הבלוג של יערה די סגני

מוכנה לפרוש כנפיים

בת 46, אימא למתבגר ולגברת פלפלת. נשאבת סדרתית לעשייה ומולטיטאסקרית כרונית, מכורה כבדה לסמארטפון, למחשב, לפייסבוק ולאנשים. אוהבת לבשל ולהאכיל, לקרוא, סלסה, ג'וג'יטסו, אופניים ושלום עולמי ממציאה את עצמי מחדש ונהנית... +עוד

בת 46, אימא למתבגר ולגברת פלפלת. נשאבת סדרתית לעשייה ומולטיטאסקרית כרונית, מכורה כבדה לסמארטפון, למחשב, לפייסבוק ולאנשים. אוהבת לבשל ולהאכיל, לקרוא, סלסה, ג'וג'יטסו, אופניים ושלום עולמי ממציאה את עצמי מחדש ונהנית מכל רגע.

עדכונים:

פוסטים: 156

עוקבים: 63

החל מאוקטובר 2013

סיון תמיד רוצה ים אבל תמיד חם מדי או קר מדי או שאני עסוקה מדי או עייפה מדי או פשוט שוכחת שהים נמצא רק 15 דקות מכאן ושחול, מים וגלים הם אושר מזוקק

12/10/2017

גלים מתנפצים על הסלעים (צילום: יערה די סגני)

אני לא יודעת לצלם. אני אוהבת לצלם, אבל פשוט אין לי את זה. אני מדמיינת איך זה אמור להיראות, מנסה לתפוס את הזווית הנכונה ואיכשהו זה לא יוצא לי. אבל אני ממשיכה לצלם, כי זה כיף וכי מדי פעם דווקא מתפלקת לי אחת טובה.

היום סיון רצתה ים, היא תמיד רוצה ים אבל פעם חם מדי, פעם קר מדי, פעם יש מדוזות ופעם אני סתם מתעצלת או עייפה או עסוקה. בעיקר אני חושבת שאני שכחנית מדי, כי אני שוכחת שהים נמצא 15 דקות מכאן בסך הכל ושכשאני מגיעה לשם אני הכי מאושרת בעולם. אבל היום היה בדיוק חם במידה הנכונה ואין מדוזות ואמרתי לסיון שנלך.

בת ים קטנה שואגת לגלים (צילום: יערה די סגני)

והוא היה יפה כל כך היום הים. צלול, עם מיליון גוונים של תכלת וכחול וגלים גבוהים בדיוק כמו שאנחנו אוהבות ואחרי שהשתוללנו לנו קצת בין הגלים השארתי את סיון ואת פול על החוף, עסוקים בפרויקט בניה כלשהו והלכתי לי דרומה, לבד.

הלכתי ודמיינתי שאני רוכבת על האופניים ממש כאן, על קו המים ובמקום טביעות רגליים משאירה פס דק של גלגל שהגל הבא מוחק מיד.

הלכתי ועצרתי לצלם אפילו שבשמש לא ממש ראיתי מה המצלמה רואה, אבל המשכתי כי אמרתי לעצמי “מי יודע, אולי תתפלק לי אחת טובה”.

צילמתי מים וגלים וחול חלק עם טביעת רגל אחת וצילמתי צדפים במים וסלעים וגם דיג אחד ששאל למה אני לא מצלמת גם אותו, אז צילמתי אותו וגם את הדגים שלו, שאני לא זוכרת איזה סוג הם היו, אבל בראש שלי כבר ראיתי מדורה וגחלים ואת הדגים האלה על רשת, נצלים כמו שהם, שזה הכי טעים.

ולפני ואחרי הטיול הקטן שלי צילמתי כמובן ילדת ים עם תלתלים שואגת עם הגלים ועושה פוזות על החוף וכפות רגליים של אימא ובת, מהר, לפני שכפות הרגליים שלה יגדלו עוד והיא כבר לא תהיה כל כך קטנה.

כפות רגליים קטנות וגדולות (צילום: יערה די סגני)

בסוף התפלקו לי כמה תמונות טובות ואני משתפת אותן כדי להזכיר לעצמי ולכם שהים קרוב ויפה ושכדאי למצוא יותר ימים לא חמים מדי ולא קרים מדי ובלי מדוזות ועם זמן וכוח לקחת ילדה אחת עם תלתלים (ואם אפשר גם את אבא שלה ואת אח שלה שפחות אוהבים לצאת מהבית, אבל בסוף תמיד נהנים), ולארוז פנקייקים בקופסה, מגבת או שתיים, מחצלת ואולי כף ודלי ולנסוע 15 דקות לים ולראות אותה הכי שמחה שאפשר וגם להיות ממש ממש שמחה בעצמי כי לפעמים האושר הכי גדול נמצא במרחק 15 דקות מהבית וכל מה שצריך זה חול, מים והמון גוונים של תכלת וכחול.

embedded by Embedded Video

עוד מהבלוג של יערה די סגני

תצוגה מקדימה

380 רקפות, קהילה אחת

ראשון בלילה, אני נכנסת רק שנייה אחת אחרונה לאחת הקבוצות בפייסבוק לפני שאני קורסת בסוף יום ארוך. מודעה שהעלתה חברה מישוב שכן לוכדת את עיני. סיפור שהוא עולם ומלואו המסוכם במספר מילים קצרות. עַתַי הקטן חלה בסרטן, למרבה...

תצוגה מקדימה

ילדה עם תלתלים

אני אימא לילדה עם תלתלים, זה קצת הפתיע אותי, הקטע עם התלתלים, למרות שזה לא ממש היה בלתי צפוי, בכל זאת, הילדה 50% ג'מייקנית, אבל כך או אחרת, יום אחד הבנתי שאני אימא לילדה עם תלתלים ושיש לעובדה זו השלכות ומשמעות, מעבר לזה שזה ממש...

תצוגה מקדימה

סליחה, מי את?

כבר 44 שנים שאני הנכדה שלה, הנכדה הבכורה ובשבע השנים הראשונות גם היחידה. כשהייתי בת 10 היא וסבא שלי עלו לארץ ובאו לגור ממש לידנו, רק בניין אחד הפריד בינינו. הייתי קוראת להם מהחלון, פוגשת אותם ברחוב ובמכולת, אוכלת אצלם ארוחת...

תגובות

פורסם לפני 2 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה