הבלוג של נבחרת הרצות של סלונה

רצות על הכל

100 נשים, 10 שבועות ו-4 בלוגריות רצות. על הכל! רעות חוצה, מורן מישל, ריי שגב ורוני כהן הצטרפו לאתגר קבוצות הריצה לנשים בלבד של adidas וסלונה. בדרך הן מגלות לא מעט על המרוץ של החיים. Findyourmore#

עדכונים:

פוסטים: 13

החל מדצמבר 2015

מחרתיים זה יקרה! 100 הנשים שהשתתפו בפרויקט FINDYOURMORE# של סלונה ו-adidas יתייצבו על קו הזינוק, רובן בפעם הראשונה בחייהן – אבל עוד קודם הן נפגשו לאירוע מפנק אחרון

24/02/2016

adidas_blog11_main_car

רוני כהן

הפעם הראשונה שלי

נוסעת על איילון ורואה אותו, את השלט שמבשר על נקודת הזינוק. עד לפני כמה שבועות היינו שני זרים, אני והוא. השלט הזה שמסמל את הגעתו הקרבה ובאה של מרתון סמסונג ת”א, היה עד לפני כמה שבועות בחזקת סימן שאלה מבחינתי. האם אשתתף במירוץ? האם אצליח להתמיד באימונים? האם אוכל לרוץ בקבוצה? האם באמת אצליח לעמוד במטרה ולרוץ 10 ק”מ? והנה עכשיו הוא ואני הולכים להיות אחד.

ממש לפני כמה ימים, בעוד כל כולי מורעלת, אמא שלי הכריזה בפני שהיא לא יכולה לרוץ, היא פשוט לא מסוגלת. אני, בתגובה, הרמתי את קולי ואמרתי: “כל אחד יכול לרוץ, אם הוא רק רוצה. את רוצה? בואי לרוץ איתי!”. פתאום שמעתי את עצמי מציבה אתגר ריצה, מביעה אמון בעצמי, ברצון שלי, ביכולת של הגוף שלי, ביכולת שלי לגרום למישהו אחר להתאהב בריצה.

כמעט בכל יום במהלך השבועות האחרונים אני מקבלת הודעה בפייסבוק או בוואטסאפ שאומרת “עשית לי חשק לרוץ!”, “אפשר לבוא לרוץ איתך?” או “את משוגעת, כל הכבוד!”. האמת היא שאני קצת לא מאמינה למה שקורה, הריצה השתלטה על חיי. מי אני ומה קרה לרוני?

החיים שלי מתחלקים ללפני ואחרי שהתחלתי לרוץ. פתאום הכל סובב סביב הריצה – מה אוכל, מתי אלך לישון, מתי אקום, לו”ז הפגישות שלי. הריצה מנהלת אותי. יש הקוראים לזה התמכרות, אבל לי המילה התמכרות תמיד מתחברת עם משהו שלילי, משהו שרוצים להיגמל ממנו, להפסיק אותו, ואני רק חושבת איך ממשיכים מכאן.

ronny_IMG_9501_650

כל מה שצריך בשביל לרוץ חיכה לנו בבוקר יום שישי: יום מושלם, צבעוני, חמים ושמח במיוחד שכלל נשנושים, קפה, ארטיקים, כדור פורח וערכת מרתון אחת שתיקח אותנו לקו הסיום.

תמיד יש פעם ראשונה, וביום שישי הקרוב ארוץ בפעם הראשונה בחיי במירוץ. אני מגיעה למירוץ הזה רוני אחרת, רוני שמאמינה בעצמה, רוני שיודעת שהיא מסוגלת, רוני שהיא ספורטיבית, רוני שהיא קלילה, רוני שהיא יכולה, רוני שרצה 10 ק”מ!

BOOST השבוע: רצתי את הקילומטר הכי מהיר שלי – 4:21 דקות! אני כמעט משוכנעת שהיה באג באפליקציה.

נשמתי עמוק: היה לי אימון נוראי, הרגשתי שהגוף בוגד בי, שהראש לא מצליח לשכנע את הגוף להמשיך לרוץ וחששתי שלעולם לא אצליח לרוץ יותר. חווי ציוותה עליי לנוח ואין ספק שזו הייתה התרופה, יומיים אחרי הייתי פנתרה.

findyourmore# - לתת לראש לדבר עם הגוף. הם חברים מאוד טובים ולראש יש כוח לשכנע את הגוף שלי לעשות כל מה שהוא מבקש.

תראו אותי! מי היה מאמין – אני ונירית מקבלות את ערכת המרתון.

ronny_IMG_9448_650

.

מורן מישל

סוף הוא תמיד התחלה

בדרך כלל אני לא מתחברת לתחרויות, זו לא ממש כוס התה שלי. אבל אחד הדברים היפים בספורט בעיני הוא שיצר התחרות מקבל בו במה במקום בריא וטוב, שמאפשר לנו לחזור לשחק קצת כמו ילדים.

בשבועות האחרונים בפרויקט הזה התחדדו לי כל החושים, עלתה המוטיבציה, גדל החשק לשחק ולהשתטות קצת, נולדה תחרות בריאה, נוצרו קשרים נפלאים, והתגלתה מטרה חדשה.

שישה ימים לפני המרוץ חברתי לבנות הקבוצה המתחרה לריצה ארוכה אחרונה, כי לנשים יש את היכולת להתחבר ולצמוח ביחד באופן הכי אורגני ואמיתי ולעשות קסמים ביחד, לא משנה מה הנסיבות שהפגישו אותן.

באותה הזדמנות הצלחתי להגשים את המטרה המקורית שלי בפרויקט – לרוץ 10 ק”מ בפחות משעה. בשבוע הקרוב אנוח ואתאמן לקראת חצי מרתון ראשון – מטרה שאף פעם לא סימנתי קודם, ובכל זאת בפרויקט הזה צמחתי לתוכה.

ב-10 שבועות הרווחתי את הרצון לחזור לרוץ ואת האמון בעצמי שאני יכולה. הרווחתי פרטנריות וחברות ותזכורת לעוד כמה וכמה יכולות שלי.

adidas_blog11_moran4_650

בסוף השבוע האחרון לפרויקט הוזמנו למתחם הכדור הפורח בפארק הירקון, אותה נקודה שבה התחלנו. כמו לאורך כל הפרויקט הזה חיכו לנו שם פינוקים ותשומת לב לפרטים הכי קטנים. בבוקר שטוף שמש של סוף החורף נשארה התחרות מעבר לסף והתפנה מקום לחיבוקים, להתרגשות. נורתה יריית הפתיחה של אירועי המרתון – חלוקת ערכות המירוץ. הנה זה בא, בעוד יומיים ארוץ חצי מרתון במרתון סמסונג תל אביב. אבל אני כבר יודעת שגם כשאחצה את קו הסיום זה לא נגמר, זה רק הסוף. וסוף הוא הרי תמיד התחלה של משהו אחר. עוד יומיים למרוץ, ואז אני מתחילה להמשיך לרוץ.

BOOST השבוע: פספסתי את אימון הבוקר האחרון בשישי. בתמורה זכיתי בבוקר עם סבתוש לפני האירוע המקסים בפארק.

נשמתי עמוק: אימון ערב יום ראשון, העייפות כבר ניכרת, ואולי זו ההתרגשות. בדיוק כשרציתי לוותר נשמתי עמוק והגברתי קצב.

findyourmore# מצאתי פרטנריות חדשות שהוציאו ממני קצת יותר. שנייה לפני הסיום הצלחתי לרוץ 10 ק”מ בפחות משעה. המשימה הושלמה.

תראו אותי! בריצה האחרונה עם בנות הקבוצה המתחרה. חיבור מיידי.

adidas_blog11_moran_650

.

ריי שגב

ניצחתי את השדים שלי

ווואוווווו! זה אשכרה קורה העניין הזה של המרתון. כמעט שלושה חודשים אני עסוקה באופן יומיומי במרוץ אינסופי סביב המרתון, אימונים, כתיבה על האימונים, תמונות, תיעוד, שיתופים ברשתות החברתיות, קבוצת הוואטסאפ שלא נחה לרגע, בגדים לריצה, נעליים, תגובות של אנשים, חוויות, תחרות ועוד ועוד.

אבל זה היה נראה כל כך רחוק ולא באמת חשבתי על זה, או אולי העדפתי להדחיק (הדחקה היא השיטה הטובה ביותר להתמודדות עם מרוצים – רק אומרת). ולמרות זאת – הופ, עבר. זהו. זה נגמר. כל שלושת החודשים הללו מגיעים לנקודת שיא מרגשת ביום שישי הקרוב ואני, על אף שלא באמת רצתי 10 ק”מ שלמים, עומדת לעשות את זה בפעם הראשונה במירוץ עצמו.

האם אני מוכנה לזה? לא בטוחה, אבל אני יודעת שבסוף אגיע לקו הסיום. לא אנסה לרוץ מהר יותר או להשיג תוצאה. אני מתכננת לספוג את האווירה, להתבונן באנשים שרצים, בקהל, בהפקה של המירוץ. אני בטוחה שזה יהיה מרתק.

ray_IMG_3769_650

אני ממשיכה בקו ה”zen” שאימצתי לי בנוגע לריצה: זה משהו שאני עושה רק בשבילי, באופן מאוזן. ניצחתי ואני מנצחת את השדים שבי כל יום, השדים שאומרים לי “את לא יכולה”, או “את עייפה מדי עכשיו”, או “השרירים שלך כואבים”. כל התירוצים האלה שהצלחתי להתגבר עליהם החורף בזכות ההשתתפות בפרויקט המדהים הזה הם הניצחון הגדול המרגש שלי. השיא שלי. כך שהמירוץ בשישי הוא רק בונוס וחוויה שתיכנס לפנתאון.

BOOST השבוע: אירוע הבוקר שאירגנה עבורנו ההפקה היה סופר מרגש. מעבר למפגש עם הקבוצות האחרות וארוחת הבוקר המפנקת, קיבלנו את הערכות, המספרים, חולקנו למקצים ופתאום זה הפך למשהו ממשי. מין Wake up call כזה.

נשמתי עמוק: לחזור מחופשה זה לא פשוט. חזרתי לשבוע שבו יש לי עוד עבודות ומבחנים, פגישות חשובות, מתחיל הסמסטר חדש ויש לי גם סט צילומים לקמפיין והרצאה גדולה באילת. איך כל זה ישתלב עם המירוץ בשישי? אין לי מושג אבל למקצה שלי (מקצה 3) אני אופיע בזמן עם חברותיי המהממות, ויחד ניתן בראש.

findyourmore# - אני יושבת על הספה, מתבוננת בחולצת המרתון הוורודה שעליה מונח מספר החזה שלי (33969) ושואלת את עצמי איך הגעתי למצב הזה. נשבעת שמעולם לא דמיינתי את עצמי, בחלומות הכי פרועים שלי, מצמידה לעצמי מספר כזה. ידידיי, החיים האלה הם הפתעה אחת גדולה.

תראו אותי! תמונות מאירוע חלוקת הערכות בשישי שעבר, איזו מתנה אדירה נתתי לעצמי כשהחלטתי להצטרף למסע המדהים הזה. מלאה בתחושות הודיה וסיפוק.

ray_IMG_3772_650

.

רעות חוצה

לרוץ מהר, לפני שיגמר 

בעוד יומיים, שיעברו בצ’יק, אני אעמוד על קו הזינוק בשעה 7 ורבע. וחצי שעה אחרי תתחיל ההזנקה לעבר 10 הק”מ הראשונים בחיי.

אני מתרגשת וגם מופתעת. אני מתכננת את יום שישי ה-26.2 כבר כמה חודשים, אני מנסה לחשוב באיזו שעה אקום ומה אוכל בבוקר. האם לקחת ז’קט או לקוות שאתחמם במהרה מההתרגשות והאדרנלין. איפה אפגוש את בעלי ומה יהיה הסטטוס שאני אכתוב מיד אחרי שאסיים? אני גם מנסה לחשוב האם אוכל לרוץ לאורך כל המסלול, ואם אני אלך – זה יהיה כזה נורא?

adidas_blog11_reut1_650

אני גאה בעצמי. כנגד כל הסיכויים, וגם כשהיו לי סיבות מצוינות להפסיק, לא עצרתי. היה לי קשה, עדיין קשה לי, אבל אני כבר יודעת שתחושת הניצחון בסוף כל ריצה שווה את הקשיים. ביום שישי אתחיל לרוץ ואם הכל ילך כמו שצריך, אסיים 10 קילומטרים של ריצה ואת קו הגמר אני אחצה עם הידיים למעלה, בתנוחת האלופה, כמו שרני המאמן לימד אותנו. אחרי זה אפגוש את בעלי (שלא רץ לשום מקום בינתיים), ונלך לאכול ארוחת בוקר של אלופים, כי אחרי הכל הרווחתי אותה ביושר.

BOOST השבוע: כמו כל דבר בפרויקט המופלא הזה גם את חולצות המרתון שלנו קיבלנו באירוע סופר מושקע בפארק הירקון. לרוץ מעולם לא היה משתלם כל כך.

נשמתי עמוק: כל רבע שעה בערך, כשאני נזכרת שיום שישי מתקרב.

findyourmore# בגלל שהיה לנו כל כך כיף, אימוני הריצה ימשכו עוד חודש וחצי, מרוץ הנשים של סופר-פארם – הנה אני רצה!

תראו אותי! אותנו, קבוצת הריצה השווה בעולם. מעמיסות פחמימות בארוחת הערב שבוע לפני המירוץ.

adidas_blog11_reut10_650

עוד מהבלוג של נבחרת הרצות של סלונה

תצוגה מקדימה

רגע לפני: מכאן והלאה אנחנו ממריאות

רעות חוצה מניחה את חרדות הגוף והתסביכים מאחור, ורצה...

תצוגה מקדימה

אחת בשביל כולן, כולן בשביל אחת

מורן מישל לא סופר וומן הנטייה שלי לוותר לעצמי היא סוד די...

תגובות

תגיות:

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

10 מעלות לא יצליחו לכבות אותי

מורן מישל את אף פעם לא מסיימת כמו שהתחלת כבר 37 שנים שיום...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה