הבלוג של יערה די סגני

מוכנה לפרוש כנפיים

בת 48, אימא למתבגר ולגברת פלפלת. נשאבת סדרתית, מולטיטאסקרית כרונית, מכורה כבדה לסמארטפון ולאנשים. אוהבת לבשל ולהאכיל, לקרוא, סלסה, ג'וג'יטסו, אופניים, סאפ ושלום עולמי ממציאה את עצמי מחדש ונהנית מכל רגע.

עדכונים:

פוסטים: 180

החל מאוקטובר 2013

לפעמים, החיים מזמנים לנו מתנות מהסוג שממלא את המצברים, מעלה חיוך על הפנים ומחזיר את שביב התקווה שנדמה היה שאיבדנו. לפעמים, מפגש של כמה שעות הוא מתנה כזאת.

14/07/2015

כאשר הוזמנתי לארוחת אפטאר רמדאן משותפת לנשים יהודיות ומוסלמיות בג’סר א-זרקא, קודם כל שמחתי ורק אחר כך התחלתי לשאול את עצמי שאלות. מי יהיו הנשים שאפגוש? האם נמצא שפה משותפת? איך להתנהל? ואיך אפשר בלי – מה ללבוש (שיתאים למקום ולאירוע ויכבד את המארחות)?

מארגנות המפגש הן חברות קבוצת אנואר הפועלת במסגרת תנועת ש.י.ן – שוויון ייצוג לנשים. את התנועה ייסדה פרופ’ אסתר הרצוג כבר ב-1989 ומטרתה היא השגת שינוי חברתי במעמד האישה בישראל דרך קידום נשים בעמדות ייצוגיות ובתפקידים בכירים. קבוצת אנואר היא קבוצת מנהיגות של נשים יהודיות וערביות הפועלת מאז 2002 ומטרתה לקדם יחד נושאים חברתיים ופוליטיים. כבוגרת תכנית מנהיגות הנשים של ויצו וכמי שנחשפה לפעילות ארגונים שונים כגון כ”ן (כח נשים) ופני”ם חדשות, שמחתי מאוד להזדמנות להכיר גוף נוסף הפועל לקידום נשים ומנהיגות נשית.

באמת שלא ידעתי מה לצפות מהערב. ידעתי שיהיה טעים ומגוון ובוודאי מעניין, אבל זהו. באתי עם ראש פתוח והחלטה להתגבר על הביישנות, לנסות להכיר את הנשים ופשוט לזרום. קבלת הפנים היתה חמה ומשם, הערב רק הלך והשתפר.

IMG_2239

עם השקיעה, נשמע קול המואזין שבישר את סיום יום הצום. הגיע הזמן לאכול ואוכל היה בשפע , אוכל טוב ומגוון מעשה ידי המארחות והאורחות. מסלטים שונים, דרך מקלובה ועד לחם שאור טבעוני, עם ייצוג מכובד לעדות ותרבויות שונות. לאחר ששקט הרעב, סיפרו לנו המארחות על מהות הרמדאן.

הקפה והקינוחים (כיכבו הכנאפה והקטאיף, מי אמר גן עדן ולא קיבל?) לוו בשיחות וצילום תמונות בכל הרכב אפשרי. זה היה השלב שבו שכחתי שרק לפני שעתיים לא הכרתי אף אחת.

IMG_2242

לאורך כל הערב אי אפשר היה לפספס את הקשר העמוק שבין הנשים. מדובר בנשים שנפגשות לאורך זמן ויוזמות יחד עשייה חברתית משותפת. באופן בלתי נמנע נוצרים קשרי חברות הדוקים. קשרים שחשיבותם לא פחותה מזו של העשייה עצמה.

בחברה הישראלית לא חסרים קונפליקטים ושסעים. דתיים וחילוניים, ימנים ושמאלנים, יהודים וערבים, ישראלים ופלסטינים… אין ספק שמשימות האיחוי מרובות וגם לא פשוטות ואין ספק שאם נשב ונמתין שהממשלה או אחרים יפתרו את הבעיות, שום דבר לא ישתנה.  הרבה מדובר על כך שנשים הן המפתח לפתרון סכסוכים, שדרך השיח הנשי ניתן להגיע לאותו שינוי פרדיגמה שנחוץ כל כך לשבירת מעגלי קסמים של איבה ולהבאת שינוי אמיתי. אז נכון שכדי לגשר בין קבוצות שונות, כדי לגבור על הדעות הקדומות, על הפערים האידיאולוגיים ועל המשקעים, לא מספיק להיפגש לארוחה טובה מדי פעם או ליזום יחד עשייה חברתית, נכון שמפגשים וקבוצות כאלה הם בגדר טיפה בים,  אבל זהו בהחלט צעד חשוב והכרחי בכיוון הנכון, בלי יוזמות כאלה שינוי פשוט לא יקרה וזה גם מעגל שחשוב לשמר, להעמיק וגם להרחיב.

הערב בחברתן של נשוות קבוצת אנואר נתן לי לי הצצה קטנה אך משמעותית לעולם האפשרויות שנפתח דרך שיח כזה. יצאתי מג’סר א-זרקא עם חברות פייסבוק חדשות, חיוך רחב ותקווה חדשה בלב.

ולבסוף, 10 עובדות על רמדאן:

  1. חודש הרמדאן נמשך 29 או 30 יום, לפי מולד הירח. הוא עשוי לחול בכל עונה בשנה.
  2. בימי הרמדאן נמנעים מאכילה ומשתיה מעלות השחר ועד לשקיעה.
  3. השם “רמדאן” מקורו במילה שמשמעותה “אפר” או “רמץ”.
  4. יש הנוהגים לשבור את הצום בתמרים שאינם מכבידים על הקיבה ואז לצאת להתפלל.
  5. מהות הרמדאן היא לא רק הצום, תקופה זו מתאפיינת בבילוי זמן עם המשפחה ועם חברים, במעשי חסד וצדקה, תפילה, התבוננות פנימית והתקרבות לאל. משפחות נוהגות לאכול יחד, לארח ולהתארח. בתקופה זו מקפידים גם להימנע מרכילות ולבצע מעשים טובים.
  6. חולים, נשים הרות ונשים במחזור אינם צמים. עם זאת, בכל יום שאינם צמים, עליהם לתרום סכום כסף מסוים לנזקקים או להחזיר את ימי הצום במועד אחר.
  7. ילדים מתחילים לצום בגיל מוקדם מאוד, 6-7.
  8. עם סיום הרמדאן חוגגים את עיד-אל-פיטר, הנמשך שלושה ימים.
  9. הצום נחשב לתהליך בריא של ניקוי רעלים מהגוף ואחרי כמה ימים זה כבר לא כל כך קשה.
  10. בשלוש וחצי לפנות בוקר עוברים ברחובות הכפרים אנשים שתפקידים להעיר את האנשים לארוחת הסוחור. קצת כמו ימי הסליחות אצל היהודים…

 

שאלה אחת שנשארה פתוחה היא מתי בדיוק ישנים ברמדאן? מי שלא עובד, יכול אולי לישון במשך היום, אך בין ארוחת האפטאר רמדאן וארוחת הסוחור בשעות הבוקר המוקדמות יש פעילויות רבות ולא תמיד נשאר זמן לישון.

 

11717205_1651418048411863_424530810_n

עוד מהבלוג של יערה די סגני

תצוגה מקדימה

380 רקפות, קהילה אחת

ראשון בלילה, אני נכנסת רק שנייה אחת אחרונה לאחת הקבוצות בפייסבוק לפני שאני קורסת בסוף יום ארוך. מודעה שהעלתה חברה מישוב שכן לוכדת את עיני. סיפור שהוא עולם ומלואו המסוכם במספר מילים קצרות. עַתַי הקטן חלה בסרטן, למרבה...

תצוגה מקדימה

ילדה עם תלתלים

אני אימא לילדה עם תלתלים, זה קצת הפתיע אותי, הקטע עם התלתלים, למרות שזה לא ממש היה בלתי צפוי, בכל זאת, הילדה 50% ג'מייקנית, אבל כך או אחרת, יום אחד הבנתי שאני אימא לילדה עם תלתלים ושיש לעובדה זו השלכות ומשמעות, מעבר לזה שזה ממש...

תצוגה מקדימה

סליחה, מי את?

כבר 44 שנים שאני הנכדה שלה, הנכדה הבכורה ובשבע השנים הראשונות גם היחידה. כשהייתי בת 10 היא וסבא שלי עלו לארץ ובאו לגור ממש לידנו, רק בניין אחד הפריד בינינו. הייתי קוראת להם מהחלון, פוגשת אותם ברחוב ובמכולת, אוכלת אצלם ארוחת...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה