרופות, מצאתי את עצמי בולעת אדוויל בשלוש לפנות בוקר (כשהבנתי שאם אחרי 12 שעות כאב הראש לא עבר לבד, הוא כבר לא יעבור), בשבע בולעת כדור למיגרנה ובשמונה, בולעת את התרופה של בלוטת התריס.

היום אני עדיין מנוזלת ולא ממש נושמת, אבל נחושה לחזור לעולם. לראשונה מזה יומיים התאפרתי ויצאתי מהבית. אני עוד אראה לו לגוף שלי מי פה הבוס, מיד, ברגע שאצליח שוב להכניס חמצן לריאות, נכון?

מלחמות השליטה האלה עם הגוף הן לא דבר חדש. אני לא חולה הרבה אבל בכל פעם שאני חולה, אני מרגישה בעיקר נבגדת וכועסת. אין לי זמן להיות חולה, אני מטפלת בעצמי לא רע, אז מה הקטע? ממתי חיידק או וירוס מחליטים עלי?

הגוש בצוואר, הטלפון מהרופא וסוג של הצעת נישואים

לפני שנתיים בערך יזמתי ביקור אצל הרופאה לבדיקות כלליות. זה היה קצת אחרי שמלאו לי 40 והחלטתי שזה זמן טוב לטיפול 10,000 וחוץ מזה מהמשמר האזרחי ביקשו אישור בריאות. הכל עבר חלק עד שהרופאה שאלה אותי “כמה זמן יש לך את הגוש הזה בצוואר?” גוש? איזה גוש? גוש שהיה שם בהחלט, גוש לא קטן, מסתבר. הרופאה שלחה אותי לאולטרסאונד, אחר כך לרופא אא”ג ששלח אותי לביופסיה והתקשר אלי כעבור שבוע בשבע וחצי בבוקר עם בקשה מנומסת לסור למרפאה בהקדם, כן, היום אם אפשר.

ברגע שהסתיימה השיחה, נכנסתי למקלחת ובראש התחיל הסרט. הרי ברור מעצם השיחה שהתוצאות לא טובות, נכון, ד”ר גוגל כבר הסביר שסרטן בלוטת התריס (או פפלירי קרצינומה) הוא “סרטן לייט” שלא ממש מתים ממנו, אבל סרטן זו עדיין מילה קצת מפחידה, לא? כשיצאתי מהמקלחת, בעודי עטופה במגבת, אמרתי לבן זוגי היקר, “אם הרופא יגיד לי שאני עומדת למות, אתה מתחתן איתי, בסדר?” לא יודעת מאיפה זה יצא לי, אני לא באמת רוצה להתחתן וגם ידעתי טוב מאוד (כי שאלתי את ד”ר גוגל) שאני לא עומדת למות, אבל זה יצא. למזלו הוא ידע את התשובה הנכונה ולמזלנו לא נאלצנו להעמיד את הנושא למבחן.

בערב הגעתי לרופא שהיה נחמד מאוד ומרגיע מאוד, אכן, הגוש בצוואר הוא גידול ממאיר בבלוטת התריס, אכן, זה סרטן לייט שנפרדים ממנו בקלות בניתוח ושלא ממש הורג אף אחד. הוא המליץ על מנתח וכעבור חודשיים נפרדתי מבלוטת התריס והתחתנתי עם התרופות.

הניתוח הוא לא סוף הסיפור והוא ומה שהיה אחריו זכאים לפוסט נפרד משלהם. השורה התחתונה פה היא שבסופו של דבר, השליטה שלנו במה שקורה בגופנו היא מוגבלת. חשוב כמובן להקפיד על תזונה נכונה, לא לעשן, לעשות ספורט וכל זה, אבל בסוף, תמיד יכול לבוא איזה וירוס, איזה חיידק או איזה גידול ולעשות בגופנו כבשלו ולא משנה כמה אנחנו חולי שליטה, בסוף כולנו סתם חולים ואין לנו על זה שליטה.

שיהיה לבריאות!

עוד מהבלוג של יערה די סגני

תצוגה מקדימה

380 רקפות, קהילה אחת

ראשון בלילה, אני נכנסת רק שנייה אחת אחרונה לאחת הקבוצות בפייסבוק לפני שאני קורסת בסוף יום ארוך. מודעה שהעלתה חברה מישוב שכן לוכדת את עיני. סיפור שהוא עולם ומלואו המסוכם במספר מילים קצרות. עַתַי הקטן חלה בסרטן, למרבה...

תצוגה מקדימה

ילדה עם תלתלים

אני אימא לילדה עם תלתלים, זה קצת הפתיע אותי, הקטע עם התלתלים, למרות שזה לא ממש היה בלתי צפוי, בכל זאת, הילדה 50% ג'מייקנית, אבל כך או אחרת, יום אחד הבנתי שאני אימא לילדה עם תלתלים ושיש לעובדה זו השלכות ומשמעות, מעבר לזה שזה ממש...

תצוגה מקדימה

סליחה, מי את?

כבר 44 שנים שאני הנכדה שלה, הנכדה הבכורה ובשבע השנים הראשונות גם היחידה. כשהייתי בת 10 היא וסבא שלי עלו לארץ ובאו לגור ממש לידנו, רק בניין אחד הפריד בינינו. הייתי קוראת להם מהחלון, פוגשת אותם ברחוב ובמכולת, אוכלת אצלם ארוחת...

תגובות

פורסם לפני 3 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה