הבלוג של נבחרת הרצות של סלונה

רצות על הכל

100 נשים, 10 שבועות ו-4 בלוגריות רצות. על הכל! רעות חוצה, מורן מישל, ריי שגב ורוני כהן הצטרפו לאתגר קבוצות הריצה לנשים בלבד של adidas וסלונה. בדרך הן מגלות לא מעט על המרוץ של החיים. Findyourmore#

עדכונים:

פוסטים: 13

החל מדצמבר 2015

בשבוע השלישי של אתגר findyourmore, ארבע המופלאות מגלות שגם להביט במראה מרגיש אחרת לגמרי כשאת מכבדת את הגוף שלך. ומי התחתנה עם גרביים של adidas?

30/12/2015

קבוצת #adivas בצילום קבוצתי | צילום: סולאל פקיאל

רוני כהן

במקום ירח דבש, יצאתי לרוץ מיד אחרי החתונה

אם מישהו אי פעם יספר לכם שהוא ראה אותי באור יום בבגדי ספורט (עד לפני שבועיים) זה יהיה שקר מוחלט. זה לא שלא לבשתי כאלו, פשוט לא נראיתי איתם בציבור. ללבוש בגדי ספורט, שלא לומר נעלי ספורט, תמיד היה מבחינתי כמו להצהיר: “שלום קוראים לי רוני, יש לי צורה של קבב טלה, אני צריכה לעשות ספורט, אני לא עושה מספיק ספורט, חבל, אני יודעת, זה מה יש!”.

לפני 4 שנים, ממש כשהתחלתי לרוץ, טסתי להולנד לחודש והחלטתי שעל אף הטמפרטורה שנמצאת איפשהו מתחת לאפס והשלג שלא פוסק, אני ארוץ בחוץ. ברור שהיה פער בין הרצון והמציאות בפועל. זה פשוט היה בלתי אפשרי ואני במקום לוותר נרשמתי לחדר כושר ודקה אחרי הבנתי את חומרת המעשה – בני אדם יראו אותי, את הגוף שלי, עטוף בבגדי ספורט. אמאל’ה!!!!

במשך 4 שבועות התאמנתי בחדר כושר שנמצא במרתף מתחת לאדמה, לבושה בגדי הסוואה שחורים, כדי שאף אחד לא יזהה אותי במקרה בהולנד, וחמושה במשקפי שמש אטומים שימנעו חילופי מבטים.

ואז שברתי את החומות. ממש השבוע, 4 שנים אחרי, התחתנתי. כמו כל הבנות גם אני לבשתי שמלת כלה, או אולי אפילו שלוש שמלות, אבל מי סופר. רק שבשונה מעצמי ומשאר אוכלוסיית הנשים, החלטתי להעז ולהצטלם לא רק עם “השמלה”, אלא עם השמלה משולבת באקססוריז של adidas. למה? כי זה לא מביך, כי זה כיף, כי זה אחר, כי אני מנסה דברים חדשים, כי זה משוגע וכי בא לי להשתגע!

BOOST השבוע: שברתי את החומות שלי ויצאתי לרוץ אחרי החתונה בשבת (אני חוזרת – שבת) ביחד עם ריי שגב המהממת.

נשמתי עמוק: ההבנה שאני צריכה לוותר על אימון בגלל החתונה ו”לצאת מהמסלול” (תרתי משמע) הייתה לא פשוטה. אבל היי, יש עוד 9 שבועות.

findyourmore# - אני מבינה שיש בי רצון להשתפר בריצה, משהו שלא חשבתי שיתפתח אצלי לעולם.

תראו אותי! עוד משהו שלא חשבתי שיקרה – שמלת כלה + גרביים של adidas.

צילום: גילי לוינסון.

רעות חוצה

הריצה גורמת לי להיות מרוצה מהגוף שלי

שבועיים עברו מאז שהתחלנו את אימוני הריצה והיום רשמתי עליה של 3 ק”ג. קרן, התזונאית שלנו, אומרת שיכול להיות שאלה שרירים, אבל גם יכול להיות שאלה חומוס שתקעתי ביום חמישי, המבורגר משישי וארוחת צהריים אצל ההורים בשבת.

מאז שהתחלתי לרוץ נהיה לי תיאבון של לוחם סומו והנחמה היחידה היא לגלות שאני לא לבד, שכולן ככה – רעבות. החדשות הטובות הן שזה אמור להתאזן בקרוב, ובינתיים כדי לא להתבאס מהמשקל אני מתנזרת ממנו, וטוחנת.

ספורט תמיד היה אתגר לדיאטה שלי, בלעדיו ידעתי שאין לי גלגלי הצלה ואני חייבת לשמור, אבל בתקופות שהקפדתי עליו פחות או יותר הרגשתי גיבורה גדולה ואכלתי אותה, תרתי משמע.

ואולי, אני מהרהרת לי תוך כדי ריצה, אני פשוט צריכה להפסיק להילחץ, לקבל באהבה 2-3 ק”ג ותיאבון של מתבגרת כי זה כל כך לא העיקר. הגוף שלי, שהיה בתרדמת שנים, מתחיל לזוז, מתחיל לפעול מתחיל להתאמץ, ואני מתבאסת על עלייה חסרת משמעות.

ברור שכשאמרו לי לראשונה קבוצת ריצה מיד חשבתי “יש, סוף סוף אני אהיה כוסית”. שבועיים לתוך אתגר הריצה, זה לא שזנחתי את המטרה, אבל הבנתי, שלפחות כרגע יש מטרה חשובה יותר. כל חיי כשמנה ידעתי שספורט יהפוך אותי לרזה וחטובה, אבל אפילו כשהייתי בשיא הדיאטה לא הצלחתי להתמיד בספורט. היום אני זונחת לרגע את הדיאטה ומתמקדת בספורט. הוא המטרה. את הדיאטה שלי אני עושה כשאני לא מרוצה מהגוף שלי, אבל ספורט אני עושה דווקא בגלל שאני מרוצה מהגוף שלי, מאמינה בו ולא מוותרת לו בעליות. בכל ראשון רביעי ושישי אני עולה על טייץ ריצה וחולצה מנדפת של adidas ומרגישה מנצחת, אז איזה 3 ק”ג יכולים עליי עכשיו?!

BOOST השבוע: לרוץ ולרגע לשכוח מהזמן, מהכאב מהנשימה. להגיע גבוה יותר למחשבה עמוקה, ואז להבין את זה, להבין למה כולם התחילו לרוץ בזמן האחרון.

נשמתי עמוק: באימון האחרון, כשרני המאמן הבטיח שהריצה היא לארבע דקות, אבל בפועל רצנו ארבע שעות או ימים, איבדתי ספירה וריאה, בדשא של פארק הירקון.

findyourmore# – לא להפסיק לרוץ. אני אומרת לעצמי וזה עובד, זה אשכרה עובד, ואני שומעת את שריקת הסיום וחיוך של ניצחון מתחיל לתפוס את מקומו בפנים שלי.

תראו אותי! לגלות תשובות לשאלות תוך כדי ריצה, בתוך הטמפו של הרגליים וקולות הנשימה מגלים בלב חיוך שפשוט חיכה לרגע הזה כדי לעלות.

צילום: סולאל פקיאל.

מורן מישל 

מה שמרגיש טוב נראה טוב

במשך שנים לא לבשתי בגדים צמודים. בכל פעם שהסתכלתי בראי ראיתי רק את העודף הקטן שעל הירך, או את הקיפול בין הג’ינס לחולצה והמחשבות רצו למה שחשבו המסכנים שנאלצו להיחשף למראה הנורא. אלה היו שנים שבהן הייתי מנותקת מהגוף שלי ומעצמי. כאמא ל-5 בנות אני יודעת שמה שאנחנו רואות במראה הוא לא מה שאחרים רואים, ושעדיף להתלבש על הראש הרבה לפני שאנחנו פושטות על הארון.

לפני שלוש שנים, כשהתחלתי לרוץ, עשיתי את זה בטריינינג ישן ורחב. ככל שהריצה הפכה לחלק חשוב בחיי, הבנתי שיש משמעות למה שאני לובשת ושצריך לשחרר את השטויות שיש לי בראש כדי שהגוף יוכל להיות בשיאו. כשחזרתי להתאמן עם נבחרת findyourmore# היה לי ברור שאני שמה את עצמי כחומר ביד היוצר -  לא נותנת לראש להפריע, ומנסה אפילו לרתום אותו לטובת ההצלחה.

אם אתה כבר עסוק כל כך במחשבות, אדון ראש, בוא תעזור לי להבין איך לא להעמיס יתר על המידה, איך לא להתקרר אחרי אימון ולא לרוקן את עצמי מאנרגיה. אבל כמעט לא נדרשת מחשבה – ה-ULTRA BOOST מעוצבות להפחית עומס, הבגדים מתוכננים לחמם ולנדף את הזיעה שלא אתקרר, והמאמן מזכיר עד כמה התזונה חשובה ושזו תקופה שבה נדרש לעלות מעט במשקל, מקדים תרופה למכה.

לפני כל אימון אני מתלבשת, עומדת מול הראי, מסדרת את השיער, שורכת את שרוכי הנעליים ומרוצה ממה שאני רואה. גם אחרי שנתיים בלי תנועה הגוף מסוגל לרוץ. איזה יופי של דבר.

BOOST השבוע: אימון ראשון השבוע, קור אימים וממש בא לי לוותר. באמצע ההקפה השנייה הרגשתי שכל מה שדרוש זה פשוט להמשיך את מה שאני עושה. הראש שחרר את המאבק, הגוף שחרר את המתח ופתאום ממש נהניתי מהריצה.

נשמתי עמוק: קבעתי ריצה לשבת בבוקר, אבל אחרי לילה ללא שינה הבנתי שזה לא ריאלי. נשמתי עמוק, צעדתי מעל האכזבה ואיפשרתי לעצמי את המנוחה הדרושה.

findyourmore# – הגוף הוא מכונה סופר חכמה. צריך להקשיב לו.

תראו אותי! מה שמרגיש טוב נראה טוב.

צילום: נתן יעקובוביץ' .

ריי שגב

אני עושה את זה לגמרי בשבילי

תמיד עשיתי כושר, אבל ברוב התקופות הקפדתי להתאמן כדי לשרוף קלוריות ולהוריד בהיקפים. מה שמעניין בפרויקט הזה הוא שהפעם אני עושה את זה לגמרי בשבילי, אני רוצה להצליח לרוץ 10 קילומטרים. אני רוצה להרגיש את הגוף חי, את האנרגיות האלה של אחרי כשכולי מזיעה, אדומה, מתנשפת וגאה.

פעילות גופנית עבורי זה להשתמש במה שהגוף שלי יכול להציע לי, לא לקבל כמובן מאליו את העובדה שהוא מתפקד, חזק, גמיש, פעיל. להתנסות, להזיז, להוציא אנרגיות בכדי להרגיש אותו, למתוח את הגבולות למקסימום ולאזן. אני מרגישה שגם בקבוצה המהממת שלי אנחנו באות כדי לעשות משהו שאף פעם לא עשינו. להשיג מטרה חדשה, לאתגר את עצמנו. זה כל כך כיף לשמוע שבנות שלא רצו יותר מ-3 דקות רצוף, עכשיו מצליחות לרוץ 15 דקות שלמות!

תרגילי הכוח שמיטל המאמנת נותנת לנו קורעים את השרירים, היא מתחילה איתם את האימון ואחר כך מתחילים לרוץ כשכל הגוף כבר צועק “הצילו”, אבל תחושת הסיפוק, כשבכל פעם הרף עולה היא אדירה. אם מקפידים לעשות כל יום: 50 סקווטים, דקה בפלאנק ועוד 50 מהתרגיל בטן האכזרי הזה, ברור שהגוף מתחטב, אבל זה רק בונוס בעיני.

BOOST השבוע: להתאמן בבגדי ספורט יפים ומחטבים זה כל כך הרבה יותר כיף מסתם לזרוק על עצמך איזה טרנינג מוכתם באקונומיקה. אני מוצאת שזה מכניס מוטיבציה וגורם להרגשה הרבה יותר טובה במהלך האימון.

נשמתי עמוק: שלוש נשיפות, נשימה, שלוש נשיפות, נשימה. לפני שבועיים לא האמנתי שאצליח להחזיק חצי שעה של סיבולת לב ריאה. בטח שלא כל כך מהר.

findyourmore# - בשבת, ביוזמתי, שאלתי את רוני כהן, למרות שהיא התחתנה רק לפני יומיים, אם היא רוצה שנצא לרוץ יחד. היא הופתעה שהצעתי ואני הופתעתי כשהיא נענתה להצעה בחיוב ומיד יצאתי לכיוונה.

תראו אותי! עם ה-ULTRA BOOST שלי. מתיחות אחרי אימון מתגמל.

ray_blog3_650

עוד מהבלוג של נבחרת הרצות של סלונה

תצוגה מקדימה

רגע לפני: מכאן והלאה אנחנו ממריאות

רעות חוצה מניחה את חרדות הגוף והתסביכים מאחור, ורצה...

תצוגה מקדימה

אחת בשביל כולן, כולן בשביל אחת

מורן מישל לא סופר וומן הנטייה שלי לוותר לעצמי היא סוד די...

תגובות

תגיות:

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

10 מעלות לא יצליחו לכבות אותי

מורן מישל את אף פעם לא מסיימת כמו שהתחלת כבר 37 שנים שיום...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה