הבלוג של יערה די סגני

מוכנה לפרוש כנפיים

בת 47, אימא למתבגר ולגברת פלפלת. נשאבת סדרתית לעשייה ומולטיטאסקרית כרונית, מכורה כבדה לסמארטפון ולאנשים. אוהבת לבשל ולהאכיל, לקרוא, סלסה, ג'וג'יטסו, אופניים, סאפ ושלום עולמי ממציאה את עצמי מחדש ונהנית מכל רגע.

עדכונים:

פוסטים: 176

החל מאוקטובר 2013

התכנסנו יחד אמש ישראלים, אנגלים, ג’מייקנים וכל מה שבאמצע. היה קידוש והיו חלות וכמובן שהיה גם ההודו המסורתי וברקע עץ חג המולד. מהות הזוגיות המעורבת – לחגוג את חג המולד/ערב שבת עם דברים מפה וגם משם.

28/12/2013

18 איש היינו השנה, זוגות מעורבים על צאצאיהם, חברים וקרובי משפחה, לחגוג את חג המולד האנגלי/ג’מייקני/ישראלי שכבר הפך אצלנו למסורת.

שולחן החג שלנו כלל, כתמיד, את הסממנים של חג מולד אנגלי/ג’מייקני – הודו ממולא, תפוחי אדמה, אורז ושעועית, יורקשיר פודינג וכרוב ניצנים, לצד הנגיעות המקומיות – אנטיפסטי, מרק עוף, מרק ארטישוק ירושלמי וחלות.

חלק מהאוכל

לצד כוס הקידוש נערכו על השולחן ה-Christmas crackers (אין לי מושג איך קוראים להם בכל שפה אחרת, ראו תמונה למטה, מושכים בשני הקצוות, זה מתפרק עם בום קטן ובפנים מוצאים כובע נייר צבעוני, חידה או בדיחה והפתעה קטנה) וברקע נצנצו האורות הצבעוניים שעל העץ, אותם אורות המקשטים אצלנו את הסוכה.

Christmas cracker

סביב השולחן דיברנו אנגלית במבטא בריטי, ג’מייקני, דרום אפריקאי, אירי וישראלי, מתובלת בעברית. את קולות ההנאה מהמזון והצחוק אפשר היה להבין בכל שפה. תערובת של אנשים מתרבויות שונות ורקע שונה, שמתאחדים סביב שולחן עם אוכל. בעיני, זו מהותה של משפחה, מהותה של אהבה ואלה בדיוק הארוחות שאני הכי אוהבת לבשל.

הפעם הראשונה שהשתתפתי בארוחת חג המולד וגם חזיתי בהכנות לה היתה באנגליה. הוזמנתי לבית חברה ללימודים, היינו קבוצת דוקטורנטים זרים ללא משפחה בסביבה. עד היום זכור לי איך המארחת לקחה את ההודו, כיסתה אותו בנייר כסף וזרקה לתנור, בלי תיבול כלשהו. אחר כך יצאנו לטייל ולשתות משהו בפאב, משקה ראשון ביום ארוך עם הרבה משקאות. אני ממש לא זוכרת איזה טעם היה להודו ההוא, אם בכלל.

מאז זרם הרבה אלכוהול של חג המולד, נצלו תרנגולי הודו רבים ואני למדתי להתמודד עם העוף הענק הזה שדורש היערכות והרבה מאוד תכנון.

הבעיה העיקרית של הודו היא שהוא 1. ענק ו-2. נוטה להתייבש. בגלל שהוא ענק, הוא תופס את כל התנור ותופס אותו להרבה מאוד זמן, כך שצריך לתכנן טוב מאוד את זמני הבישול ולמצוא פתרון חלופי לכל דבר אחר שמצריך אפייה או צלייה. בגלל שהוא נוטה להתייבש, צריך לדעת איך לטפל בו.

את העבודה  עם ההודו אני מתחילה 24 שעות לפני שהוא נכנס לתנור. אני מכינה לו מרינדה של בצל, שום, רוזמרין, חרדל, יין אדום, שמן זית, מלח, פלפל ופפריקה חריפה, מעסה עיסוי נמרץ ומשאירה אותו במקרר ב”אמבטיה” שלו, מכוסה היטב. לפני האפייה אני ממלאת את ההודו במילוי של פירורי לחם, מרווה, בצל, שום וקבנוס חריף ומכניסה אותו לתנור על הבטן. כל חצי שעה בערך אני מזליפה נוזלים (מרק עוף מתאים מאוד ומשמש אחר כך בסיס טוב לרוטב) ואחרי שעה וחצי הופכת. אחרי שגם הבטן משחימה, אני מכסה את ההודו בנייר כסף, אוטמת כמה שיותר טוב, כך נכלאים האדים ובשר ההודו לא מתייבש. בסה”כ מבלה ההודו בתנור משהו כמו 4 שעות, תלוי במשקל (שלנו היה קרוב ל-6 ק”ג).

המלצה אחרונה – הודו מכינים רק כשיש הרבה אורחים, כי גם אם הוא מאוד טעים, אף אחד לא רוצה לאכול שאריות במשך שבוע…

אולי לא רואים, אבל זה כבד...

עוד מהבלוג של יערה די סגני

תצוגה מקדימה

380 רקפות, קהילה אחת

ראשון בלילה, אני נכנסת רק שנייה אחת אחרונה לאחת הקבוצות בפייסבוק לפני שאני קורסת בסוף יום ארוך. מודעה שהעלתה חברה מישוב שכן לוכדת את עיני. סיפור שהוא עולם ומלואו המסוכם במספר מילים קצרות. עַתַי הקטן חלה בסרטן, למרבה...

תצוגה מקדימה

ילדה עם תלתלים

אני אימא לילדה עם תלתלים, זה קצת הפתיע אותי, הקטע עם התלתלים, למרות שזה לא ממש היה בלתי צפוי, בכל זאת, הילדה 50% ג'מייקנית, אבל כך או אחרת, יום אחד הבנתי שאני אימא לילדה עם תלתלים ושיש לעובדה זו השלכות ומשמעות, מעבר לזה שזה ממש...

תצוגה מקדימה

סליחה, מי את?

כבר 44 שנים שאני הנכדה שלה, הנכדה הבכורה ובשבע השנים הראשונות גם היחידה. כשהייתי בת 10 היא וסבא שלי עלו לארץ ובאו לגור ממש לידנו, רק בניין אחד הפריד בינינו. הייתי קוראת להם מהחלון, פוגשת אותם ברחוב ובמכולת, אוכלת אצלם ארוחת...

תגובות

פורסם לפני 3 years

תגובות

טופ 20 - בלוגי אוכל

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה