הבלוג של יערה די סגני

מוכנה לפרוש כנפיים

בת 47, אימא למתבגר ולגברת פלפלת. נשאבת סדרתית לעשייה ומולטיטאסקרית כרונית, מכורה כבדה לסמארטפון ולאנשים. אוהבת לבשל ולהאכיל, לקרוא, סלסה, ג'וג'יטסו, אופניים, סאפ ושלום עולמי ממציאה את עצמי מחדש ונהנית מכל רגע.

עדכונים:

פוסטים: 177

החל מאוקטובר 2013

רעש גדול היה סביב העצרת עוד בטרם התקיימה. אמנים שבאו ולא באו, הפוליטיקה שנעדרה רק לכאורה והמפקד העליון של הצבא שהפך לשק החבטות התורן

20/04/2016

מארגני העצרת שיזם שרון גל טוענים שהעצרת היא עצרת של בעד – בעד אלאור אזריה, החייל שהואשם בהריגה, בעד חיילי צה”ל בכלל, בעד המדינה. בפועל, כל הבעד הזה הוא בעד של לכאורה, בעד שהוא בעצם נגד. אלאור אזריה פעל על פי כתב האישום בניגוד לנהלי הפתיחה באש. המעשה שעשה העמיד סימן שאלה גדול סביב התנהלות חיילים בשטח, במצבי לחץ, המקום שבו צריך לעשות הכל כדי שיהיו כמה שפחות סימני שאלה, כמה שפחות אי ודאות, כמה שיותר כללים ונהלים ברורים שלא סוטים מהם שמאלה או ימינה, גם לא במצבי לחץ. הכדור שירה אלאור אזריה לא רק חיסל את המחבל, אלא הפך גם לכדור שלג שמקשה על חיילי צה”ל יותר מתמיד, שצובר תאוצה והורס כל חלקה טובה שנקרית בדרכו וחלקות טובות הן מוצר נדיר בישראל 2016.

אלפים בעצרת (צילום: אורית שרת פורטר)

תומכיו של אזריה טוענים שהוא ננטש, שצה”ל הפקיר אותו, שהעמדתו לדין פוגעת בחיילי צה”ל. הם טועים. אזריה הוא בחור צעיר שמצא את עצמו במצב קשה וטעה. אך לטעות שלו, כדרכן של טעויות יש השלכות ובמקרה של הטעות שלו ההשלכות חמורות ומחייבות את העמדתו לדין, כי אנחנו מדינת חוק. האמירה שלא צריך להעמיד לדין את מי שפעל בניגוד לחוק היא שפוגעת בחוסנו של צה”ל, בלגיטימיות של התואר “הצבא המוסרי בעולם” ובלגיטימיות של שלטון החוק במדינת ישראל. זו אמירה מסוכנת מאוד שיותר מכל אומרת משהו קשה מאוד עלינו, כחברה שמקבלת בסלחנות עבירה על החוק, שמחבקת את מי שטעה ומשתלחת במי שממלא את תפקידו, כולל את המפקד העליון של צבא ההגנה לישראל.  הסכנה גדולה עוד יותר כאשר יש מספיק פוליטיקאים פופוליסטים שממהרים לתפוס טרמפ על הטרנד, כי שנאה שמתחפשת לאהבה זה הכי אין עכשיו ולהיכנס בממסד, בעיקר ממקום מושבך במשכן, זה ממש להיט.

מפגין בחולצת כהנא חי (צילום: הצלם של הפלוג)

עוד שלטים בהפגנה (צילום: הצלם של הפלוג)

בעצרת שהתקיימה אמש השתתפו אלפי אנשים, או רק כמה אלפים, תלוי בנקודת המבט או בנטייה הפוליטית של העיתון שעל דפיו מתנוססת הכותרת. בין המשתתפים היו בוודאי אלה שבאמת הגיעו מתוך אמפטיה לבחור צעיר שטעה, היו הפוליטיקאים שמניעיהם ברורים והיו אלה שבאו עם חולצות של “כהנא צדק” ושלטים נוטפי שנאה והסתה. עם שלט בוטה ביד הם עמדו מול המצלמות ודיברו על משפטי שדה ועל חמלה, דיברו על לינץ’ והתכוונו לחייל שעמד עם נשק ביד וירה באדם מנוטרל ואולי אפילו לא ראו את האירוניה. הם עמדו מול המצלמות ודיברו על אהבת המדינה תוך שיצאו נגד מוסדות החוק שלה, הם עמדו מול המצלמות ודיברו על חוסנו של צה”ל תוך שהם מדברים סרה ברמטכ”ל.

זאת הפגנת בעד? (צילום: הצלם של הפלוג)

ועוד בעד (צילום: הצלם של הפלוג)

בימים שקדמו לעצרת נשמעו הקולות שקראו לאלאור אזריה “הילד של כולנו”. צר לי, אני מתנערת מהילד הזה שהוריו עמדו אתמול בכיכר וקראו נגד שלטון החוק, אני מתנערת מהילד הזה, או ליתר דיוק מהבית בו גדל הילד הזה, כי אני לא רוצה שחלילה הילד שלי ייקח דוגמה מהתנהלותו, אני, את הילד האמיתי שלי, מחנכת אחרת ואני, את הילד שלי, רוצה לשלוח בלב שקט לצבא שיש בו נהלים ברורים, לצבא שאוכף את הנהלים הללו ולצבא עם מפקד עליון שמגן בחירוף נפש על הנהלים ועל הזכות שלנו לקרוא לצבא “הצבא המוסרי בעולם”.

ברכת חג באדיבות להב"ה (צילום: אורית שרת פורטר)

לא הייתי אתמול בעצרת, גם לא בעצרת שכנגד שהיא עצרת הבעד האמיתית בעיני. אני לא כל כך מאמינה בעצרות באופן כללי, כי אני מאמינה בעשייה ובעיקר בחינוך והרבה חינוך לא ראיתי שהיה שם אתמול בכיכר.

 

צילומים באדיבות אורית שרת פורטר והצלם של הפלוג

עוד מהבלוג של יערה די סגני

תצוגה מקדימה

380 רקפות, קהילה אחת

ראשון בלילה, אני נכנסת רק שנייה אחת אחרונה לאחת הקבוצות בפייסבוק לפני שאני קורסת בסוף יום ארוך. מודעה שהעלתה חברה מישוב שכן לוכדת את עיני. סיפור שהוא עולם ומלואו המסוכם במספר מילים קצרות. עַתַי הקטן חלה בסרטן, למרבה...

תצוגה מקדימה

ילדה עם תלתלים

אני אימא לילדה עם תלתלים, זה קצת הפתיע אותי, הקטע עם התלתלים, למרות שזה לא ממש היה בלתי צפוי, בכל זאת, הילדה 50% ג'מייקנית, אבל כך או אחרת, יום אחד הבנתי שאני אימא לילדה עם תלתלים ושיש לעובדה זו השלכות ומשמעות, מעבר לזה שזה ממש...

תצוגה מקדימה

סליחה, מי את?

כבר 44 שנים שאני הנכדה שלה, הנכדה הבכורה ובשבע השנים הראשונות גם היחידה. כשהייתי בת 10 היא וסבא שלי עלו לארץ ובאו לגור ממש לידנו, רק בניין אחד הפריד בינינו. הייתי קוראת להם מהחלון, פוגשת אותם ברחוב ובמכולת, אוכלת אצלם ארוחת...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה